יום חמישי, 25 באפריל 2024

חג הפסח בימינו —שיר השירים וניצני גאולה– האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג  הפסח בימינו —שיר השירים וניצני גאולה– האמנם?

מאמר מאת: אהובה קליין

 יצירותיי  למאמר:


ציור לשיר השירים: הרעייה ובנות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ " הניצנים נראו בארץ....."/ ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶל גִּינַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִימֹּנִים".

[שיר השירים ו' י"א]



ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).




ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)


ציורים בנושא חג הפסח- חג החירות.


ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד




ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






"ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה..ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו?
[שמות י"ב,ו]

*  כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)






ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]









כידוע , חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים - כמו שנאמר: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל -זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר—בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, רֵיקָם.  אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ". [דברים ט"ז, ט"ז]

בשבת חג הפסח נוהגים אנו לקרוא את שיר השירים - שחיבר שלמה המלך.

השאלות הן: 

א] מה הקשר לשיר השירים ובמבט היסטורי עד ימינו?

ב] רמז – לעונת האביב ולניצני הגאולה – כיצד?

תשובות.

הקשר לשיר השירים – בהיסטוריה היהודית ובפרט בימינו.

נאמר בשיר השירים: "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ, וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ.  דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם--לִרְעוֹת, בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט, שׁוֹשַׁנִּים.  אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". [שיר בשירים פרק ו, א'- ד']

דעת  מקרא  מסביר: בנות ירושלים שמעו שהרעיה מחפשת אחרי דודה [הדוד שלה], הן מחליטות לסייע לה לחפש אחריו ולכן הן באות אליה  ושואלות אותה: לאן הלך ? וזאת כדי שתדענה היכן  לחפש אותו?

במילים: "אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ"- המילה "פָּנָה" זו הליכה שיש בה שינוי כיוון. התשובה שלה לבנות - ערוכה בלשון הפלגה- פיוטית  על פי זה- לא ניתן  לפענח להיכן הדוד של הרעיה  הלך? יתכן שעברה עליה רוח קנאה שמא הבנות רוצות לקחת איתה חלק באהבתה אל הדוד . הרעיה עונה להן: הדוד נמצא במקום נפלא ונסתר בגן נעלם ואין הן יכולות להגיע אליו.

רש"י רואה בתיאור הרעיה ובנות ציון - משל: בשאלה שהן שואלות אותה היכן הדוד ? זהו נמשל לאומות העולם המענים ומקנטרים את ישראל המשולה לרעיה, היכן פנה דודך-  כלומר ה' ? מדוע השאיר אותך עזובה-אלמנה כאשר חזר והישרה את רוחו על כורש ונתן רשות לבנות את בית מקדש והם התחילו לבנות את בית המקדש , האויבים המשיכו לקנטר את ישראל - שאם ה' יחזור אנחנו רוצים להיות אתכם כפי שנאמר [במסכת עבודה זרה, ד', א'- כ']

"וישמעו צרי [אויבי] יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים היכל.. ויגשו אל זרובבל ...[אמרו להם:]נבנה עמכם כי ככה נדרוש לאלוהיכם... וכוונתם לרעה- כדי להשבית  מהמלאכה[כלומר כוונת האויבים להשבית  את בניית בית המקדש] והם [ישראל משיבים לאויבים] דודי [ה']ירד לגנו- ציווה לבנות היכלו ויהיה שם עימנו. – ערוגות הבושם- זה מקום הקטרת הקטורת.

לרעות בגנים - הדוד ירד לרעות את צאנו בגנים אשר שם התפזרו הצאן [עם ישראל]- ואותם שלא עלו  מן הגולה ה' משרה את שכינתו עליהם בבתי כנסיות ובתי מדרשות. "ללקוט שושנים" אלוקים שומע ומקשיב לכך שהם עסוקים ולומדים תורה-  וזאת כדי שה' יכתוב את זכותם זו בספר  הזיכרונות- כפי שכתוב: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה, וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה, וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". [מלאכי ג', כ', ט"ז] לכן לאויבים אין חלק וזיכרון בירושלים.

והוא ה'  רועה את צאנו [עם ישראל] במרעה טוב ונוח.

ובזמננו אנו , בימים אלה של מלחמה ניתן לראות  את המתח הגובר בירושלים ביתר שאת . האויבים  נלחמים על מקום המקדש שם בנו את המסגד שלהם, בכל פעם מגבירים מחדש את האיומים ומנסים להוציא לפועל פיגועים  ולצערנו, פעמים אף  עולה בידם.

ספר זה מסמל את הקשר ההדוק  של עם ישראל -  לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת - מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל  נמשלה ליונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר ,  היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות, מה היו דומים באותה שעה ? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים , שם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

שיר השירים - עונת האביב וניצני הגאולה.

שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח  חג האביב. "הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

בעונת האביב  הניצנים  נראים בארצנו היפה והפריחה הצבעונית ממש בשיאה.

לאור המצב הנתון בימינו -  מבחינים אנו, לעניות דעתי, גם  בניצני הגאולה - אלו הסימנים לגאולה הקרבה אלינו:

גם חז"ל מזכירים אותם: כגון: "בעקבתא דמשיחא : "חוצפא יסגא", והיוקר יאמיר, עזות המצח תתגבר, "היוקר יאמיר" –מוצרי מזון מתייקרים. "הגפן תיתן פריה"- אומנם יהיה שפע של יין, אך מחירו יהיה יקר.

"מלכות תיהפך למינות"- המדינאים- או השליטים- רחוקים מהתורה ונחשבים לכופרים - הם רואים את עצמם כמקור הידע בעולם.

ערוצי התבהלה בתקשורת -  מסיטים את העם לשקרים ודברי כזב.

עניין הלבוש שתפקידו לסמל מכובדות  וצניעות – יורד לשפל המדרגה.

אומות העולם מתגרות זו בזו. מלחמה  נרקמת מכיוון צפון כפי שניבא ירמיהו הנביא:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". [ירמיהו א', י"ד]

"ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו" – מאימת המלחמה

כפי שהכתוב מתאר:

" וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם". [ויקרא כ"ו, י"ז]

רואים כיום בעיקר בצפון - איך העם מפונה מבתיהם ואיש אינו רודף אחריהם!

אמרו  חז"ל :כל 'שלמה' שבשיר השירים הוא קודש ועל פי דבריהם השם 'שלמה' הוא כינוי לקב"ה שהוא המלך והשלום שלו.

כל שיר השירים הוא משל ואהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

על כן ניתן להסיק:  כי ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן – ניסן משום נס!

מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

הנביא מיכה מנבא: "כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת" [מיכה ז', ט"ו]

לסיכום - ניצני הגאולה מנצנצים בימים אלה - למרות כל אי הבהירות הנראית בארצנו נמשיך להרבות בתפילה לה'  ולהילחם בחירוף נפש כנגד האויבים האכזריים.

יהי רצון  שיתגשמו הפסוקים: "הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִי׃ בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה ־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃" פירוש: אֱלוֹקִים בְּרַח מֵהַגּוֹלָה וְהָבֵא עָלֵינוּ אֶת הַגְּאֻלָּה כַּצְּבִי הָרָץ  בִּמְהִירוּתוֹ לְהַר הַמּוֹרִיָּה.  [שיר השירים  ח', י"ג-י"ד]            


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הָרַעְיָיה - וּבְנוֹת צִיּוֹן/ שיר מאת: אהובה קליין .(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

  

 הָרַעְיָה - וּבְנוֹת צִיּוֹן

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 הָרַעְיָה בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן

 דּוֹדָה נֶעֱלַם פִּתְאוֹם

 צְנוּעָה- הֲדוּרָה בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ

 מָה טְרוּדָה  בְּחִיפּוּשֶׂיהָ.

 

 לְאָזְנָהּ זֶמֶר  כְּנַף רְנָנִים

 בְּאַפָּהּ נִיחוֹחַ  שׁוֹשַׁנִּים

 לְפֶתַע  בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם

מַגִּיחוֹת לוֹטְשׁוֹת עֵינַייִם.

 

אָנָה הָלַךְ דּוֹדְךָ-שׁוֹאֲלוֹת

לָהּ עֶזְרָתָן חִישׁ מַצִּיעוֹת

מִתְמַהְמַהַת הַיָּפָה בְּנָשִׁים

מְסַפֶּקֶת  מַעֲנֶה תַּעְתּוּעִים.

 

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ המְבֻשָּׂם

לְפֶתַע נִסְתָּר נֶעֱלַם

מְשׁוֹטֵט בֶּן הֶהָרִים

יוֹרֵד לוֹקֵט  שׁוֹשַׁנִּים.

 

הַדּוֹד- מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

הָרַעֲיָה-יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים

אוֹתָם  הָאֻמּוֹת מַטְעִים

בַּמִּקְדָּשׁ -שֻׁתָּפוּת מַצִּיעִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת שִׁיר הַשִּׁירִים ו', א'- ד'] *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 באפריל 2024

פרשת מצורע –שבת הגדול-מסר אקטואלי לישראל!!/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מצורע –שבת הגדול-מסר  אקטואלי לישראל!!

 מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה ולהפטרה


ציורי תנ"ך/ --"שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"/ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה מלאכי פרק ג'.ז]



ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה"/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין (c




ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

יצירותיי לשבת הגדול:


ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






"וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי".[שם, ז- י"א]

ציור מתוך ההפטרה לשבת הגדול/ הברכה על פי הנביא מלאכי/ ציירה: אהובה קליין (c)




"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא". ציור: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יום  הדין- יום חם כתנור והצדיקים רוקדים[על פי נבואת מלאכי]

ציירה: אהובה קליין (c)


"כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה, קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף.  
 וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא, בִּכְנָפֶיהָ......"

 [מלאכי ג'. י"ט..]




 ציורי תנ"ך/ הציווי לזכור תורת משה מפי מלאכי/ ציירה: אהובה קליין (c)


"זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים"[מלאכי ג, כ"ב]




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא והופעתו/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/  קערת פסח- חג האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יום  הדין- יום חם כתנור והצדיקים רוקדים/ [על פי נבואת מלאכי]

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קערה מעוטרת בבואו של משיח בן דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחג הפסח/ שער להגדת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 הפרשה פותחת  בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ.  וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.  וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת--אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים. אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב; וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה, עַל, הַמַּיִם הַחַיִּים.  וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה.  וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים". [ויקרא י"ד, א-  ט]

שבת זו  - היא: "שבת הגדול": ההפטרה :בספר מלאכי: להלן קטע מדברי הנביא: מלאכי:

"וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.  וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לַמִּשְׁפָּט, וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים, וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת.  כִּי אֲנִי יְהוָה, לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי-יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם.  לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב.  ...."  [תרי עשר- במלאכי פרקים: ג'-מפסוק ד']

השאלות הן:

א] מהי תורת המצורע?

ב]  קשר אקטואלי בין הפרשה ונבואת מלאכי- האמנם ?

תשובות.

תורת המצורע - משמעותה.

נשאלה שאלה בגמרא: "אמר ריש לקיש: מאי  דכתיב ? [כלומר- מה פירוש הדברים שנאמרו בפסוק: "תורת המצורע" ?- [והתשובה]: -  זאת  תהיה תורתו של המוציא שם רע".[ערכין ,ט"ו, ב']

להלן משל מעניין: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע":

"תורת המוציא שם רע, מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר: מי מבקש לקנות סם חיים? היו הכול מתכנסים ובאים אצלו ואומרים לו: תן לנו סם - חיים.

היה רבי ינאי יושב בטרקלינו ושונה [לומד] ושמע את המכריז על מכירת סם - חיים. אמרו לו: בוא ועלה אלי ומכור לי, אמר לו אותו רוכל:

לא לך ולא לכשכמותך. סִרְהֵב [הפציר] בו רבי ינאי ועלה אצלו, הוציא לו ספר תהלים והראה לו פסוק:

"מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים"?

מה כתוב אחריו?   "אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה".[תהלים לד, י"ג- י"ד]

אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". [משלי כ"א, כ"ג]- אל תקרי [תקרא] מצרות אלא מצרעת... [ויקרא רבה ט"ז, ב']

ה"נתיבות שלום" שואל: מדוע נאמר על המצורע: "וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן"?

תשובתו: יש שאדם חוטא ועיקר החטא - עצם המעשה האסור- אך יש חטאים הנובעים משורשים  עמוקים של מידות רעות-כגון: מידת הגאווה, מידת התאווה.....במצב זה עיקר הפגם אצל האדם אינו החטא שעשה- אלא השורש הפורה ראש ולענה - זה מה שהצמיח אצלו את פרי הבאושים, היינו ,אותן מידות – שהן שורש הרע וגרמו  לעשיית העבירה.

כאשר האדם מגיע למצב זה - הוא פשוט נשלט על ידי יצר הרע.

דוגמת המצורע - המוציא שם רע על אחרים.

מתברר, כי שורשי הרע - המידות הרעות שבאדם הם קשים ממעשה העבירה.

לכן הפתרון למצב זה: לעקור את השורש הפורה  ראש ולענה.

כי כל עוד אינו עוקר את שורש המידות הרעות - הרי שב ומצמיח באושים.

לכן ,העצה הראשונה לאותו אדם שחטא והוא  נענש בצרעת- הוא מובא אל אהרון הכהן ,או לאחד מבניו והמטרה בזה: שהוא יהיה קשור לצדיק או לקבוצה שמחוברים לקב"ה ולתורה  הקדושה. כאן טמון הכוח להוציאו משלטון יצר הרע.

הדרך לטהרת המצורע מתבצעת בתיקון כפול, תחילה: סור מרע. ואחר כך: עשה טוב. והדבר מרומז בשתי הציפורים שהוא חייב להביא: את הציפור האחת שחטו על מים חיים ומהדם שלה  היזו שבע הזאות ואת הציפור החיה שלחו ,אחר כך, על פני השדה. וכפי שלומדים מהתורה עניינם  בבחינת שני השעירים של יום הכיפורים- שעיר אחד - היה חטאת לה' ואת השעיר שנועד לעזאזל- שלחו למדבר. וגם שני השעירים- הם כנגד: סור מרע- ועשה טוב,

השעיר לעזאזל- הוא כנגד: סור מרע- כמו שנאמר: " וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל- עֲוֺנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה" [ויקרא ט"ז, כ"ב]

השעיר לעזאזל נשלח למדבר –כי כוח הטומאה היה כה חזק שאם היו שולחים אותו לישוב- היה מדביק בטומאתו את כל הישוב

השעיר לה' – הוא "ועשה טוב"- שמטרתו: לקרב את ישראל לה'.

אבל אצל המצורע – שהוא חטא בחטא פרטי - את הציפור שולחים לשדה-שאין שם אנשים,

על ידי שני הציפורים הוא מהפך נגע -  לעונג - מלשון להתענג אל ה'.

בנוסף לשתי הציפורים נאמר:

"וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר .....וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב". 

אמר שלמה המלך: מפני מה מצורע זה נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים- בעץ ארז ובאזוב? אלא על ידי שאדם מגביה את עצמו כארז- הוא לוקה בצרעת- וכיון שמשפיל את עצמו כאזוב - הוא מתרפא באזוב.[פסיקתא דר' כהנא]

השבת הגדול מסר אקטואלי לעם ישראל ממש לימים אלה:

אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" [מסכת ר"ה י"א]

מכאן: שכל חודש ניסן - נחשב לחודש הגאולה.

מבאר רבינו הר"ן: על ידי שגאולת מצרים הייתה בחודש ניסן ,לכן עד היום: חודש זה מסוגל לגאולה- כי כשם שבעניינים הגשמיים- קל יותר להרתיח מים שכבר רתחו בעבר וקל יותר להדליק נר שכבר דלק בעבר, באופן דומה ברוחניות- קל יותר להחיש ולהביא גאולה בחודש שכבר נגאלו בו!

מתוך לימוד פרשת  מצורע, ניתן להבחין בקו המחבר בין הפרשה העוסקת בחטא   לשון הרע - ובמקרה שאדם חטא והוציא שם רע על הזולת – ונעשה  מצורע ,הוא מצווה  להיבדק דווקא על ידי כהן- כי מחלתו אינה פיזית, אלא רוחנית- הנובעת בעיקר ממידותיו הרעות ולכן הוא מובא אל הכהן- כדי שיטהר אותו- אך גם כדי שיהיה בחברתו –ויושפע ממעשיו הטובים.

כלומר: התכלית היא: לסור מרע ולעשות טוב- להיות צדיק וירא שמים ואותו המסר מובא גם בהפטרה: 

"לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב".

הנביא מודיע שיבוא יום משפט  -"וקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לַמִּשְׁפָּט"- הכוונה למשפט אלוקים :הצדיקים ייהנו מאור  החמה- אך הרשעים  ייענשו,- יהפכו לאפר.

הנביא דורש להתחבר לתורה  הקדושה ומבטיח את בוא אליהו הנביא טרם היום הגדול.

לאור האמור לעיל, ניתן להבין כי מסר הנביא מלאכי הוא : לקיים את התורה ככתבה ולשונה כפי שישראל קיבלוה לרגלי הר סיני.

כמה חשובים דבריו במיוחד בימים אלה  בתקופת המלחמה קיומית:

"זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים.  הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא.  וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם".

מסר זה  מרמז לאחרית הימים:

"בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ" [דברים ד', ל'- ל"א].


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר