‏הצגת רשומות עם תוויות קריעת ים סוף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קריעת ים סוף. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בפברואר 2023

פרשת יתרו - מה עורר את יתרו לבוא אל משה ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת יתרו - מה עורר את יתרו לבוא אל משה ?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹור, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות, י"ט, י"ב]





ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי  תנ"ך/ יתרו  שב למדבר עם   ציפורה ובניה-לפגוש את משה./ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]




ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה":

 

ציורי תנ"ך/משה מזמין את יתרו  לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא ייבול כעץ ללא מים ומזון-
 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה מתארת כבר בתחילתה כי יתרו שומע  על נס קריעת ים סוף ושב  אל משה "וִישְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  ,,,,,,וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה.  וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"  [שמות י"ח ,א'- י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע יתרו בא - רק לאחר שמועת הניסים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?

ב] מדוע סיפר משה ליתרו על כל הקשיים שעברו בני ישראל?

ג] נאמר: :וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה"- במה מתבטאת גדולת יתרו במילותיו"?

תשובות.

יתרו מגיע אל משה לאחר ששומע על הנסים מאת ה'.

חז"ל [שמות רבה, כ"א, ו'] סוברים: בשעה שבא משה לקרוע את הים, סירב הים בתחילה להיקרע למען ישראל -בטענה שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם נוצר רק ביום השישי, מטעם זה, אין הים חייב להיקרע עבורו. מיד ה' הושיט ימינו על יד ימינו של משה ואז נקרע הים!

הדבר דורש הסבר: מדוע דווקא כאשר ה' הושיט את יד ימינו למשה - אז נקרע הים?

ה"אור החיים" עונה  על שאלה זו:[שמות י"ד, כ"ז] אלוקים הציב תנאי בבריאת העולם - שכל הבריאה והטבע יהיו כפופים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי שיעמול במסירות נפש למען התורה הקדושה ויהגה בה – יומם ולילה יהיה בכוחו לגזור ולעשות עם הטבע כרצונו, מטעם זה, סירב הים להיקרע  כי עדיין  בני ישראל לא קיבלו את התורה. לכן  למשה לא היה את הכוח  לקרוע את  הים. אך, הקב"ה טען שלמרות שבני ישראל עדיין לא קיבלו את  התורה באופן מעשי, הם עתידים לקבל אותה ומכאן שיש בכוחם למשול על הטבע, מטעם זה הניח ה' את ימינו בימינו של משה, היות וימין רומז על התורה כפי שנאמר: "וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אש דת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" [דברים ל"ג, כ']

נאמר במכילתא על הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות  י"ז, ח']:"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" כלומר : הם נחלשו בלימוד התורה לכן עמלק בא להילחם נגדם.

על פי ההסברים ניתן להבין את סיבת בואו של יתרו ופמלייתו - אל המדבר כדי לפגוש את משה, יתרו הבין את העוצמה שיש בתורה.

בקריעת ים סוף הוא  למד לדעת – כי על ידי לימוד תורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל ממקרים רעים. עד כדי כך שאם יבוא על אדם משהו שבדרך הטבע לא תהיה אפשרות להינצל מזה - הרי בזכות העיסוק בלימוד התורה וקיום המצוות  תהיה לו האפשרות להינצל !

הוא גם זכה ללמוד סיבת מלחמתו  של עמלק - נגד ישראל כאשר  הם מרפים ידיהם מן התורה.

על מנת להיות מחוברים לתורה הקדושה חייבים לקיים את דברי חז"ל: "רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה ,וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ" לכן הלך יתרו ללמוד תורה אצל  משה רבינו [על פי הספר "אור השלום"  ר' שלום ברגר]

ה"נתיבות שלום" מסביר: כי אחרי שנעשה לעם ישראל נס קריעת ים סוף וכל העולם ראה את הנס הגדול הזה ,קם עמלק בזמן של כפירה ,לכן החליט יתרו, שאם ימשיך לשבת לבדו עלול  גם הוא להיפגע מהכפירה ועל כן חייב לקבל  על עצמו להיות יהודי ולבוא אל  משה.

"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל ,," וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם...",

על פי רש"י  בשם מכילתא: יתרו מודה שהכיר את ה' בעבר, אבל עכשיו ביותר כי הרי ידוע שליתרו שבע בנות והוא היה כומר לעבודה זרה . ראה , שאין בזה תועלת ,לכן הרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה. וכעת יתרו קרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי  לשירותכם ,אך כעת אני זקן, בחרו לכם כומר אחר- אז הם התחילו לנדות אותו – כדי שלא יזדקק לו אדם, לפיכך הוציא את בנותיו, והרי כבר יתרו הגיע להכיר באלוקים עוד שהיה לבדו, אבל עכשיו אמונתו התחזקה. כי יש אמונה של אדם שהוא בוחן  וחוקר ומשתכנע שיש בורא , אך אמונה זו אינה ראויה- כי היא מבוססת על חקירה והכרה,  אולם יתכן שחקירתו זו תביא אותו ,דווקא ,למסקנות הפוכות ועלול ,חלילה, לשוב להיות כופר, זוהי אמונה דוגמת שרי העולם, אך אמונה של יהודי - היא אמונה תמימה בה' ללא חקירות. אמונה שלמה בלבד.

משה מספר ליתרו את כל  הקשיים שעברו עם ישראל.

בספר "דולה ומשקה" הביא שם בשם "מי זהב" שאמרו חז"ל: [מסכת יבמות, מ"ז, ע"א]

"גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּייֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִין,  וְיִסּוּרִין בָּאִין  עֲלֵיהֶם?

אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי  כְּדַאי [אֵינִי רָאוּי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרְתָן וּמִי ייִתֵּן וְאֶזְכֶּה לְכָךְ] מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד".

לכן משה סיפר את כל התלאות והייסורים שעברו עם ישראל בדרך. מסתבר שרצה לבחון אותו.

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה" - גדולת יתרו.

על קריאה זו של יתרו נאמר במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א]  "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [כל יוצאי מצרים] שלא אמרו "ברוך" [כלומר שלא הודו אל ה' בקריאה: "ברוך ה'" עד שבא יתרו ואמר  ברוך ה'!

קריעת ים סוף כללה  תשבחות ושירות  לה' ! וכי שירה זו מעוטת ערך להשוואת דברי יתרו בתוך שני פסוקים בלבד?

אך אחרי התבוננות מעמיקה בפרשיות התורה מגיעים לידי הבנה - שאכן דברי חז"ל צודקים לגבי מילות יתרו  – באומרו : " ברוך ה' " שהרי משה ובני ישראל שיבחו והודו  לה' על הנסים והנפלאות שעשה להם  ואילו יתרו בירך ברכה לה' "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל"   כאן חז"ל רוצים ללמדנו: שלא די לו לאדם להכיר בחסדים שה' עושה עמו ועם קרוביו, אלא על האדם להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם ולשבח את אלוקים גם על  טובות , נסים וחסדים שעושה לאחרים.

יתרו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו - הוא היה הראשון שקרא: "ברוך ה' " זוהי אמרת הודיה  שעם ישראל אימץ בכול הדורות - יתרו הפך ליתרון: "כיתרון האור מן החושך" [קהלת, ב, י"ג]

יש לציין – כי יתרו פרש מעבודה זרה - התגייר יחד עם כל משפחתו ,למרות שהיה גדול הכמרים הוא גילה את האמת האמתית של הקב"ה ואת ייחודם של עם ישראל והכיר בגדולת הבורא באומרו: "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל -הָאֱלֹוהִים". בין יתר מעלותיו  יש לציין כי היה הראשון לגלות את מה שנקרא היום: "מינהל תקין" . חוש הארגון שלו מאשר "שיש יתרון לחכמה מן הסכלות" [קהלת ב', י"ג] [מתוך ספר התמצית למאיר ינאי]

הזוהר הקדוש  אומר: כל העולם ראו את גבורתו של הקב"ה , זעו ונעו .כולם היו מתבוננים ביתרו שנחשב לחכם והיה ממונה על כל אלילי העולם , אך כאשר הבחינו שהוא נטש את העבודה זרה והכיר בגדולת אלוקים , גם הם התרחקו מעבודת האלילים והבינו שהיא חסרת תועלת , כתוצאה מכך  נעשה כבוד ה' מרומם. לכן על עניין זה נכתבה פרשה זו בתורה -כשכר ליתרו וכגמול על קידוש ה' הגדול שעשה בתבל.

לעמלק וליתרו יש יסוד משותף, אולם , תהום עמוקה קיימת ביניהם - בעוד שעמלק ששמע על נס קריעת ים סוף בא לצנן את "האמבטיה" ולקרר את האמונה בה'  בקרב עם ישראל ,לעומת זאת יתרו בא לחמם מחדש ה"אמבטיה" היינו - לחזק את אמונת ישראל בה'.

לעניות דעתי, אדם שמודה לה' על כל דבר אפילו על הפעוט ביותר בעיניו – מוכיח - כי הוא בעל יראת אלוקים ודבוק בבורא ברמ"ח אבריו אפילו בדבר שנראה טבעי רואה בו נסים. דוגמת רעידת האדמה שהייתה השבוע בישראל וגרמה לפחד ובהלה - אך  בהשוואה למידת האסון  בקרב אומות העולם ,היינו -תורכיה וסוריה רואה בעל האמונה - אלו אבדות קשות ספגו בנפש וברכוש ,על כך יודה לה' על  הנס הגדול  שה'  הגן עלינו  במידת הרחמים ואילו עם הגויים  נהג  ה' במידת הדין!

גם במקרה של יתרו - הנס לא היה שלו באופן אישי, אלא של עם בני ישראל למרות זאת הכיר בגדולת ה'!

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד -כי ליתרו הייתה יראת שמים וגם חכמה. הוא גילה את כוח התורה והאמונה בבורא עולם לאחר שהתבונן בנסים שאירעו לעם ישראל בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק  - הדבר עורר אותו להתגייר ולהתחבר לעולם היהדות ועל כן ראוי הוא לזכות שפרשה זו תיקרא על שמו.

ויפים דברי דויד המלך: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים  קי"א ,י]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יִתְרוֹ וּמֹשֶׁה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יִתְרוֹ וּמֹשֶׁה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

עֵת שָׁב יִתְרוֹ לַמִּדְבָּר

לִבּוֹ חָצוּי ,  גִּיל וְצַעַר

מֵצֵר עַל אֲבֵדוֹת מִצְרַיִם

שָׂמֵחַ עַל הַנִּסִּים כִּפְלַיִם.

 

מְגַלֶּה עָצְמַת הַתּוֹרָה

בִּפְנֵי מֹשֶׁה שׁוֹטֵחַ גְּבוּרָה

נוֹטֵשׁ עֲבוֹדָה  זָרָה

יוֹצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

 

מוֹדֶה לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן

בּוֹ רוֹאֶה יִתְרוֹן

אֱמוּנָתוֹ מֵרְקִיעָה שְׁחָקִים

הַגּוֹיִים אוֹתוֹ מְנַדִּים.

 

מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם

לְעֵינֵי כָּל כַּמַּיִם

עַל שְׁמוֹ תִּקָּרֵא פָּרָשָׁה

זוּ תּוֹרָה וְזוּ שְׂכָרָהּ.

 

עַתָּה חָשׁ צִימָּאוֹן

לִשְׁאֹוב חָכְמָה בְּגָאוֹן

מִתּוֹךְ בְּאֵר מַיִם חַיִּים

מְתִיקוּת וְנֹפֶת צוּפִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת  יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]   

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 בינואר 2023

פרשת בשלח - אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בשלח - אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה.

מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשה



ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 





ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ




 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין


 (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת בשלח נקראת גם בשם : "שבת שירה" על שם שירת הים שבה.

שירה זו נקראת גם בשביעי של פסח - שבו אירע נס קריעת ים סוף.

השירה פותחת במילים:

"אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, 

לֵאמֹר:  אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה,  סוּס  וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.  עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה;  זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ,  אֱלֹהֵי  אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ......." [ט"ו, א-ג]

בסוף השירה, הכתוב מתאר את שירת הנשים ובראשן מרים:

"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת- הַתֹּוף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:  שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". [להלן  ט"ו, כ-כ"ג]

השאלות הן:

א] בזכות מה זכו בני ישראל לרוח הקודש?

ב] לא נאמרה שירה מיום בריאת העולם  בפי האדם - קודם שירת הים - מדוע?

ג] כיצד יצאו הנשים בתופים ובמחולות?

תשובות.

בני ישראל זוכים  לרוח הקודש.

"הנתיבות שלום" מביא את דברי  מכילתא: "גדולה האמונה שהאמינו ישראל במי שאמר והיה העולם, שבשכר שהאמינו ישראל בה' שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה; שנאמר: "וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת"

אך נשאלת השאלה: הרי כבר בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים השיגו את דרגת האמונה כפי שנאמר:" וַיַּאֲמֵן, הָעָם" , אך שם הם עדיין לא אמרו שירה ולמה רק בקריעת ים סוף מכוח – המשפט: וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"?

אלא  מתברר שישנן שלוש מדרגות באמונה:

א] אמונת המוח, ב]  אמונת הלב, ג] אמונת האברים - הנחשבת למדרגה הגבוהה ביותר.

ההסבר – האמונה מתמזגת בכל האברים והם אינם נבהלים משום דבר -היות והם חשים בהשגחה העליונה. שלמות האמונה היא: כאשר מתקיימת בשלושת מדרגות אלה והדבר מתבטא בדברי דוד המלך: "לִבִּי וּבְשָׂרִי- יְרַנְּנוּ, אֶל אֵל-חָי". [תהלים פ"ד, ג']

דויד המלך חש את האמונה בליבו ובשרו על ידי שהאמונה חדורה אצלו בתוך כל האברים - הם ירננו אל ה', וכך אומר דויד המלך: "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהוָה " [שם  ל"ה, י']  אפילו בעצמות שהם המקום המגושם ביותר  בגוף - גם בהן חדורה האמונה. עד שכל עצמותיו תאמרנה: ה' מי כמוך, כל כולו חדור אמונה מכף רגל עד ראש!

לדרגה המושלמת הזאת הגיעו  בני ישראל רק בקריעת ים  סוף שאז  נאמר :

" וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" כי אז קפצו למים היות והאמונה הייתה חדורה בכל האברים ובלשון המכילתא נאמר: "גדולה האמונה שהאמינו ישראל בה'...." ופירש : שהגיעו עד הדרגה הגדולה של אמונת האברים.

כדברי  חז"ל:" ראתה שפחה  על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא , כל ישראל ראו:" זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ,  אֱלֹהֵי  אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ......."הם הגיעו שם למדרגה הגבוהה ביותר ובזכות זה שרתה עליהם רוח הקודש. בזכות דרגה זו של אמונה  כה גבוהה - אמרו שירה - היות והגיעו לשלמות האמונה. מה שאין כן בזמן יציאת מצרים שנאמר שם : "וַיַּאֲמֵן, הָעָם"- אך זו הייתה רק מדרגה פשוטה של אמונה - מטעם זה בזמן יציאת מצרים לא אמרו שירה.

אולם ,  יש קושי מסוים במדרש זה לפי שכתוב:  במפלתו של סנחריב "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם, כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ - חָג" [ישעיהו ל, כ"ט] מכאן שאומנם הייתה שירה בליל יציאת מצרים ,אלא שהיא הייתה רק במוח ובלב ,אך לא חדרה לאיברים ולא נשמעה בפה - בפועל!

במסכת סנהדרין א' נאמר: ראוי היה המלך  חזקיהו להיות משיח, אלא שלא אמר שירה במפלתו של סנחריב.

הרמב"ן כתב: [סוף פרשת בא] אין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שאנחנו נאמין שכל מה שקורה לנו - הוא בגדר נסים ואין בהם טבע ומנהגו של עולם. בקריעת ים סוף הגיעו ישראל למדרגה הגבוהה ביותר באמונה שהלכו בתוך הים בבחינת אמונת האברים שכל האברים היו ספוגים באמונה הזאת.

השירה נאמרה בפי אדם רק מזמן קריעת ים סוף!

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי מדרש [שמו"ר כ"ג, ד']

"מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה, אלא ישראל. ברא אדם ראשון- ולא אמר שירה, הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה.. וכן יעקב מן המלאך ומן עשיו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה. כיון שבאו  ישראל לים ונקרע להם ,מיד אמרו שירה לפני הקב"ה, שנאמר:

"אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר:  אָשִׁירָה לַיהוָה"

אמר הקב"ה: לאלו הייתי מצפה . היינו , אז הגיעו לעשות שיא הנחת רוח  למעלה שלאלו הייתי מצפה"

למה לא אמרו אבותינו שירה?

התשובה כי הם הכירו בגדלות ה' והיו בעלי ענווה גדולה בבחינת : מי אני ומה אני לשיר לפני בורא עולם אשר מלוא כל הארץ כבודו? זה אמור רק לגבי יחיד -לפי שמרגיש את אפסותו בהשוואה לגדולת אלוקים. אבל בקריעת ים סוף זו הייתה שירה בציבור, לפי שבכוח הרבים רשאים להגיד שירה. מכאן לומדים חז"ל את חשיבות התפילה בציבור.

חז"ל אומרים: "כל האומר שירה בכל יום זוכה ואומרה לעולם הבא"

מרים והנשים יוצאות בתופים ובמחולות.

נאמר: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת - הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

רש"י  מעלה שאלה: מדוע נאמר דווקא - מרים הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן ולא נאמר  אחות משה:

תשובתו: בשני פרושים:

א] לפי שמרים התנבאה כאשר הייתה אחות אהרון ,לפני שנולד משה ואמרה: עתידה אמי שתלד בן זכר  כפי שנאמר במסכת סוטה.

ב] אחות אהרון - לפי שאהרון מסר נפשו עליה כשחלתה בצרעת - לכן נקראה על שמו.

רבינו בחיי מסביר: א] על דרך הפשט נאמר: אחות  אהרון כדי ששלושת האחים: משה, אהרון ומרים יהיו מוזכרים בשירת הים.

ב]  דרכו של הכתוב ליחס אדם  על גדול מהאחים וכאן זה היה אהרון.

על הכתוב: "וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת"

מכילתא מסביר: "וכי מנין להם לישראל תופים ומחולות במדבר? אלא הצדיקים היו מובטחים, ויודעים שהמקום עושה להם נסים וגבורות עם יציאתם ממצרים, והתקינו להם תופים ומחולות"

רש"י מסביר בעוד שמשה אומר שירה לאנשים - הוא שר והם עונים אחריו. הרי מרים אמרה שירה לנשים.

ה"כלי יקר" מבאר: ברגע שמרים לקחה את התוף ויצאה במחולות עם הנשים עכשיו הייתה נעשית נביאה - היות ובמעמד זה  זכו גם הנשים לראות את פני השכינה  לפי שאמרו   כולם :"זה אלי.." כדברי חז"ל: "ראתה שפחה על הים..."

הנבואה החלה אצל מרים וכל הנשים  הלכו בעקבותיה , במעמד  זה זכו גם כן לנבואה ולפי שאין השכינה שורה, אלה  מתוך שמחה ,היות ולנשים יש צער לידה – לכן לקחה מרים את התוף בידיה והן יצאו אחריה בתופים ובמחולות- כדי שתשרה עליהן רוח הקודש מתוך שמחה.

רז"ל דרשו: במסכת מגילה: "שבע נביאות הן - אלו הן:

שרה, מרים, חנה, דבורה ,חולדה, אביגיל, אסתר.

רש"ר  [הרב שמשון רפאל הירש] מבאר: "אֲחוֹת אַהֲרֹן" – מעמדה של מרים בין הנשים דמה למעמדו של אהרון בין האנשים -באופן שהפיץ אהרון את דברי ה' למשה כך נהגה גם מרים בין הנשים.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניכר שישנו קשר הדוק בין השירה לרוח הקודש: שירת הים על ידי משה והעם – בקריעת ים סוף - הופיעה  בעקבות  הגעתם לדרגה הגבוהה ביותר באמונה - לראשונה מאז בריאת העולם  ובדומה לכך שירת הנשים ובראשן מרים היוצאות  בתופים  ובמחולות – הגיעו לשמחה אדירה  שהביאה עליהן את רוח הקודש בעקבות  מרים הנביאה

מכאן : שאין השכינה שורה - אלא מתוך שמחה!

מתוך ההפטרה: שופטים

פרק  ד'- ה]



ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר