‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

רצונותיו של האדם- האם תמיד מתממשים- בעין התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 רצונותיו  של האדם - האם תמיד מתממשים?- בעין התנ"ך.

מאת: אהובה קליין.

קורה לנו שאנחנו מתכננים תכניות והן לא יוצאות  לפועל, או  שהן מתממשות  לאחר  זמן - נגד רצוננו ! החיים הם דינאמיים - דוגמת הים הגדול שגליו אינם פוסקים לעולם, אלא שיש ימים שהגלים  רגועים, אך מנגד ישנם ימים שהגלים סוערים ואף מסכנים חיי אדם.

כך , גם חיינו מתנהלים  מאז ומעולם, על פי תוכנית אלוקית - והאדם המציב לעצמו מטרות איננו יודע מראש – כיצד  ובאיזה אופן ישיג את התכלית בחייו.

על כך אומר דוד המלך:"....יְהוָה חֲקַרְתַּנִי, וַתֵּדָע.

 אַתָּה יָדַעְתָּ, שִׁבְתִּי וְקוּמִי;   בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק.

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ;    וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.

 כִּי אֵין מִלָּה, בִּלְשׁוֹנִי;    הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

 אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי;    וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה -

 פלאיה (פְּלִיאָה)  דַעַת מִמֶּנִּי" [תהלים קל"ט, א- ו]-

כוונת דוד המלך: אלוקים יודע על האדם הכול , אפילו את המילים שהוא יגיד בעתיד בכל הזמנים.

אותו רעיון  אומר שלמה המלך: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי, י"ט, כ"א]

דוגמא נוספת: יעקב רצה לשבת בשלווה והנה קופץ עליו רוגזו של יוסף          מתברר על פי רש"י: כי כשהצדיקים שואפים לשבת בשלוה בעולם הזה ,  אומר להם ה' : אינכם מסתפקים במנוחה המובטחת  לכם בעולם הבא ? ואתם מבקשים  לנוח בעולם הזה?

חז"ל מפרשים: יעקב בניגוד לאברהם ויצחק - שחייהם היו יחסית שקטים ורגועים –עבר חיים של תלאות ומאבקים. חכמי המדרש  ביטאו את המציאות הקשה הזו על הכתוב בספר איוב [ג, כ"ו]: "לא שלוותי, ולא שקטתי, ולא נחתי, ויבוא רוגז"

ההסבר:

 "לא שלוותי"- מעשיו.

"ולא שקטתי"- מלבן .

"ולא נחתי"- מדינה.

"ויבוא רוגז" - מיוסף.

הצרה הגדולה ביותר הייתה:  צרת יוסף  שהיא נמשכה זמן רב, יעקב נתבשר בידיעה הקשה: "טרוף טורף יוסף" [בראשית ל"ז, ל"ג] תקופה ארוכה עברה על יעקב בייסורים קשים. הוא היה משוכנע שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.

במסכת מגילה [י"ז, ע"א] חז"ל מדגישים: כי יוסף היה מנותק מאביו במשך 22 שנה  [מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ותשע] והדבר מקביל להיעדרותו של יעקב מאביו למשך עשרים ושתיים שנה.

חז"ל רואים בכך עונש: מידה כנגד מידה. היות ובתקופה זו יעקב לא קיים מצוות כיבוד הורים, לכן נענש בכך שיוסף ,בנו האהוב,לא עסק בכיבוד הורים  מספר  זהה של שנים.

על פי המדרש: כל מקום שנאמר: "וישב" אינו, אלא לשון  צער.

דוגמאות:




ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


א] בהתנהגות העם במעשה חטא  העגל  נאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק"
[שמות ל"ב, ו]

ב] התנהגות  אחי יוסף בזמן השלכתו לבור: "וישבו לאכול לחם ויישאו עיניהם, ויראו.."    [בראשית ל"ז, כ"ה]

ג] "וישב ישראל בשיטים ויחל לזנות .." [במדבר כ"ה]

אף כאן, יעקב מבקש לשבת בשלווה ,מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. יעקב ראה את האלופים  של עשיו נתיירא וחשב: מי יכול לעמוד כנגד כל אלה?

למה הדבר  דומה ?  למשל : גמלים היו עמוסים קש ,עמד הצורף ושאל- היכן ניתן לאכסן את כל הקש הזה? שמע זאת פיקח אחד ענה לו: מה אתה כל כך מתפלא? ניצוץ אחד - יכול לחסל את כל הקש הזה .

והנמשל: כאשר יעקב ראה את האלופים שיצאו מעשיו, נתיירא, אמר לו הקב"ה: ניצוץ אחד שלך יכלה אותם, כמו שנאמר:" והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום" [עובדיה א']

לאור האמור לעיל, עלינו להציב מטרות בחיינו ולפעול למען  השגתן  - מתוך אמונה בה' ודבקות בתורה הקדושה ומתוך אמונה שהכול נעשה לטובה.

 כדברי דוד המלך: " אַשְׁרֵי הָאִישׁ.......... בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ;    וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.   וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי- מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;  וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל ? / מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל?



 מאמר מאת: אהובה קליין.



ציורים לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שמחת רחל בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אמו/

  ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל- שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל אומרת ליעקב: "הבה לי בנים..".

ויעקב עונה לה:"...התחת אלוקים אנוכי.."?

ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו  מתארת  תקופה של עשרים שנה בחייו של יעקב-  מחוץ לגבולות הארץ היעודה מאחר והוא נאלץ ,בצווי אמו ,לנטוש את ארץ המובטחת –ולשהות מחוץ לגבולותיה.

יש לציין ,כי גם בזמן שהותו של יעקב  בארץ נוכרייה הוא אינו שוכח את ארץ מגוריו  זוכה להינשא לנשותיו- לאה ורחל ולהקים משפחה, רחל שהייתה עקרה- זכתה ללדת את יוסף כפי שהכתוב מתאר:

" וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.  וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.  וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי".

[בראשית ל, כ"א- כ"ב]

 השאלות הן:

א] "וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"- מה בדיוק ה' זכר לרחל?

ב] מה משמעות השם: "יוסף"?

ג] מדוע ביקש יעקב מלבן עם הולדת יוסף:  לעזוב את חרן לטובת הארץ?

 תשובות.

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"

רש"י מסביר: הקב"ה זכר את צדקותה של רחל על כך שמסרה את סימניה לאחותה בליל נשואיה כדי שלא תתבייש, לפי שיעקב מסר לרחל סימנים מיוחדים ביניהם והייתה  הסכמה שהיא תזכיר לו אותם בליל נישואיהם- וזאת במטרה שלא יוכל לבן להחליפה באחרת, אך כאשר ראתה רחל שלבן מוסר דווקא את לאה ליעקב, מיד חשבה שמא אחותה תבוא לידי בושה, שהרי היא לא ידעה על סימנים אלה, על כן רחל מסרה את הסימנים ללאה ויעקב שלא ידע על כך- דימה שזו היא רחל.

אלוקים זכר גם  את דאגתה של רחל-שמא תעלה בגורלו של עשיו כי חששה שמא יגרש אותה יעקב -לפי שאין לה בנים ואז עשיו יבוא ויישא אותה לאישה.

ואכן עשיו הרשע כך חשב כאשר הבחין שרחל אינה יולדת בנים וציפה שיעקב יגרשנה והוא יזכה לשאתה לאישה.

על סמך זה חיבר הפייטן פיוט ליום א' של ראש השנה:"

"..הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶלֹּא חָלָה,

ָצבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבַּהֲלָה,

וּפִלְּלָה רַבִּים בְּעַד הַתּוֹחֵלָה,

פְּדוֹתָה מִזֵּד וְלֹא חֻלְּלָה..".

ההסבר לחלק זה של הפיוט: "האדמון"- הוא עשיו האדמוני." כְּבָט שֶלֹּא חָלָה"-כשהביט וראה שאין רחל הרה ויולדת רצה מאד וחמד לשאת אותה לאישה, לכן פנה אליה ה' ופתח את רחמה.

אור החיים אומר: גם שאלוקים זכר את רחל עוד הוצרכה להתפלל, כמו שנאמר:

"וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים",אך עם  זאת אור החיים מדגיש: שלמעשה ה' זוכר את חסידיו גם מבלי שיצעקו אליו ולכן תחילה נאמר:

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל" ורק אחר כך נאמר: "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים.." לומר:

שעוד לפני שרחל התפללה זכר אותה ה'.

"וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף"

 רחל מקדימה הסבר לניתנת השם: "יוֹסֵף"- "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"

רש"י אומר על כך: אין פירוש המילה: "אסיפה"- לשון כינוס, אלא לשון העלמה והכנסה למקום  מסתור.

דרך משל: כאילו הכניס את החרפה למקום מוסתר –שלא תראה, בדומה  למה שנאמר:" אֱסֹף, חֶרְפָּתֵנוּ" שהכוונה: הסתר והעלם את  חרפתנו. [ ישעיהו  ד, א]

"וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ".[שמות  ט, י"ט]

כך אמר משה  לפני מכת  הברד-כוונתו הייתה: שכל מי שלא יסתתר בבית- יפגע וימות.

רש"י מסביר את המילה: "חֶרְפָּתִי"- כוונת רחל לומר: שעד כה היא הייתה לחרפה לפי שהכל היו יודעים שהיא עקרה והיו אומרים  שהיות והיא עקרה- לכן אינה ראויה להיות אישה לצדיק ועל כן עתיד יעקב לגרשיה וסופה ליפול לידי עשיו הרשע.

אבל כעת -משנולד יוסף  הוכח שהיא כן ראויה ליעקב ובכך  סילק ה' את  חרפתה.

ובמדרש אגדה  חז"ל מבארים: שדרך העולם הוא: שהבן מכסה על  חרפת אמו, לפי שכל עוד שאין לה בן,  היא  אינה יכולה להאשים אותו בכישלונות שעשתה, אבל משנולד לה בן, היא יכולה  להאשים אותו בכישלונותיה וטעותה.

לדוגמא: כאשר נשבר כלי בבית, היא נשאלת על ידי בעלה: "מי שבר כלי זה"? היא תוכל להאשים את הבן שהוא שבר את הכלי.

או, כשישאל בעלה: "מי אכל תאנים אלה"? היא תענה: "בנך"!

רש"י ממשיך להסביר: את המילים: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר".  כאן רחל בקשה רק עוד בן נוסף אחד , כי הייתה יודעת ברוח הקודש שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים ולא יותר. והרי נולדו לו כבר אחד עשר בנים לפיכך הייתה לה משאלה: "יהי רצון שאותו הבן האחרון שהוא עתיד להעמיד ,יהא נולד ממני" -על כן התפללה למען בן אחד שייוולד בעתיד ולא  התפללה למען בנים אחרים.

רבינו בחיי מסביר את בקשת רחל: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"- בדרך הבאה:

במשפט זה של רחל קיימים שתי לשונות:

א] לשון אסיפה.

ב] לשון תוספת.

"באורה על הנגלה בלשון תוספת ועל הנסתר בלשון אסיפה,"

אסף ה' את  חרפתי" -המטרה להסביר: כי יוסף רומז על הליכה בקו האמצעי שהוא מאסף לכל המחנות ומחבר את כל הקצוות מעלה עם מטה, והענפים הנמשכים ממנו והלאה- מסמלים את הנצח ואת ההוד- על כן יצאו מיוסף שני שבטים: מנשה ואפרים.

 הקשר בין הולדת יוסף ובין השיבה לארץ האבות.

רשי  אומר: כי  הכתוב  קישר בין שני הדברים, כאשר נולד יוסף ביקש יעקב לשוב אל ארצו, וזה מהטעם: שעד כה היה ירא יעקב מעשיו שמא יפגע בו- שהרי מפניו ברח, אך משעה שנולד השטן של עשיו- הכוונה- הכוח העומד כנגדו והוא יוסף- הפסיק יעקב לחשוש מפני עשיו כמו שנאמר:

"וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם; וְלֹא-יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יְהוָה דִּבֵּר".[עובדיה א, י"ח]

ההסבר לפסוק זה: שבאחרית הימים בני ישראל יכלו את עשיו ממש כמו אש ולהבה המכלה את הקש הנשרף במהירות.

ולכן כל עוד יוסף לא נולד לא היה ליעקב את  הביטחון בניצחונו על עשיו.

היות ואש ללא להבה אינו שולט מרחוק, אך כאשר נולד יוסף נוספה הלהבה על האש- לכן מעכשיו התחזקה אמונתו של יעקב והוא בטח בה' שהשלים את כוחו של יעקב לשלוט בעשיו ועל כן שאף לשוב למקום מולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

 ניתן להסיק: כי בניגוד לבשר ודם שאינו זוכר כל דבר, אלוקים אינו שוכח דבר, בוחן כליות ולב ותפילות וחסדים הם בעלי עוצמה כה אדירה שיש באמצעותם להגיע  למימוש מטרות בחיים ויפים ומחכימים דברי דוד המלך:

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב".

[תהלים, מ, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בנובמבר 2017

ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

 Eisav goes to the field to hunt 


"וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה"

[בראשית כ"ה, כ"ז]




ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 בנובמבר 2017

פרשת תולדות- עשיו שונא ליעקב- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות-  עשיו שונא ליעקב-  האומנם?

מאמר  מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יצחק זוכה להצלחה בגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




פרשתנו  מספרת על ראשיתם של שני לאומים - יעקב ועשיו ומתארת בפנינו את ההבדל  המהותי בין שני האחים –  באופן קו מחשבתם, דרכם והתנהגותם הלכה למעשה - דבר שנותן את אותותיו גם בימינו וזאת למרות ששניהם אחים  תאומים מבטן ולידה, לאימא רבת חסדים וטובת לב.
וכך התורה מתארת  זאת : " וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. [בראשית כ"ה, כ"א-כ"ח]
השאלות הן :
א] מה המשמעות של התרוצצות הבנים בקרבה של רבקה?
ב] מה ההבדל המהותי בין יעקב לעשיו?
ג] מדוע אהב יצחק את עשיו?
תשובות :
"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ"
רש"י מסביר: על כורחך המקרא הזה אומר דרשני- כלומר הכתוב  עצמו  אומר: דרוש והעמק בי, ואין הכתוב ממש מסביר מהי  התרוצצות זו, אך  מתאר: כי על דבר זה-התלוננה רבקה-לפי שהיא הרגישה שזו התרוצצות משונה- לא כדרך הנשים ההרות.
ולכן חז"ל מסבירים:
א] זוהי לשון ריצה , כאשר רבקה הייתה עוברת ליד בית מדרש של שם ועבר היה רוצה יעקב לצאת ומתנועע ודוחק במעיה, אולם כשהייתה עוברת סמוך לפתח של עובדי אלילים היה עשיו מתנועע ורוצה לצאת לשם.
ב] " וַיִּתְרֹצְצוּ .."- מלשון-"ריצוץ"- שהיו הבנים כבר  אז מתרוצצים נלחמים זה בזה, היו מתווכחים ביניהם בנחלת שני העולמות-העולם הזה והעולם הבא -לפי שכל אחד  שאף  לרשת  את העולם הזה וגם את העולם הבא.
מטעם זה הלכה רבקה לבית  המדרש של שם ועבר- מקום שדורשים  את ה'- רצתה לדעת מה יהיה בסופה כאשר תלד?
רבקה קיבלה תשובה : "שְנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ"
לא נכתב: "גויים", אלא "גיים" וזה לשון גאון וגדולה. לרמוז ששני גדולי עולם יצאו בעתיד משני גויים אלה והם: אנטונינוס מלך אדום שהוא מזרע עשיו ורבי יהודה הנשיא שהוא מזרע ישראל - שחיו באותה תקופה ועליהם נאמר: שלא פסק  משולחנם לא צנון ולא חזרת לא בקיץ ולא בחורף ,הכוונה שהיו שניהם עשירים והיו נכבדים והיו מרבים לערוך סעודות לקהל שלהם והצנון והחזרת- שהם סוגי ירקות – היו דרך קבע מצויים על שולחנם. אפילו שלא  בעונתם כאשר מחירם יקר, דבר המעיד על עשירותם.
ממשיך ואומר רש"י: כי שני לאומים - הם  שתי מלכויות וכבר בהיותם במעי אימם הם נפרדים בדרכיהם: כאשר האחד הולך לרשעו, השני הולך לתמימותו וצדקתו. הם לעולם לא יהיו שווים בגדולתם, כאשר האחד קם, מנגד השני נופל.
רבי יחזקאל מקוזמיר [מגדולי האדמורים של המאה הי"ט] מבהיר:  שכבר אמרו חז"ל במדרש ספרי ובבראשית רבה: "בידוע שעשיו שונא ליעקב" מתברר שעשיו הרשע היה מוכן לוותר על עבודה זרה שכל כך אהב לעסוק בה -ובלבד שלא ייתן ליעקב להגיע אל פתחי בתי המדרש וזה עוד בהיות השניים ברחם אימם!!
יעקב ועשיו- ההבדלים ביניהם.
רבינו בחיי מפרש :עשיו נולד שעיר: כולו שיער כאדרת לכן הוא נקרא: "שעיר" שגם השיער שלו נחשב חלק מהכוח שלו.
במדרש נאמר: שהכוח שלו - יש לו שיער כנגד ליבו ובזמן שתתרחש הגאולה שיער זה ינשור בתקיעת השופר, כמו שנאמר: "וַאדֹנָי יְהוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן".[זכריה ט.]
יעקב ועשיו למרות שהיו אחים ונולדו באותו זמן - הם היו שני הפכים ושונים במידותיהם, בעוד שעשיו היה נמשך אחרי תענוגי הגוף - יעקב היה נמשך אחר הרוחניות- "אחר עצת הנפש"- כפי שמכנה זאת רבינו בחיי.
עשיו – איש יודע ציד- זה מוכיח כי אומנתו של עשיו מקצוע של אדם בטל הרודף אחר תאוות העולם. איש שדה - כאילו נאמר: איש האדמה ומכאן שמו הנוסף: "אדום" הנגזר מהמילה: אדום ומן האדמה-הכוונה שהיה אדם חומרי -גשמי.
מכאן ניתן להבין: כי אדם המשתדל בעיקר במאכל ובמשתה ומשתעשע  בצייד המבטא- תענוגי הגוף בעולם הזה - אין זה פלא שהוא מוכן לבזות את עבודת ה'-  ויראתו- ואלו נחשבים בעיניו: טפלים – מנגד תענוגי הגוף הם העיקר אצלו.
במידה רעה זו התאפיין עשיו, כמו שנאמר: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".
וידועים דבריו :
"וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה"[בראשית כ"ז, ל"ו]ואם הוא טועם נופת וצוף בתענוגים זה עניין  זמני, לעתיד לבוא: הוא יצטער- כמו  שהכתוב מתאר  את  תגובתו של עשיו, כאשר התברר  לו שיעקב הקדים אותו בברכה  ,היינו, הביא לפניו את המאכל לאביו.
"כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו, אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד" [בראשית  כ"ז, ל"ד]
 על רדיפה אחר התענוגים, אומר: שלמה המלך:  "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה;    וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.  וְאַחֲרִיתָהּ, מָרָה כַלַּעֲנָה"[משלי  ה, ג-ד]
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: על עשיו נאמר "אַדְמוֹנִי" אומנם נאמר גם על  דוד המלך  שהיה אדמוני:" וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִים וְטוֹב רֹאִי"[שמואל –א, ט"ז, י"ב]  והפירוש= אדום לחיים- סימן לבריאות טובה ושופעת ,עשיו היה שעיר- וזה מרמז על עודף אנרגיות וכוח חיים המספקים להתפתחות השיער, דבר שקורה בגיל מאוחר יותר, אך עודף  האנרגיות היה כה רב שהתוצאה הייתה: שכל גופו של עשיו היה מכוסה שיער רב - לכן נקרא:"עשיו"- משורש- "עשה"- שפירושו איש עשוי במלואו ומפותח מכל הבחינות.
לעומת דרכו של עשיו- יעקב- הולך בדרך הפוכה- הוא איש  תם- יושב אוהלים.
מוסיף ואומר רבינו בחיי:" מה שרצה עשיו לקנות- רצה יעקב למכור- והוא  רדיפת התאוות ובקשת  תענוגי העולם שהמשילם לנזיד עדשים, לפי שטוב העולם ושלוותו וכבודו- אינו אלא כעדשה שהיא עגולה" ומכאן שיעקב רצה למכור-להחליף חיי שעה בחיי העולם והיא עבודת ה' שהייתה בבכורות"
פרשה זו רומזת לנו כי הגיהינום מתוכנן לכת של עשיו -ואילו גן עדן  מזומן ליעקב ובניו והכוונה לדרשתם של רז"ל: כאשר באו שני האחים לקבל את הברכות מאביהם: יצחק עם יעקב- נכנס גן עדן -ועם עשיו נכנס גיהינום.
ועוד דבר מעניין לגבי שמות האחים: שמו של עשיו לא השתנה לעולם, אבל שמו של יעקב השתנה לשם: "ישראל" בכך  נכנס בשמו שם הוויה- מה שאין כן אצל עשיו!
יעקב היה איש  תם – יושב אוהלים.
המילה:"תם" מרמזת על כך-  שהוא היה בעל מידת אמת.
לכינוי:" יושב  אוהלים"-שני פירושים:
א] על דרך  הפשט: יעקב היה לומד בבית מדרש של שם ועבר.
ב] על דרך הקבלה- יושב אוהלים-אוהל של מטה ואוהל של מעלה.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו"
רבינו בחיי מסביר: כי יצחק לא אהב את עשיו בשל בכורתו, אלא  היות והיה מהנה אותו בציד.
עשיו היה  צייד משני צדדים מצד אחד – צד חיות ומנגד היה  נוהג לצוד את דעת אביו בעורמה.
ורז"ל מציינים: כי עשיו היה מספר לאביו :כי היה בבית המדרש ולמד שהמלח חייב במעשר ויצחק היה מאמין לו ורוח הקודש הייתה צועקת לא להאמין לו-!כי שבע תועבות בליבו, ועוד דרשו : כי היה צד ומאכיל את אביו ובכך נותן  שוחד כדי שאביו יעניק לו את הברכה.
על כך נאמר: "השוחד  יעוור עיני צדיקים"
רש"ר מבהיר: כי יצחק היה עולה תמימה הוא התרחק מהמולת העולם והעדיף לשבת בבדידות ושקט -סמוך לבאר לחי רואי - ועל כן דווקא טבעו הנועז והנמרץ של עשיו מצא חן בעיני יצחק הוא ראה בו כוח ועוצמה לשמש עמוד התווך של הבית- לעומת זאת רבקה ראתה ביעקב את השלמות המייצגת אורח חיים שונה ממה שהכירה בביתה.
אבל ההורים צריכים להיזהר לא לפעול אך ורק  לפי רגשותיהם ,דבר זה פוגם בגישה החינוכית הנכונה.
לסיכום, לאור האמור לעיל -  נראה כי השוני בין המידות המאפיינות את שני האחים מוכיח: כי ישנו הבדל תהומי בין השניים ועל כן לא יפלא , איפוא, האמרה: "כי עשיו שונא ליעקב"- כה נכונה ,גם  בימינו רואים את התנהגותם של רוב אומות העולם כלפי ישראל.
מי ייתן  ודברי הנבואה יתקיימו במהרה:
וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר". [עובדיה א'      , י"ח]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ לשאול את פי הנערה,תשובת רבקה לאליעזר/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ לשאול את פי הנערה, תשובת רבקה לאליעזר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

Biblical paintings by Ahuva Klein- To ask the girl's mouth.

Rivka's answer to Eliezer 

" וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.   וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ".

[בראשית כ"ד, נ"ז- נ"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 6 בנובמבר 2017

איכות חיי האדם- במבט מקראי?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

איכות חיי האדם – במבט  מקראי !

מאת: אהובה קליין.

בידוע , כי חיי האדם רצופים עליות ומורדות, ישנם ימים יפים וטובים - בהם החמה זורחת  ומאירה פנים,

אך ישנם  גם ימים פחות נעימים, בהם האור גנוז בתוך הערפילים ורוח האדם איננה ברקיעים.

על פי עיון בספר הספרים ,מתברר כי בכוחו של האדם להיטיב עם עצמו, משפחתו וסביבתו  בהתאם לרצונו החופשי והחלטתו, אך גם עלול  להיכשל חלילה .

חכמנו צדקו באומרם:" בדרך שאדם רוצה לילך בה , מוליכים אותו".

האדם על פי חשיבתו  ושיקוליו בוחר היכן מעוניין הוא לחיות את חייו ועל כך דוגמאות בספר הספרים:

אברהם אבינו - אבי האומה, שהיה בנו של תרח - עובד אלילים, גילה את  אלוקים ,הדרך בה פעל-אינה מתוארת במקרא, אלא במדרשים-אשר מספרים: כיצד התווכח עם בני דורו  ובאיזה אופן הושלך לכבשן האש למען קדושת האמונה בקב"ה. למרות זאת הוא עמד בניסיון והיה  נוהג לפרסם את המציאות האלוקית במסירות נפש.

מדרכו זו התפעלו אומות העולם ופרסמו זאת בספריהם.

ספר המורה חלק ג, פרק כ"ט, מצטט את ויכוחיו של אברהם עם  בעלי אמונה אחרים ואת הסבל  שעבר בשל מאבקו למען הפצת האמונה באל אחד - עוד לפני שאלוקים התגלה אליו.

אברהם בציווי אלוקי מתבקש לנטוש את סביבתו ולעלות לכנען, הוא מצליח להשפיע על אנשים רבים  בהפצת האמונה באל אחד, הדבר משפר את איכות חייו הוא זוכה להתעשר-כפי שהכתוב מעיד עליו:

"וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב". [בראשית  י"ג, ב]

מנגד, לוט- בן אחיו של אברהם - לאחר מריבה בין רועי צאנו לרועיו של אברהם  נענה לבקשת אברהם להיפרד ממנו -למען השלום ביניהם, לוט בוחר  להתיישב בסדום- בקרב אנשים רעים וחטאים, הוא אינו מתייחס לסביבה הרעה  וההשפעה עליו ומשפחתו, אלא  בחירת המקום נעשית על פי שיקול חומרי בלבד- המקום היה פורה  כגן עדן [דברי  רש"י] אזור כיכר הירדן. אך מנגד החברה הייתה מושחתת מן היסוד, האנשים היו רעים וחטאים ,בסופו של דבר לאחר הפיכת סדום ועמורה -הוא  נותר  בחוסר כל ,אשתו הפכה לנציב מלח. ולמעשה איכות חייו נהרסה כליל , עקב בחירתו המוטעית.


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על  סדום/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].


דבר נוסף שעשוי להועיל  ולהיטיב את איכות חיי האדם הוא: יחסו של האדם אל עצמו ולזולתו .

על כך נאמר: "ואהבת לרעך כמוך" – המסר הוא: כמו שאדם אוהב ומכבד את עצמו - כך עליו לנהוג  כלפי רעיו  -בכך הוא זוכה ליחס דומה, כמו שאמר החכם מכל אדם: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם".[משלי כ"ז, י"ט]

במילים אחרות בבואתו משתקפת אצל חברו והוא זוכה ליחס טוב ומאיר פנים.  האדם מבטא את יחסו לזולת באמצעות מידות  טובות שהוא רוכש במשך חייו, והוא מיישם את הדבר באופן מעשי:

דוגמת רבקה בת בתואל, אשר  גילתה יחס חם  כלפי עבד אברהם, כפי שהכתוב מעיד עליה:

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּות". 

תגובתו של אליעזר הייתה התפעלות מהתנהגותה היפה - כלפיו וכלפי גמליו והתוצאה המידית הייתה: הענקת תשורה לרבקה- כפי שנאמר:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם".

אליעזר הבין שרבקה היא הנערה המתאימה ליצחק בן אברהם ואכן מסתבר שהוא צדק.

כדי ליישם בפועל את הכתוב בספר הספרים הנה כמה עצות:  

א] אדם הרוצה להעתיק את מקום מגוריו לאזור חדש, יבצע בירור יסודי על המקום מכל הבחינות, בעיקר מבחינה חברתית ואנושית.

ב] על האדם לכבד את עצמו בבגדים נאים והופעה נאה ולשון נקיה.

ג] היחס אל הזולת יעשה במאור פנים ובאדיבות.

ד] חשיבה חיובית- שהכול לטובה  -כי הכול מאת הבורא.

ה] להשתדל להיות בשמחה ולהודות לבורא עולם -תמיד על הכול.

יהי רצון שנזכה לחיים טובים ולא נשכח להודות על כך לאלוקים, ויפים הם דברי דוד המלך:

טוֹב, לְהֹודוֹת לַיהוָה; וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ;  וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת. [תהלים, צ"ב ב-ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציור מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)


Biblical paintings

Lot sits at the gate of Sodom

 "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט..."

[בראשית  י"ט, א]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר