פרשתנו מספרת על ראשיתם של שני לאומים - יעקב ועשיו ומתארת
בפנינו את ההבדל המהותי בין שני האחים – באופן קו מחשבתם, דרכם והתנהגותם הלכה למעשה - דבר
שנותן את אותותיו גם בימינו וזאת למרות ששניהם אחים תאומים מבטן ולידה, לאימא רבת חסדים וטובת לב.
וכך התורה מתארת זאת : "
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר
לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה
אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.
וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים,
מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה
תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ. כה וַיֵּצֵא
הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ,
עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו,
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק
בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.
כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ
שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת
אֶת-יַעֲקֹב. [בראשית כ"ה, כ"א-כ"ח]
השאלות הן :
א] מה המשמעות של
התרוצצות הבנים בקרבה של רבקה?
ב] מה ההבדל המהותי
בין יעקב לעשיו?
ג] מדוע אהב יצחק את
עשיו?
תשובות :
"וַיִּתְרֹצְצוּ
הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ"
רש"י מסביר: על כורחך המקרא הזה אומר דרשני- כלומר הכתוב עצמו
אומר: דרוש והעמק בי, ואין הכתוב ממש מסביר מהי התרוצצות זו, אך מתאר: כי על דבר זה-התלוננה רבקה-לפי שהיא
הרגישה שזו התרוצצות משונה- לא כדרך הנשים ההרות.
ולכן חז"ל
מסבירים:
א] זוהי לשון ריצה ,
כאשר רבקה הייתה עוברת ליד בית מדרש של שם ועבר היה רוצה יעקב לצאת ומתנועע ודוחק
במעיה, אולם כשהייתה עוברת סמוך לפתח של עובדי אלילים היה עשיו מתנועע ורוצה לצאת
לשם.
ב] " וַיִּתְרֹצְצוּ .."- מלשון-"ריצוץ"- שהיו הבנים כבר אז מתרוצצים נלחמים זה בזה, היו מתווכחים ביניהם
בנחלת שני העולמות-העולם הזה והעולם הבא -לפי שכל אחד שאף
לרשת את העולם הזה וגם את העולם
הבא.
מטעם זה הלכה רבקה
לבית המדרש של שם ועבר- מקום שדורשים את ה'- רצתה לדעת מה יהיה בסופה כאשר תלד?
רבקה קיבלה תשובה : "שְנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ"
לא נכתב: "גויים",
אלא "גיים" וזה לשון גאון וגדולה. לרמוז ששני גדולי עולם יצאו בעתיד
משני גויים אלה והם: אנטונינוס מלך אדום שהוא מזרע עשיו ורבי יהודה הנשיא שהוא
מזרע ישראל - שחיו באותה תקופה ועליהם נאמר: שלא פסק משולחנם לא צנון ולא חזרת לא בקיץ ולא בחורף ,הכוונה
שהיו שניהם עשירים והיו נכבדים והיו מרבים לערוך סעודות לקהל שלהם והצנון והחזרת-
שהם סוגי ירקות – היו דרך קבע מצויים על שולחנם. אפילו שלא בעונתם כאשר מחירם יקר, דבר המעיד על עשירותם.
ממשיך ואומר
רש"י: כי שני לאומים - הם שתי מלכויות
וכבר בהיותם במעי אימם הם נפרדים בדרכיהם: כאשר האחד הולך לרשעו, השני הולך
לתמימותו וצדקתו. הם לעולם לא יהיו שווים בגדולתם, כאשר האחד קם, מנגד השני נופל.
רבי יחזקאל מקוזמיר [מגדולי האדמורים של המאה הי"ט] מבהיר: שכבר אמרו חז"ל במדרש ספרי ובבראשית רבה: "בידוע
שעשיו שונא ליעקב" מתברר שעשיו הרשע היה מוכן לוותר על עבודה זרה שכל כך
אהב לעסוק בה -ובלבד שלא ייתן ליעקב להגיע אל פתחי בתי המדרש וזה עוד בהיות השניים
ברחם אימם!!
יעקב ועשיו- ההבדלים
ביניהם.
רבינו בחיי מפרש :עשיו נולד שעיר: כולו שיער כאדרת לכן הוא נקרא: "שעיר"
שגם השיער שלו נחשב חלק מהכוח שלו.
במדרש נאמר: שהכוח
שלו - יש לו שיער כנגד ליבו ובזמן שתתרחש הגאולה שיער זה ינשור בתקיעת השופר, כמו
שנאמר: "וַאדֹנָי
יְהוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן".[זכריה ט.]
יעקב ועשיו למרות
שהיו אחים ונולדו באותו זמן - הם היו שני הפכים ושונים במידותיהם, בעוד שעשיו היה
נמשך אחרי תענוגי הגוף - יעקב היה נמשך אחר הרוחניות- "אחר עצת הנפש"- כפי
שמכנה זאת רבינו בחיי.
עשיו – איש יודע ציד- זה מוכיח כי אומנתו של עשיו מקצוע של אדם בטל הרודף
אחר תאוות העולם. איש שדה - כאילו נאמר: איש האדמה ומכאן שמו הנוסף: "אדום"
הנגזר מהמילה: אדום ומן האדמה-הכוונה שהיה אדם חומרי -גשמי.
מכאן ניתן להבין: כי
אדם המשתדל בעיקר במאכל ובמשתה ומשתעשע בצייד
המבטא- תענוגי הגוף בעולם הזה - אין זה פלא שהוא מוכן לבזות את עבודת ה'- ויראתו- ואלו נחשבים בעיניו: טפלים – מנגד תענוגי
הגוף הם העיקר אצלו.
במידה רעה זו התאפיין
עשיו, כמו שנאמר: "וְיַעֲקֹב
נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם
וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".
וידועים
דבריו :
"וַיֹּאמֶר
הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח
וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה"[בראשית כ"ז, ל"ו]ואם הוא טועם נופת וצוף בתענוגים זה
עניין זמני, לעתיד לבוא: הוא יצטער- כמו שהכתוב מתאר
את תגובתו של עשיו, כאשר
התברר לו שיעקב הקדים אותו בברכה ,היינו, הביא לפניו את המאכל לאביו.
"כִּשְׁמֹעַ
עֵשָׂו, אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד" [בראשית כ"ז,
ל"ד]
על רדיפה אחר התענוגים, אומר: שלמה המלך: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה,
שִׂפְתֵי זָרָה; וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ,
מָרָה כַלַּעֲנָה"[משלי ה, ג-ד]
רש"ר
[הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: על עשיו
נאמר "אַדְמוֹנִי"
אומנם נאמר גם על דוד המלך שהיה אדמוני:" וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ
וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִים וְטוֹב רֹאִי"[שמואל –א, ט"ז, י"ב]
והפירוש= אדום לחיים- סימן לבריאות טובה
ושופעת ,עשיו היה שעיר- וזה מרמז על עודף אנרגיות וכוח חיים המספקים להתפתחות
השיער, דבר שקורה בגיל מאוחר יותר, אך עודף
האנרגיות היה כה רב שהתוצאה הייתה: שכל גופו של עשיו היה מכוסה שיער רב -
לכן נקרא:"עשיו"- משורש- "עשה"- שפירושו איש עשוי במלואו
ומפותח מכל הבחינות.
לעומת
דרכו של עשיו- יעקב- הולך בדרך הפוכה- הוא איש
תם- יושב אוהלים.
מוסיף
ואומר רבינו בחיי:" מה שרצה עשיו לקנות- רצה יעקב למכור- והוא רדיפת התאוות ובקשת תענוגי העולם שהמשילם לנזיד עדשים, לפי שטוב
העולם ושלוותו וכבודו- אינו אלא כעדשה שהיא עגולה" ומכאן שיעקב רצה למכור-להחליף
חיי שעה בחיי העולם והיא עבודת ה' שהייתה בבכורות"
פרשה
זו רומזת לנו כי הגיהינום מתוכנן לכת של עשיו -ואילו גן עדן מזומן ליעקב ובניו והכוונה לדרשתם של
רז"ל: כאשר באו שני האחים לקבל את הברכות מאביהם: יצחק עם יעקב- נכנס גן עדן -ועם
עשיו נכנס גיהינום.
ועוד
דבר מעניין לגבי שמות האחים: שמו של עשיו לא השתנה לעולם, אבל שמו של יעקב השתנה
לשם: "ישראל" בכך נכנס בשמו שם
הוויה- מה שאין כן אצל עשיו!
יעקב
היה איש תם – יושב אוהלים.
המילה:"תם"
מרמזת על כך- שהוא היה בעל מידת אמת.
לכינוי:"
יושב אוהלים"-שני פירושים:
א]
על דרך הפשט: יעקב היה לומד בבית מדרש של
שם ועבר.
ב] על
דרך הקבלה- יושב אוהלים-אוהל של מטה ואוהל של מעלה.
"וַיֶּאֱהַב
יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו"
רבינו
בחיי מסביר:
כי יצחק לא אהב את עשיו בשל בכורתו, אלא
היות והיה מהנה אותו בציד.
עשיו
היה צייד משני צדדים מצד אחד – צד חיות
ומנגד היה נוהג לצוד את דעת אביו בעורמה.
ורז"ל
מציינים: כי עשיו היה מספר לאביו :כי היה בבית המדרש ולמד שהמלח חייב במעשר ויצחק
היה מאמין לו ורוח הקודש הייתה צועקת לא להאמין לו-!כי שבע תועבות בליבו, ועוד
דרשו : כי היה צד ומאכיל את אביו ובכך נותן
שוחד כדי שאביו יעניק לו את הברכה.
על
כך נאמר: "השוחד יעוור עיני
צדיקים"
רש"ר
מבהיר: כי יצחק היה עולה תמימה הוא התרחק מהמולת העולם והעדיף לשבת בבדידות ושקט -סמוך
לבאר לחי רואי - ועל כן דווקא טבעו הנועז והנמרץ של עשיו מצא חן בעיני יצחק הוא
ראה בו כוח ועוצמה לשמש עמוד התווך של הבית- לעומת זאת רבקה ראתה ביעקב את השלמות
המייצגת אורח חיים שונה ממה שהכירה בביתה.
אבל
ההורים צריכים להיזהר לא לפעול אך ורק לפי
רגשותיהם ,דבר זה פוגם בגישה החינוכית הנכונה.
לסיכום,
לאור האמור לעיל - נראה כי השוני בין המידות
המאפיינות את שני האחים מוכיח: כי ישנו הבדל תהומי בין השניים ועל כן לא יפלא , איפוא,
האמרה: "כי עשיו שונא ליעקב"- כה נכונה ,גם בימינו רואים את התנהגותם של רוב אומות העולם
כלפי ישראל.
מי
ייתן ודברי הנבואה יתקיימו במהרה:
וְהָיָה
בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם
וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר".
[עובדיה א' , י"ח]
