‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 בספטמבר 2017

שמחה באור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה - באור התנ"ך

מאת: אהובה קליין ©

השמחה מופיעה באופן בולט בפרשת "כי תבוא"  [חומש דברים]  שם נאמר בפתיחת הפרשה: "והיה כי תבוא"- -"והיה" – לשון שמחה.



ציורי תנ"ך/הגשת הביכורים לכוהן במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
כאשר אדם מביא ביכורים למקדש, הוא מתמלא שמחה, הוא יודע כי כל היבול  לו זכה במשך השנה -  אין הדבר  רק בזכות עבודתו ועמלו, אלה בזכות  השגחת אלוקים, על כן הוא מתמלא שמחה ומודה לבורא עולם על כל הטוב.

השמחה – נחשבת לאחת מיסודות היהדות ומופיעה רבות בתנ"ך, חייב אדם לשמוח תמיד- על היש ועל האין - למען אורח חיים תקין, ומתי השמחה  תבוא ? אם נפתח לה את שערי המחשבה.- מחשבה - אותיות  בשמחה .

שלמה המלך אומר:  "כי תבוא חכמה בלבך" [משלי ב, י]

לכל אחד מאתנו- יש באר שמחה ועלינו לשאוב משם את האושר החיוני כל כך לחיי האדם וזאת- בזמן שלרוב  אנו טרודים בטרדות  חיי היום יום– בדומה לים רחב ידיים - שגליו – פעמים רגועים, אך יש והם סוערים במיוחד עד כדי  סכנת חיים ממש והאדם חייב להיאבק כנגד אותם גלים, להתגבר עליהם ולהתרומם- על מנת שלא ישקע, חלילה, במצולות.

אחד  האמצעים להגשמת השמחה בפועל - הם החגים  ועל כך נאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ."

דוד המלך אומר: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". [תהלים כ"ז]

למעשה בדבריו  יש מסר כפול: מצד אחד: לשבת בבית ה' כל הזמן ולהתפלל , ומנגד  הוא מבקש  "וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"- כלומר כל יום לשמוח  מחדש – כאחד שבא רק לבקר - באופן זה- הוא שואף לשמוח מחדש בכל יום.

ניתן ליישם את רעיון השמחה בכל יום ולא רק בחגים, הנה כמה עצות מעשיות :

א] לקיים מצוות ומעשים טובים, כגון: "והדרת פני זקן", הכנסת אורחים, תפילה והודאה לבורא עולם ועוד.. דברים המביאים את  האדם להיות שמח ומאושר.

ב] לעסוק בתחביבים האהובים עליו ולהקדיש לכך זמן- בכל יום.

על כך נאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ".[תהלים קכ"ח, ב].

ג] להאזין למוזיקה, או לשירה.

ד] לצאת בשירה ומחול.

ה] להתבונן בפני תינוק- הדבר משמח ומרומם את האדם.

ו] להביט ביופי שבטבע- כגון פריחה, בעלי חיים שונים, ים, צמחיה מגוונת ולדעת שהכול מאת מלך המלכים- דבר מאד משמח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מידת הזריזות בעין מקראית/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מידת הזריזות בעין מקראית.

 מאת: אהובה קליין.



הזריזות היא מידה מאד חשובה ותורמת לאדם הישג רב- במידה והוא  פועל   באמצעותה במהלך חייו

.מעניין  לבחון את מידת הזריזות בעין המקרא:

שלמה המלך- החכם באדם אומר: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וחֲכָם".

מדוע שלמה המלך מפנה אותנו לנמלה הקטנה? מתברר שהיא חיה בממוצע חצי שנה ובמשך חייה הקצרים היא אוכלת בין גרגיר שלם לגרגיר וחצי תבואה ובכל זאת היא כה חרוצה וזריזה, הוא צוברת  את מזונה לשנים רבות ,מדוע?

התשובה: היא חושבת שתזכה ל "ארכה" בחיים ועל כן היא מכינה את עצמה לכך.


ציורי תנ"ך/ אברהם מקבל את פני המלאכים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



אברהם אבינו  בזמן שאירח את שלושת המלאכים  התאפיין בזריזות יתרה וגם  נעזר בשרה אשתו החרוצה ,כפי שנאמר:

"וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת      וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ".  [בראשית י"ח]

בסיפור המקראי על אליעזר : עבד אברהם ההולך לחפש אחר מציאת  בת זוג מתאימה ליצחק  -הנה כאשר הוא מגיע לארם  נהרים, מעיף מבט על הנשים  השואבות  מים מן הבאר ומתפלל לעזרת אלוקים שיסייע לו למצוא את האישה המתאימה והטובה ביותר למטרת נישואי יצחק, לפתע הוא  מבחין ברבקה הניגשת אל הבאר לשאוב מים, חריצותה וזריזותה - בולטות לעין ומעניין כי מידת הזריזות מאפיינת גם את אליעזר- עבד אברהם וזאת על פי הכתוב:

"וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ.  וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו". [בראשית כ"ד]

 לאורך כל הדרך רבקה ממהרת לבצע את משימותיה, היא איננה נוהגת כך -  לשם עשיית רושם על הסובבים אותה, אלא היא מוכיחה  את מידותיה הטובות הטבועות בה, זאת על פי התנהגותה בפועל.



ציורי תנ"ך/אליעזר צופה בשואבות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


הבה נאמץ  לעצמנו את מידת הזריזות ובכך נפיק תועלת גדולה בחיינו.

לשם כך עלינו לעצב כמה הרגלים חיוביים:

א] לא  להרבות בשינה יתר על המידה, על כך אומר שלמה המלך: "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם".[משלי כ, י"ג]

ב] ניתן לבצע בבת אחת כמה פעולות: כגון: עבודות בית ובאותו זמן להאזין לשיעורי תורה.

ג] יש לתכנן את מהלך היום בהקפדה, על מנת לא לבזבז זמן מיותר לדברים טפלים  ולרכילויות.

מנגד  ננצל את הזמן לפיתוח ועיסוק הכישרונות שלנו - כל אחד בתחומו הוא.

ד] אין לדחות מטלות למחר- אלא מה  שניתן לבצע היום-לא נמתין!

רבי אברהם אבן עזרא כתב :"העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין". כוונתו :  ישנה אבחנה נכונה שקובעת כי אדם תמיד תלוי באוויר מבחינת הזמן, שבו מה שנראה  לו מציאות  זה למעשה רק זמני וחולף. לכן במקום  לדרוך בעבר או להתרכז בעתיד צריך להתמקד  בנצחי ובאינסופי!

יהי רצון שנאמץ לעצמנו מידות טובות אלה ובעזרתן נוכל לנוע קדימה –אל עבר התכלית שקבענו  מראש וכך נממש בע"ה-את דברי דוד המלך:

" יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל;  אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ.[תהלים קכ"ח, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings-

Moses gives the holly Torah to the Levites to  keep it in the ark
" וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.   לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד".
[דברים ל"א, כ"ד- כ"ו]

הטכניקה" צבעי שמן על בד.
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בספטמבר 2017

ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי"/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין (c)

 Ahuva Klein

Biblical  paintings 

 Do not hate the  Egyptian   remember  the good  things


"לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ".

[דברים, כ"ג, ח]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט בדורו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


      

Biblical paintings

The judge in his generation

 by Ahuva Klein

" כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.   וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.   עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל ".

[דברים י"ז, ח-- י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 באוגוסט 2017

ציורי תנ"ך/מעבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical  paintings


by Ahuva Klein

The people of Israel cross the waters of the Jordan in order to enter the Land of Israel

  
" וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.   הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם".
[דברים י"א, כ"ט- ל"ב]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 באוגוסט 2017

ציורי תנ"ך/ מקור הברכות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 באוגוסט 2017

פרשת עקב- במה כוחן של כ"ב אותיות בתורה? מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  עקב - במה כוחן של כ"ב אותיות בתורה?

מאת: אהובה קליין .

 ציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  מפרי הארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ /"ואספת דגנך.."/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות"[ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בסגולות שהתורה ומצוותיה מעניקים לאדם: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ".  [דברים ז,יב-ט"ז]

השאלות הן:

א] באיזה אופן נקיים את המצוות?

ב] מהם התוצאות בקיום המצוות?

תשובות.

אופן קיום המצוות.

רבי בונם מפשיסחה ממחיש את אופן קיום המצוות  על ידי משל : מעשה בבן שאביו דורש שילמד תורה, תוך כדי איומים, שאם לא יעשה כך ילקה אותו, עד שהבן  יענה: "רוצה אני". ברור שעדיף שהילד ירצה בקיום המצוות לאלתר ללא המלקות.

באותו אופן אמר משה:" וְהָיָה עֵקֶב" בסופו של דבר תשמעו לקיום המצוות שהרי יכפו אותם עליכם , לכן מוטב שתשמעו לאלתר.

על פי פירוש אור- צדיקים בשם הה"ק רמ"ל מססוב: לפני כל צעד שהאדם נוקט, עליו לחשוב היטב האם בצעד זה, הוא עושה את רצון  ה' , או, שמא לא -  עליו לעשות רק את מה שהקב"ה דורש ממנו!

וזו המשמעות של המילה:" וְהָיָה עֵקֶב" בכל צעד שאדם רוצה לפעול, עליו לשקול היטב- אם הדבר לרצון ה'.

אורח חיים מסביר:" וְהָיָה "- מילה זו היא: לשון שמחה והכוונה-שמחה גדולה תהיה בשמים אם "עֵקֶב"-כאשר בסוף ימי הגלות, בתקופת עקבתא דמשיחא יבואו על עם ישראל ניסיונות קשים במיוחד ולמרות זאת, ימשיכו לשמוע בקול ה' וישמרו את התורה אז ה' ישמח שמחה גדולה.

ה"משך חכמה"- שם את הדגש על המילים: "אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה" ומסביר:   היות ובני ישראל נדדו במדבר במשך ארבעים שנה ועברו מיני ניסיונות ,הרי הם היו :"דור דעה" שהתורה נעשתה חלק מהם – מן ה"אני" שלהם - כך שאפילו החוקים  נחשבו בעיניהם למשפטים, הם לא הבינו  שום צורה אחרת ולכן  בגדלות נפשם- היו משיגים את החוקים כמו משפטים.

במסכת אבות נאמר:

"בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה":

ראיתי הסבר יפה למשנה זו בספרו של הרב אליהו שלזינגר: "אלה הדברים"  אדם צריך לרוץ גם אחרי מצווה שאינה לשמה, והטעם לכך: שמצווה גוררת מצווה, וכתוצאה מכך , מתוך שלא לשמה יקיים מצוות לשמה. הווי בורח מהעבירה אפילו  שלא לשמה, היות ועבירה גוררת עבירה, ומעבירה שלא לשמה - בסופו של דבר עלול האדם להגיע לעבירה שהיא לשמה!

וכך ניתן להסביר את המשנה הבאה:  "רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת".[מסכת אבות ב', א]

מצווה קלה –זוהי מצווה שנעשית שלא לשמה, ולכן גם אם המצווה היא  לא לשמה, אין להפסיק לקיים אותה ואין לזלזל בעשייתה גם שהיא לא מושלמת היות ואין האדם יודע מתן שכרן של מצוות ויתכן שאצל אלוקים אפילו מצווה שאינה לשמה- יש לה חשיבות גדולה. בעצם אין אנו יודעים  אילו הן מצוות קלות ואילו הן   מצוות חמורות, אך יש בכוחנו להבין את מהותן של מצוות קלות וחמורות.

בהמשך הרב מביא דברים שראה בספר: "משך חכמה" בפרשת שלח [עמ' רי"ט, הוצאת אשכול] שכנראה  הם מהספרי: "רבי אומר העושה מצווה אחת לשמה[ואל] ישמח על אותה מצווה, לסוף גוררת מצוות  הרבה, והעובר עבירה אחת[ואל] ידאג עליה, לסוף גוררת עבירות  הרבה" וכאן הכוונה שהאדם עשה מצווה אחת לשמה, אך לא בשלמות.

 קיום המצוות- התוצאות.

על פי רש"י: אם האדם שומר על  מצוות קלות שדש בעקביו- כתוצאה מכך ה' יקיים את אשר הבטיח לאברהם אבינו.

חז"ל אומרים: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" ומה שהתורה מזכירה מתן שכר בעולם הזה- דוגמת ההבטחה: "ונתתי גשמיכם בעיתם" "ונתתי מטר ארצכם"  ועוד ברכות חומריות נוספות.

הרמב"ם טוען: שאין מדובר בשכר, אלא זוהי הבטחת אלוקים שיעניק לנו בעבור קיום המצוות תנאים ראויים- על מנת שנהיה רגועים לקיים את התורה.

שהרי ייסורים ועניות מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו,

נאמר: "ושמרתם את משמרתי" [ויקרא, י"ח,-ל] על כך אומרים חז"ל: האדם חייב לעשות סייגים וגדרים כדי שלא יבוא לידי עבירה, ואם אכן אדם נוהג כך ועושה לעצמו גדרים וסייגים- כדי שלא יבוא לידי ביטול מצוות הוא זוכה מאת ה'- למידה כנגד מידה ואלוקים לוקח ממנו את כל המניעים והמכשולים-כגון" ייסורים, עניות שעשויים להביא אותו לביטול תורה.[אמרי שפר]

בעל הטורים מסביר: שה' מבטיח: שיאהב את עם ישראל- ודבר זה בזכות אברהם שנאמר בו: "זרע אברהם אוהבי"  [ישעיהו מ"א, ח]

ה' יברך את עם ישראל בזכות יצחק שאמר בו: "ויברך אלוקים את יצחק" [בראשית כ"ה, י"א]

ה' ירבה את עם ישראל בזכות יעקב שנאמר בו: "פרה ורבה" [שם ל"ה, י"א]

והברכות הן שלושה: אחת כאן ושניים בפרשת  משפטים, שנאמר שם : "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". 

הפסוק מתחיל באות: וו'  ומסתיים באות כ' וכך גם הברכה שיצחק בירך ברכה ליעקב:" וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.  יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ". [בראשית כ"ז, כ"ח- ל] גם כאן בפרשה הברכות מתחילות באות וו ומסתיימות באות כ' וזה רמז כל הברכות  שבירך יצחק את יעקב יתקיימו   בשומרי התורה והמצוות.

 הברכה: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ"

מתחילה באות- ב' ומסיימת באות כ'- הדבר בא ללמד אותנו שבזכות התורה המורכבת מ-כ"ב אותיות יבואו הברכות.

ובנוגע להבטחות שה' יסיר  מעל שומרי התורה: " כָּל-חֹלִי" בגימטרייא- יסיר- צ"ח קללות.

ולגבי הברכה:" לֹא-יִהְיֶה לֹא -יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ". 

אפילו בפושעי ישראל לא  יהיה מצב של עקרות- לפי  שעתידים לחזור בתשובה.

ויש להוסיף שבלומדי התורה לא תהיה מצב של עקרות שכתוב:" לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה..." והכוונה ללומדי התורה מכוח  כ"ב האותיות שבתורה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי  יש לקיים את התורה ככתבה ולשונה ואין לחשב את שכרן של מצוות, לפי שאין לאדם לדעת לעולם -מה שכרה של כל מצווה ומצווה.

מתוך קיום התורה – הלכה למעשה-  יזכה האדם לדלות את הברכות מכוח סוד כ"ב האותיות בתורה   ויחוש רווח, רוגע וברכה  גם  מעוצמת הברית שהקב"ה כרת עם אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

 על פי  התורה ינהג  כאשר יתהלך לפני הקב"ה בתמימות  ללא חקירת עתידות  וכל מה שיבוא עליו יקבלה בתמימות ויבין שהדבר מאת  ה', כפי שנאמר:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" [דברים  י"ח, י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 30 ביולי 2017

פרשת ואתחנן, מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן , מדוע התעקש משה להיכנס לארץ ישראל?

מאת: אהובה קליין ©

ציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/משה מתחנן אל ה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר ולהשקיף על הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה: לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] 

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ] 

הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 


ציורים מתוך ההפטרה:

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים- על פי נבואת ישעיהו הנביא/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשה זו פותחת בתחנוניו של משה להיכנס לארץ ישראל - ובכך  לבטל את הגזירה  שנגזרה עליו ,כפי שהכתוב מתאר זאת:

"וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.  אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.  וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" [דברים ג, כ"ג- כ"ח]. 

השאלות הן:

א] מהי משמעות תחינתו של משה אל ה' ?

ב] האם הועילו תחנוניו של משה להיכנס לארץ?

תשובות.

משמעות תחינתו של משה

החת"ם סופר  מסביר: שנינו במדרש רבה לפרשת - "וזאת הברכה" שמשה רבינו התפלל באותו זמן חמש מאות וחמש עשרה פעמים  - כמניין: "ואתחנן" [בגימטרייא האותיות: "ואתחנן"- שוות ל: 515]

גם האותיות תפילה - בגימטרייא שוות= 515 וכאשר אנו מוסיפים את שם הוויה שהן בגימטרייא- 26 אנו מגיעים למספר:541 –בגימטרייא- "ישראל", מכאן  לומדים: כאשר עם ישראל דבקים בה' , תפילתם מתקבלת אצל בורא עולם. וההוכחה לכך: מהנאמר בהמשך הפרשה: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום" [דברים ד, ד]

חכמי המדרש שואלים: מדוע התורה מציינת את הזמן בו משה מתחנן אל ה', כמו שכתוב: "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא", ועל כך הם  עונים: עניין זה קשור למסופר בסוף הפרשה הקודמת: מלחמות בני ישראל במלכי עבר הירדן המזרחי [דברים ב, כ"ו] לאחר שמשה   כבש את ארצותיהם של סיחון מלך  האמורי  ושל עוג  מלך הבשן ,  הצלחה זו גרמה  למשה לחשוב: שמא התבטלה הגזירה ו"הותר הנדר" ויוכל להיכנס לארץ ולהנהיג את עם ישראל בכיבוש ארצות שבעת הגויים שבצד המזרחי לירדן וזאת על פי הכלל הנפוץ: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" [ירושלמי פסחים י', ה'] לכן  משה כיוון את תחינותיו לשעה הזו של הניצחון.

רש"י מביא שני פירושים:

א] חנון - זו לשון מתנת חינם. למרות שצדיקים יכולים לדרוש את בקשותיהם על סמך מעשיהם הטובים, הרי הם מבקשים מה' מתנת חינם.

ב] "ואתחנן"- היא אחת מעשר לשונות שנקראת תפילה.

רש"י מסתמך על הספרי.

וזה לשון הספרי: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל, והיו יכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים ולא ביקשו מן  המקום שייתן להם, אלא חינם"

 ומאין ידע משה  שהוא יכול לבקש מתנת חינם? לפי שאמר  לו: "וחנותי את אשר אחון "[שמות ל"ג, י"ט]

ולגבי הפירוש השני של רש"י: נאמר בספרי:

"עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה, שועה, נאקה, צרה, רינה ופגיעה, נפול ופלול ,עתירה, עמידה, חילול, חנון"

מהמילה: "לֵאמֹר" לומד רש"י: כי משה התפלל בשלושה מקומות  וביקש מה' שימלא את בקשתו  ומשה לא יפסיק לבקש - עד שה' יודיע לו אם אכן יבצע את בקשתו!

 ושני המקומות האחרים הם:

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ". תפילה זו התפלל משה כאשר  אחותו מרים הייתה מצורעת.[במדבר י"ב, י"ג]

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר.  יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".[במדבר כ"ז, ט"ו]

בקשה זו ביקש משה מה'- כאשר הבין שלא יכנס לארץ ועל כן עם ישראל זקוק למנהיג אחר במקום משה.

רש"י מסביר את  המשך דברי משה :"אַתָּה הַחִלּוֹתָ" באמצעות שני פירושים:

א] לפי הפשט: דבריו אלו של משה מתייחסים למלחמת סיחון ועוג, שבה נאמר: "ראה החילותי מתת לפניך" [ לעיל ב', ל"א]

ב] על פי הדרש [לפי הספרי] המילים: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ"- מוסב לדברי ה' אחרי מעשה חטא העגל: "ואתה הניחה לי" [שמות ל"ב, י] וזו לתגובה על  בקשת משה סליחה על חטאו וביטול עונשו שלא  להיכנס לארץ ומסתבר שיזכיר את מידת החסד  של ה' - כדי לקבל מחילה מאשר שיזכיר את גבורותיו , מתברר שאחרי חטא העגל החל משה לראות שיש מקום לתפילה גם אפילו אם נגזרה גזרה.

לפי אור החיים: "הַחִלּוֹתָ"- לשון תפילה.

משה מנסה לשכנע את ה' בביטול הגזרה בהדגישו את גודלו של ה' וזוהי מידתו הטובה של ה'- כנאמר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת- גָּדְלְךָ"

והמקור לכך: בקשת משה ותשובת אלוקים לדבריו:

ו"ְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר.  יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָו‍ֹן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.  סְלַח-נָא, לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ".[במדבר י"ד, י"ז—כ"א]

בהמשך התחנונים משה מזכיר את ידו החזקה של ה' זוהי יד ימינו - המקבל תשובה מכל באי עולם ,אפילו מהרשעים.

וזו יד חזקה - והכוונה שה' כובש ברחמים את מידת הדין בחוזקה.

אלוקים שונה ממלך בשר ודם - אשר יש לו יועצים -  והם לפעמים עומדים כמכשול לדרך חסדיו ועבודה על מידותיו, הרי אם  ה' יחליט למחול- אף אחד לא יעמוד בדרכו- לכן שואל משה את ה' למה לא ימחל לו?

את המשך מילותיו של משה:" אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן"-מבהיר רש"י: כי משה פונה בלשון בקשה אל ה' להיכנס לארץ למקום הר הבית-מקום המקדש.

אברבנאל מביא ארבעה תירוצים שבעטיים רצה משה להיכנס לארץ:

א] לקיים את המצוות התלויות  בארץ עם הכניסה לארץ ישראל.

ב] משה שעמל רבות כמנהיג להוציא את בני ישראל ממצרים והנהיג אותם במשך ארבעים שנה- רצה להשיג את פרי מעשיו.

ג] רצה להיכנס לארץ כדי להוכיח למרגלים שלמרות דברי הדיבה שלהם על הארץ הקדושה- היא ארץ טובה מאד!

ד] רצה משה להשתטח על הר המוריה ולהגיד לעם ישראל: כי זהו המקום הנבחר- הר הלבנון- שמלבין את עוונותיהם של ישראל.

תפילת משה  ותוצאתה.

אברבנאל וכמה מהפרשנים מתלבטים בשאלה- האם יתכן שתפילת משה  לא תתקבל?

הם מסתמכים על דברי חז"ל ואומרים: כי הייתה התנגשות בין תפילת משה לבין השבועה של הקב"ה שאמר: "...אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל ־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־ הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ  אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם" [במדבר כ, י"ב] והמילה: "לכן"- היא לשון שבועה, כמו שנאמר בשמואל-א' ,ג, ד: "וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם-יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹון בֵּית-עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד-עוֹלָֽם" ולכן התפילה לא היה  בכוחה להפר את השבועה.

החתם סופר סובר אחרת: משה כן נענה בתפילתו- תפילה עושה מחצה,  הוא ביקש: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת.." על כך נענה לפי שה' אמר לו:" וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר.." מכאן שתפילתו התקבלה על הראייה, אך לא על הכניסה  לארץ.

"צרור המור" מבהיר: כי בכך שמשה התחנן לפני ה', הוא התכוון להעביר מסר לדורות: שאסור לו לאדם להתייאש,

עליו להתפלל אל ה'- אפילו כשחרב חדה מונחת על צווארו- בדומה  לתפילת משה על אף הגזרה.

רבינו בחיי אומר: כי משה  שיבח את ה' כאשר ביקש : "יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה"[ במדבר כ"ז, ט"ז]את זאת אמר לה' כאשר ביקש שיבוא מנהיג  לעם ישראל אחריו: לכן משה בכל זאת השיג משהו: כפי שהכתוב מציין:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ.."

מהמילה: "עֵינֶיךָ "- הכתובה פעמיים, לומדים כי משה מההר התעלה לראות את הארץ בעיני בשר ודם  לארבע רוחותיה וזכה להתבונן בשם בן ארבעה אותיות-"שהוא המרכבה הראשונה העליונה לארבע רוחות  העולם".

[אותיות שם השם מופיעות בארבעה רוחות השמים יחדיו]

אך משה לא זכה להיקבר בארץ ישראל- לא בגופו ולא בעצמותיו לעומתו: יעקב זכה להיקבר  בארץ בגופו ועצמותיו ויוסף זכה להיקבר רק בעצמותיו.

לסיכום, ניתן להסיק, כי משה עשה השתדלות גדולה לביטול רוע הגזירה ,מנהיג ברמ"ח אבריו התעקש להיכנס לארץ כדי להשלים את תפקיד מנהיגותו ולהוכיח למרות דברי המרגלים-כי הארץ טובה מאד!ולמרות כל בקשותיו, אומנם לא זכה להיכנס לארץ- אך זכה לראותה ולהשקיף לארבע רוחות השמים- תפילתו משמשת מסר לדורות: שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 ביולי 2017

פרשת דברים,מאין,כי לא המדרש העיקר,אלא המעשה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים : מאין, כי לא המדרש העיקר, אלא המעשה?

 מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מצווה לעזוב את המדבר לכוון הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] (c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את  הארץ המובטחת/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 הפרשה פותחת בדבריו של משה אל בני ישראל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.  אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.  וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.  אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.  בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.  יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר:  רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.  פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. [דברים, א, א-ט]

השאלות הן:

א] נאמר: "הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה"- למה הכוונה?

ב] "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם"-מה המשמעות?

תשובות.

משה מבאר את התורה.

על פי רש"י: משה  פירש את התורה בשבעים לשונות. אין הכוונה ללשונות שאר העמים, כי איזו תועלת יש לעם ישראל מכך ? אלא לשבעים כוונות- כפי שאומרים רבותינו: "שבעים פנים לתורה"

מדובר בכוונות הפנימיות שבתורה חוץ מהכוונה הראשונה והפשוטה.

הרמב"ן שם את הדגש על המילים: "הוֹאִיל מֹשֶׁה,..."  כי משה רצה מרצונו לבאר את התורה ולא על פי ציווי ה'.

אברבנאל סובר: כי ספר דברים - הנקרא גם : "משנה תורה"- נועד לבאר ולהסביר עניינים ולימודים שלגביהם היה ספק במוחותיהם של עם ישראל והיו צריכים הסבר נוסף לכך.

רבינו בחיי מביא  שני הסברים לעניין ביאור התורה:

א] על דרך הפשט, רצה משה לבאר לעם ישראל את  כל המצוות ואת עיקר התורה והכוונה: לעשרת הדיברות ,היות והאבות שמעו את המצוות מפי ה' כעת חוזר משה על כך- מפיו  לבני ישראל וזאת לאחר שהם כבר ידעו את התורה מפי אבותיהם, דברי משה והסבריו - נחשבו בעיניהם כאילו נאמרו מפי עליון.

ב] על דרך הדרש: התורה נדרשת ב-מ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים- טמא כמניין מואב כפי שנאמר בשיר השירים:" דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם",- "דודי  צ"ח ואדום" [שיר השירים ה', י']

כלומר כ"ד ספרים הן נדרשים מ"ט לימין ולשמאל, זהו דודי צ"ח ,ואדום וזהו שכתוב :"וכמטמונים תחפשנה", מ"ט מונים מלשון עשרת מונים [בראשית ל"א]

על פי פירוש: "מאור ושמש": השאלה המתבקשת היא: הרי מצוות התורה מתחילות רק בפרשת ואתחנן, בעשרת הדיברות ולפני כן יש רק דברי  תוכחה ולכן היה מתבקש שרק שם יהיה כתוב:" הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת" אם כן מדוע נאמר כאן בפרשה על כך?

אלא, שכתוב בספרים הקדושים: אחד מעיקרי העבודה ביהדות היא: לשוב בתשובה, טרם  מתחילים בלימוד תורה, והרבי מלובלין אמר: מי שלומד תורה ללא חזרה בתשובה קודם לכן, עליו נאמר: "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי"?[תהלים נ-ט"ז] לכן לפני שמשה ביאר את התורה פתח בדברי  מוסר, טרם ביאר את התורה -במטרה לעורר את ישראל לתשובה שלמה.  לפיכך משה  הקדים להם דברי תוכחה על  חטאיהם תחילה.

"רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.  פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם"

חכמים אמרו: כי לאחר  מתן תורה, היו יכולים בני ישראל לבוא בטענה: כי היו אנוסים לקבל את התורה שהרי נאמר: "כפה עליהם הר כגיגית" ולכן פטורים לקיימה כדין אונס [שבת פ"ח]

אך הרשב"א סובר: מאז שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל- בטלה טענה זו, לפי שארץ ישראל ניתנה להם בתנאי  שיקיימו בא את מצוות התורה., כפי   שכתוב:"ויתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו" [תהלים  ק"ה, מ"ד, מ"ה]

לכן נאמר : "הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת"-  ביקש משה להעמיק בלב העם את התורה ואמר להם: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת.." בטענה שלכם המסתמכת על ההר הזה: "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי" ובארץ ישראל – תתבטל טענתכם!

על פי מאור ושמש: בחורב ציווה ה' את  ישראל: שלא יראו כל מניעה והפרעה כהר שאי אפשר לעבור מעליו, אלא אם כן יתגברו על כל המניעות בעבודת הבורא - כאילו היה זה  חוט השערה.

 רעיון זה  גם מופיע בגמרא:

" לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ומפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט- השערה, הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכים ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט- השערה הזה" [מסכת סוכה נ"ב]

בעולם הזה צדיקים מתגברים על כל המכשולים בעבודת אלוקים ואפילו אם נתקלים במניעה כגודל הר גבוה בעיניהם הדבר נראה כחוט השערה, מנגד הרשעים נרתעים מכל מניעה שגם אם היא כה קטנה כחוט השערה בעיניהם היא נתפשת כהר גבוה, לכן בעתיד לבוא יקבלו מידה כנגד מידה- הצדיקים יראו: שמה שנראה בעיניהם כחוט השערה הוא באמת גדול כהר ואילו הרשעים יראו שמה שנראה בעיניהם כהר גבוה היה כה זעיר כחוט השערה. [שם]

ה"כלי יקר" מסביר: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.  פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם"-  מילים אלה מביעות תוכחה ראשונה  על שהאנשים שנאו את הארץ והתיישבו בהר דרך קבע, ולא  פנו פניהם אל ארץ הקודש- בה נתחייבו  בקיום  המצוות, והמילים: "רַב-לָכֶם .."   הוא מלשון: "רב לכם בני לוי" [במדבר ט"ז, ז]

הכוונה: המעט הוא המרד והמעל הזה כי רב הוא לכם לשבת על ההר באופן של קביעות עליכם לפנות לארץ ייעודכם- היות  משם נוצר חומר של האדם הראשון כפי שאמר ה' לאברהם: "לך- לך..."

כוונת ה' הייתה   שעם ישראל יממשו את הנאמר בתורה- אותה קיבלו בחורב- ויפנו אל ארץ ישראל- בה יקיימו את המצוות הלכה  למעשה - כי לא המדרש עיקר, אלא  המעשה.

משה טוען שמאז שקיבלו את התורה בחורב- הייתה עמהם רוח אחרת והיו צריכים  לפנות אל מקום שמירת המצוות – ארץ ישראל ,אבל הם מרדו בשנאתם את הארץ ולכן אמר להם: "וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" [דברים א, י"ט] הכוונה שכל אחד מתוך בני ישראל יפנה פניו אל המדבר ולא אל הארץ, הרי המרגלים אמרו:" נשובה מצרימה.."[דברים, א, כ]

אך לאחר חטא המרגלים שה' יעד להם עונש קשה, בני ישראל חזרו בתשובה שלא בטובתם, ושם  נאמר: "ונפן וניסע"[דברים ב, א]

יש אומרים: שמשה האשים את העם על  שברחו מהר חורב כתינוק הבורח מבית הספר, ועל זה אמר להם:" רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה" כי הימים אשר ישבו בהר לא היו בעיניהם כימים אחדים באהבתם אותם, אלא  כימים רבים של צער וזהו: "רב לכם"

ממשיך ואומר להם משה שהם באו עד הר האמורי ולא משה, כי הם הסיעו את דעתם ומחשבותיהם מכל  מה שהיה בהר חורב, לעומתם משה מחשבותיו משוטטות שם בהר חורב כי מעמד הר סיני הוא לנגד  עיניו תמיד.

רש"י מבהיר את המילים: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה" על ידי שני פירושים:

א] כפשוטו: זמן רב ישבו בני ישראל בחורב- שנים עשר חודשים פחות עשרה ימים.

ב] מדרש אגדה: [ספרי] יש לעם ישראל שכר רב שישבו בהר זה תקופה ארוכה, לפי שהספיקו לעשות את המשכן, שולחן והמנורה.

דבר אחר, הנאה רבה הייתה להם לפי שקיבלו על ההר את התורה ומשה מינה עליהם שבעים זקנים, שרי אלפים ושרי מאות ,שרי חמישים ושרי עשרות.

בעל הטורים מסביר: כי מתוך המילים:" יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר:  רַב-לָכֶם שֶׁבֶת"- כתוב את המילה:" חֹרֵב" בכתיב חסר ללא האות וו ומכאן שאם עם ישראל לא יקיימו את התורה ה' יביא עליהם חרב.[ספרי]

לסיכום לאור האמור לעיל: אנו לומדים: כי משה ביאר את התורה  שהתקבלה בהר סיני לשבעים לשונות- כמו שנהוג לומר: שבעים פנים לתורה.

לגבי חנייתם של עם ישראל באזור הר סיני בו  קיבלו התורה, אומר להם משה    עתה הגיע השעה  לקום ולנוע קדימה אל ארץ הבחירה- על מנת לקיים את התורה- הלכה ולמעשה, כי לא המדרש עיקר, אלא המעשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר