‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 באוקטובר 2023

פרשת נח – ארץ ישראל ודור הפלגה- הקשר ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת  נח – ארץ ישראל ודור הפלגה - הקשר?


מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נח משלח את העורב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)




     "וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)



דור הפלגה מתאחדים בהחלטה לבנות מגדל ועיר/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה בונים מגדל וראשו בשמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/עונשם של דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה: ישעיהו נ"ד, א']

לקראת סוף פרשת נח,  התורה מתארת: את תכניתם של אנשי דור  הפלגה:

"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. [בראשית פרק: י"א, א- י]

השאלות הן.

א] מי היו אנשי דור  הפלגה  ומה הייתה   מטרתם?

ב] מה היה  סופם?

תשובות.

אנשי דור הפלגה וזהותם.

על פי משנתו של הרב אביגדור הלוי  נבנצל: משפסק המבול והתיבה חנתה על הרי אררט, היו שם כל האנושות ששרדו מן המבול - ומאותו זמן הם מתחילים להקים משפחות חדשות  לקראת עולם חדש. עתה משהיו צריכים לרדת מהר אררט למקום מתאים לבנות חיים חדשים - אותם דורות ידעו מה  שלא כולם יודעים היום - את סוד עליונותה של ארץ ישראל - לעומת כל הארצות , דבר זה עבר במסורת כבר מהאדם הראשון שבחר להקריב קורבן דווקא בירושלים, ומנוח אביהם שגם הוא הקריב באותו מקום [בר"ר ל"ד, ט] הם מתחילים ללכת אל כיוון ארץ ישראל - "מקדם" מהרי אררט שהם במזרחה של ארץ ישראל.

מן הראוי לציין שבאותה תקופה לא הייתה חלוקה של יהודים ואומות העולם - כי זו הייתה בתקופה מאוחרת יותר. באותו זמן כל בני העולם הצטוו על  שבע מצוות בני נח בלבד, כולם היו אמורים להיות עבדי ה' ובאופן זה הם צועדים לכיוון הארץ היעודה - ששם היה מעוניין ה' שתתפתח האנושות, אלא :

"וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם".

 באמצע הדרך  נמרוד מסית אותם להתיישב  במקום שדווקא מצאו בדרכם. ובה לבנות את העיר ואת המגדל. לכן נאמר:

 "וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹות אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם".  כי עצם בניית המגדל  בעיר בבל- היא החטא הראשון של האנושות המתחדשת.

כדברי המדרש:"... ומאסו בארץ חמדה שנאמר: "וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם......"

כמו שנאמר: "וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ".[תהלים ק"ו, כ"ד] המילה: "מִקֶּדֶם" מזכירה לנו גם את האמור על לוט: וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם " [בראשית, י"ג, י"א] וכשם שדרשו שם דרשו כאן - שהנסיעה הייתה התרחקות מ"קדמונו של עולם" ואכן, ההחלטה זו לא להמשיך לנוע קדימה, אלא להישאר באזור בבל הרחיקו שבעים אומות העולם ממי - שקדם לבריאת העולם.[זהר ,א', ע"ו]

מכאן שבני דור הפלגה חוטאים לשהות בחוץ לארץ - מאשר להשתקע בארץ הקודש.

חשוב לדעת - כי רק משפחה אחת עוזבת את בבל והולכת לכיוון ארץ ישראל וזו משפחת תרח כפי שנאמר:

"וִּיקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"[ בראשית י"א, ל"א]

רש"י סובר: שדור הפלגה דברו בשפה אחת - והיא שפת הקודש.

במה חטאו? על פי ב"ר שני פירושים:

א] הם תכננו -בעקבות  מחשבתם-  שה'  ברא  לו את העליונים ולהם רק – את התחתונים , לכן החליטו לבנות מגדל ובראשו   תכננו להציב עבודת כוכבים   ועליה חרב הנראית כאילו - היא נלחמת נגד אלוקים.

ב] תנחומא מסביר :כי הם אמרו דברים חדים: שאחת לאלף ותרנ"ו שנה: הרקיע מתמוטט,[זו  התקופה מבריאת העולם ועד דור המבול] לכן רצו להקים מגדל תומך בשמים - אחד בצפון והשני בדרום ואחד במערב ואחד בצד מזרח - המגדל שבנו היה בצד המזרחי ועל זה נאמר: " וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם"

למטרה זו מצאו בקעה שתכיל את כולם - זו הייתה שינער.

חששם היה ממכה  שתבוא עליהם והם יתפזרו.

יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.

ספורנו סבור: הם רצו לעשות את נמרוד – אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.

בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה - לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל  פגעי הטבע.

רבינו בחיי מביא הסבר מעניין במיוחד: לדעתו, נועד  המגדל לשמש מכשיר טכני למניעת מכת אש מהשמים כמתכונת -קולטת ברק בתקופתנו. זו הייתה המצאה  מציאותית ושכלית - מצד גדולי המדע בזמנם - מפני החשש שמא יבוא אלוקים שוב במבול אש - כשם שבא עליהם במבול של מים , בנוסף התכוננו לעלות לשמים למעלה - מהטעם שיתכן שהמוות אינו שולט שם ואז יזכו לחיות לנצח.

מדברי חז"ל  במדרש: ניתן להבין את רוע אנשים אלה: אם נפל אדם ומת לא היו  שמים לב אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו  יושבים ובוכים ואומרים: אימתי תעלה [לבנה] אחרת תחתיה"

סופם של דור הפלגה:

נאמר: "וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל"

רש"י מסביר: לא הוצרך ה' לרדת למטה שהרי הכול גלוי לפניו  אלא כאן בא הקב"ה ללמד את הדיינים: שלא ימהרו להרשיע את  החשודים בעבירות עד שיבדקו היטב את כל הפרטים.

במדרש, רבי תנחומא שואל מדוע נאמר: "אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם" ? הרי הם לא היו בני חמורים וגמלים - אלא בני אדם הראשון, התשובה: כשם  שהאדם הראשון היה כפוי טובה ואמר:" הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" כך גם בני דור הפלגה כפו בטובת ה' שהצילם מן המבול ונתן להם שפע של טובה.

 עונשם היה- שה' בלבל את שפתם ופיזר אותם בעולם הזה!

 לסיכום, לאור האמור לעיל: מתגלה  קשר מדהים בין דור  הפלגה לארץ ישראל בכך שחטאו בחטא ראשון עקב כך שלא הגיעו ליעדם המקורי = ארץ ישראל .  דור של רשעים כפויי טובה אשר מרדו כנגד אלוקים , לא העריכו   את כל הטוב שהעניק להם ומאותה רעה שחששו שמא תבוא עליהם- דווקא היא באה עליהם כדברי שלמה המלך:"

מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ..,"  [משלי י', כ"ד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דּוֹר הַפַּלָּגָה וְחֶטְאָם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

דּוֹר הַפַּלָּגָה וְחֶטְאָם/ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מַעֲשֶׂה בַּאֲנָשִׁים חוֹטְאִים

 לִמְרֹד חָפְצוּ בֶּאֱלוֹקִים

 כְּפִיּוּת טוֹבָה נוֹרָאָה

 נְטוּלֵי יִרְאָה וּבוּשָׁה.

 

גַּאֲוָתָם  הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

יָרְדוּ לַבִּקְעָה  בֵּין הֶהָרִים

פִּיהֶם אַחְדוּת דֵּעִים

הָבָה נִלְבְּנָה לְבָנִים.

 

נִבְנֶה עִיר וּמִגְדָּל

רֹאשׁוֹ יַגְבִּיהַּ אֶל-עַל

נַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים

חֶרֶב נָנִיף  מֵעַל הֶעָבִים.

 

הִשְׁקִיף עֲלֵיהֶם רִיבּוֹן עוֹלָם

עַתָּה יָרַד הִתְבּוֹנֵן בְּכֻולם

חִישׁ בִּלְבֵּל שְׂפָתָם

כְּהֶרֶף עַיִן הֱפִיצָם.

 

עַתָּה חֲשָׁשָׁם הִתְמַמֵּשׁ

כְּמַכַּת בָּרָק אֵשׁ

זָמַם יָרַד לְטִמְיוֹן

בִּידֵי מֶלֶךְ עֶלְיוֹן.

  הֶעָרָה: הַשִּׁיר  בְּהַשְׁרָאַת- פָּרָשַׁת נֹחַ חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 באוקטובר 2022

פרשת נח- נח לפני המבול ואחרי המבול/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נח – נח - לפני המבול ואחרי המבול.

 מאת: אהובה  קליין

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ נח משלח את העורב/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח שותה יין ומשתכר/ ציירה: אהובה קליין (c)













ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)




     "וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה בונים מגדל וראשו בשמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/עונשם של דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)


לראשונה מוזכר נח כבר בסוף פרשת בראשית: "וַיְחִי-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, בֵּן.  וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר:  זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה" [בראשית ה, כ"ח- ל']

בתחילת פרשת נח הכתוב מתאר: מי היה נח:

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת - הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.  וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם, אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת". [בראשית ו', ט'- י"א]

בהמשך הכתוב מתאר את משפחתו של נח ואת ציווי ה' לנח לבנות תיבה טרם יופיע המבול - כעונש  על ההשחתה בעולם:

"וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם, אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת.  וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה:  כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ.  עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת- הַתֵּיבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר". בראשית  ו, י'-ט"ו]

בתום המבול נח מתואר כך:

"ויִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ, הַיֹּצְאִים מִן - הַתֵּיבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת; וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן.  שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ.  וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּיטַּע, כָּרֶם.  וַיֵּשְׁתְּ מִן - היין, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". [להלן ט, י"ט- כ"ב]

השאלות הן:

א] מי היה נח? וכיצד  הצטייר לפני אלוקים- לפני המבול?

ב]  כיצד מתואר  נח  אחרי המבול?

תשובות.

נח  בעיני ה' -  טרם המבול.

נאמר: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה".

ה"נתיבות שלום" מסביר: כי ראשית הטומאה אצל  האדם - היא מפגם העיניים  לפי שהעין רואה והלב חומד. באותו אופן גם ראשית הקדושה מתחילה בעיניים.

בזמן בית המקדש היו עשר קדושות, אך בימינו איך ימשיך היהודי קדושה?

התשובה : בעיניים - על ידי ששומר  את עיניו כפי שמצווה על ידי ה'. מכאן מתחילה הקדושה שאם שומר - היהודי את עיניו ממראות אסורים- ממילא הלב אינו חומד - זו הכוונה לנוח שהיה צדיק תמים ולא פגם בעיניו לכן ניצל מהמבול.

שהרי כנגד דור המבול שחטאו - הכול התחיל מהעיניים ואילו נח  -  תחילת הקדושה הייתה בעיניו - לכן נח מצא חן בעיני ה' -  ממנו שבה ונבנתה הבריאה מחדש.

התורה האריכה מאד בהתרחשות המבול: כדי  ללמד אותנו מה עלול לקרות לאדם מדברים שליליים הנראים לו  כדברים פעוטים ואינו חש בהם דבר שעשוי להביא לחורבן - עד כי קץ כל בשר בא לפני ה' !

רש"י מסביר: הואיל והתורה מזכירה את נח לכן מספרת את שיבחו כפי שנאמר במשלי: "זֵכֶר צַדִּיק, לִבְרָכָה"

ללמד : כי עיקר תולדותיהם של צדיקים - מעשים טובים.

אשר למילה:" בְּדֹרֹתָיו": 

יש  מרבותינו  דנים את נח לשבח  - לפי שאם היה חי בדור של צדיקים היה צדיק יותר.

אך, יש הדורשים  את נח לגנאי-  כי לעומת דורו היה אמנם צדיק - אבל אם היה חי בתקופת אברהם אבינו לא היה נחשב כלל  [מסכת סנהדרין ק"ט]

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] סובר: כי בזכות מעלותיו  ה' בחר בנוח להיות אבן היסוד לאנושות החדשה וכאן רש"ר מסביר את מעלותיו הייחודיות:

"אִישׁ": לדעת חז"ל, התנ"ך אינו משתמש במילה: "אִישׁ" בנקל ,אלא רק מי שמוכיח עצמו כ "אִישׁ" צדיק ומומחה [ בראשית רבה,  ל, ז ]"

נח עמד במבחן של אומץ לב ואופי איתן במשך תקופה של שש מאות שנה -שהיה מתהלך את אלוקים במהלך הדורות המתחלפים הדבר שאפיין את התקופה: חטא מוסרי, "חמס"- עוול חברתי ולעומת כל ההשחתה הזו, נח היה: "צדיק": לצדיק נחשב אדם שנותן לכל אחד ואחד את המגיע לו.

הוא רואה כל דבר משום חובתו ולא מפני דאגה אישית.

צדק - הוא : צדק חברתי  ומתקשר עם פעולה ועשייה כגון: "פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים"; [משלי י', ט"ז ] או, "עוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת" [תהלים ק"ו, ג]

"תָּמִים": הכוונה להליכה לקראת התקדמות - שלב, שלב – לקראת שלמות אישיותו .שואף לשלמות מוסרית ואינו נופל ברשת של פיתויים חיצוניים.

"בְּדֹרֹתָיו:

א] היה צדיק תמים ביחס  לדורו.

ב] אף בדורו נשאר "צדיק  תמים"

רבים שואלים: מדוע נח לא התפלל על דור המבול בדומה לתפילת אברהם על סדום ועמורה? אלא שנח ,כנראה הבין, שיש פחות מעשרה צדיקים ולכן התפילה לא תועיל.

האגדה  מספרת:

אביו של נח , למך שמו קרא לבנו הנולד מנחם מתוך כוונה : שיעזבו הרשעים בימיו את דרכיהם הרעות  וישובו אל ה' - והוא ינחמם"

אולם אביו של למך מתושלח קרא לנכדו: נח  מלשון מנוחה .

משנולד נח באה ישועה לעולם, קצרו מה שזרעו ,בניגוד לדור אנוש שהיו זורעים חיטה – אך התוצאה הייתה שפעמים רבות היו צומחים קוצים ודרדרים.

כאשר נח נולד - בעוד ששאר  אצבעות בני האדם היו מחוברות יחדיו - אצלו האצבעות היו נפרדות ועל כך הוריו מאד התפלאו.

כשנח חשב על כך שהוא שונה מכל הבריות ,הבין כי כנראה  ה' ברא אותו באופן זה - למען שליחות מסוימת ולכן יצר כלי חריש וקציר ובכך הקל על  עובדי האדמה בנוסף לכך, בימיו שוב נכנעו הברואים והיו עושים רצונו של האדם ממש כמו שהיו מקשיבים לאדם הראשון - כי מאז שהאדם הראשון חטא באוכלו מהפרי האסור: מרדו בו הברואים, השור סירב  לשמוע לחורש, התלם באדמה סירב לעשות רצונו ומעתה שבו האנשים ושלטו על הכול.

עוד דבר טוב קרה בימי נח,  בימיו של למך היה רעב בעולם , אולם  משנולד נח פסקו שנות הבצורת והרעב מן העולם.

התנהגות נח אחר המבול.

נאמר: "וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּיטַּע, כָּרֶם"

רש"י מסביר: "ויחל" -  נח עשה עצמו חולין לפי שהיה צריך לעסוק בנטיעה אחרת שאין בה תקלה של השתכרות.

את ענפי הגפן  שמר טרם המבול בתוך תיבה.

מובא במדרש חז"ל - [מדרש רבה ל"ו, ג] נח הכניס לתיבה לפני המבול ענפים של ענבים ונטיעות של זיתים ותאנים.

מדוע הכניס נח לכאורה, דווקא את שלושת  המינים.?

ניתן לבאר: נח ידע שאפשר  מכל עצי הפרי להרכיב עם מין אחר. חוץ מענבים וזיתים שהם אינם מקבלים הרכבה מסוג אחר של עץ.

בזוהר הקדוש נאמר: [בראשית ל"ט] מדוע נמשלו ישראל לגפן? לומר לך: מה גפן אינו מקבל נטיעות אחרות - אף ישראל אינם מקבלים עליהם - אלא את הקב"ה !

בירושלמי [כלאים פרק א, הלכה ז] על הפסוק:

" בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ."[תהלים קכ"ח. ג]

מה זיתים אין בהם הרכבה גם בניך לא יהיה בהם – פסולת.

חז"ל סוברים: התאנה פרי שגורם לתאווה כפי שמובא בחז"ל:

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָוה- הוּא לָעֵינַיִים"- לפי זה פרי עץ הדעת – היה תאנה.

נח הכניס לתיבה דווקא את הגפן, התאנה והזית. להעביר מסר לעולם שרק מי שבבחינת ענבים וזיתים אינם מתערבבים בשאינם מינם - ואפילו אם יש להם תאווה כדוגמת התאנה - רק הם ינצלו מהמבול. [מתוך ספר "אור שלום" / רבי שלום ברגר]

אך עדיין מתבקשת השאלה: מדוע  נח  הגזים בשתיית היין עד כי השתכר?

אולי הדבר נובע ,דווקא ,מתוך מסירות הנפש שהשקיע בתיבה בזמן המבול בתנחומא  [נח אות ט'] נאמר: "א"ר לוי, כל אותן י"ב חודש לא טעם-טעם שינה, לא נח ולא בניו, שהיו  זקוקים לזון את הבהמה , את החיה ואת העופות וכו' "

"אור החיים" מבאר : שהותר  לנוח לאכול בעלי חיים - הואיל וטרח ויגע בהם בתיבה וכל זה מוכיח עד כמה לנח הייתה מסירות נפש למען קיום העולם!

לעניות דעתי, יתכן שנח הזדעזע מהמבט סביבו - כיצד עולם שלם נכחד ואיננו? לכן לגם מהיין עוד ועוד - על מנת שישמח כפי שנאמר:

"וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"[תהלים  ק"ד, ט"ו]

לסיכום ,לאור האמור לעיל, נח היה צדיק תמים ועשה בפועל מעשים טובים לפני המבול - לכן הוא מצא חן בעיני ה' אשר בחר דווקא, בו להציל את העולם, אך מנגד, אחר המבול - נח השתכר וכך ירד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

זו הייתה נפילה קשה מאד - כי מכאן התדרדרות לא נעצרה עד שהגיע לאוהלו ושם התבזה.

מכאן  נלמד מדברי הרמב"ם: ללכת בשביל הזהב  "האדם חייב להיות ער כל העת ליצריו הפנימיים ולא להניח להם להטות מדרך האמצע" [מתוך "אלה דברי הרמב"ם/ אברהם בן דויד]  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר