‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בלק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בלק. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 ביולי 2017

ציורי תנ"ך / בלק- מלך מואב שולח מלאכים אל בלעם / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

העלאת תמונות 

ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

- Balak send angels to Balaam

By Ahuva Klein

הטכניקה: שמן על בד.

"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.   וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.   וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר".
[במדבר  כ"ב,ב-ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 3 ביולי 2017

פרשת בלק- שליחת מלאכים- לשם מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק-  שליחת מלאכים- לשם מה?

 מאמר מאת: אהובה קליין

הציורים שלי לפרשה:

   

    ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בלק פונה אל המלאכים, טרם יציאתם לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו מול המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד






ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין

 (c) [שמן על בד]




הפרשה פותחת בדאגתו של בלק מפני עוצמתם של  ישראל - דבר שעשוי לשמש איום לו ולארצו ועל כן חששותיו מרובים וכך הכתוב מתאר זאת:


"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.  וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.  וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק". [במדבר כ"ב, ב- ח]


 השאלות הן:


א] מדוע ירא בלק מישראל ?


ב] מהי מטרת שליחת המלאכים אל בלעם ?


התשובות :


בלק ירא מישראל.


על פי רש"י: בלק  הבין לאחר - שעם ישראל נצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן - שני מלכים - אשר נחשבו לבעלי מעמד עם עוצמה - כי יש לו  סיבה לפחד, שהרי הוא  לא שיער במוחו שעם ישראל יגבר עליהם,  לכן הוא הסיק מכך קל וחומר: אם ישראל הצליחו לנצחם יש לו סיבה לדאוג מאד.


הרש"ר- הרב שמשון רפאל הירש סבור:  כי המילה: "וַיָּגָר"- מביעה את האימה הגדולה שאחזה במלך מואב - עד כי חש שאבדה לו כל תחושה של יציבות וכאילו הקרקע נשמטה מתחת רגליו.


במדרש רבה: "הם  כבר ראו את עצמם כגרים בארצם שלהם, כאילו הארץ אינה שייכת להם עוד וכבר נכבשה על ידי ישראל"


תחושה זו נגרמה למואב- כפי שנלמד מהמשפט:" וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא"  עם ישראל הצטייר בעיניו כעם חזק מאד ולא רק מבחינה מספרית, אלא כביטוי לכוח – משהו רוחני בעוצמתו ,כפי שדוד המלך אומר: "קריית מלך רב" [תהלים מ"ח, ג]


 או כפי שנאמר :"וישלח  להם מושיע ורב והצילם" [ישעיהו י"ט, כ]


ועל הביטוי: " וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אומר   רש"ר:  מואב הרגיש שכל כוח שיפעילו נגד ישראל , יהיה חסר ערך והמילה: "קוץ"  הוא הדרגה הגבוהה ביותר של בוז , כל מה  שהיה להם ,נעשה בזוי לפי ראות עיניהם ואף מתועב מעוצמת קיומם של עם ישראל.


עצם העניין שמואב פונה לזקני מדיין בדבר טענתו: כי ישראל  מהווים מצב הדומה ל:" כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" -תמוה מאד?


כוונתם: שהשור אוחז בלשונו את העשב ואחר  כך תולש אותו -באופן זה המואבים וכל סביבתם ייעלמו על ידי ישראל.


הם בכוונה לא מכנים אותם :"עם", או בשם: "גוי"  היות ולא מכירים בכך שיש לישראל אדמה משלהם - כמתבקש אצל כל אומה אחרת. אך רואים אותם כקהל מאוחד על בסיס  בלתי ידוע להם.


ומדוע פונים דווקא לזקני מדיין?


יתכן ,כיוון שמדיין הייתה קרובה למצרים ובמיוחד לאזור המדבר שם נדדו ישראל תקופה ארוכה ,לכן העלו במחשבתם  כי המדיינים מכירים מה טמון בכוחם של ישראל?


בהמשך מובא דברי מדרש רבה [ במדבר רבה כ, ד.]  הם התייעצו עם המדיינים - היות והם הכירו את משה - מנהיג ישראל אשר בעבר חי במדיין ולכן רצו לדלות מהם פרטים על אישיותו.


הספורנו מסביר: כי המילים: " וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- מתארים את המון מואב- שקצו בחייהם מפני בני ישראל השוללים אותם.


רש"י שואל ומסביר: הרי המואבים ומדיין בעבר לא חיו בשלום כפי שנאמר: "המכה את מדיין בשדה מואב" [בראשית ל"ו, ל"ה] אלא מרוב ששניהם פחדו מישראל- השלימו ביניהם. ומדוע רצו להתייעץ דווקא עם זקני מדיין? התשובה: הם ראו שישראל מנצחים שלא כדרך העולם, ניצחונם הוא משהו מיוחד.


לכן אמרו: משה – מנהיג ישראל גדל במדיין לכן ישאלו במה כוחו של מנהיג זה, אמרו המדיינים: כי כוחו של משה הוא בפיו מכאן יצאה ההחלטה לפנות לאדם שגם כוחו בפיו.


בלק שולח מלאכים אל בלעם.


בעל הטורים מסביר: "אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה"- בגימטרייה- זה פותר חלומות [ במדבר רבה כ, ז]


רבינו בחיי מפרש את שם המקום :באמצעות שני פירושים:


א] על דרך הפשט: שם מקומו הוא לכן נאמר: "ארץ בני עמו" והם היו ארמים כפי שכתוב: "מפתור  ארם נהריים" [דברים כ"ג]


ב] ומדרשו: ""פתורה"- נקרא כך מלשון- פתרון. לפי שבלעם תחילה היה פותר  חלומות ומאוחר יותר  פעל כקוסם,  בשלב הבא- עלה לדרגה  של נבואה.


וידוע שקללתו הייתה  חלה על המקולל כדברי חז"ל שהיו אומרים:


"אל תהיי קללת הדיוט קלה בעינך"


ובהמשך מביא רבינו בחיי את - דעת רבי אברהם ז"ל: שהדבר המיוחד שאפיין את בלעם: שהיה בקי בתורת המזלות ומתוך כך כאשר היה רואה שמזלו של אדם נמצא במצב של ירידה ושרוי  בזמן שהוא רע לגביו, אז היה רואה זאת כשעת כושר לקלל את אותו אדם וכאשר הרעה הייתה תוקפת את אותו אדם- האנשים בסביבה היו מאמינים וסבורים שקללתו גרמה למצב הזה.


לכן כשהגיעו המלכים אליו הוא  הערים עליהם וטען : שלא יוכל לעבור את פי ה'.


הרש"ר מפרש: כי בלק שלח שליחים לארם שבמחוז  הפרת - למולדת אבותיו של עם מטיל- אימה עושה נפלאות זה, הם נשלחו לארץ המזרח –"ארץ בני קדם"


[במדבר  כ"ג, ז] כי שם נשלחו צאצאי אברהם אבינו להתיישב בימים עברו. ובעקבות זה, לצד העבודה הזרה נשארו שם גם רעיונות טהורים על אלוקים- כאחד ויחיד. [ישעיהו  ב, ו] וזו הייתה גם המולדת של איוב ומרעיו [כפי שמסופר באיוב א, ג] אל ארץ זו שגם הוא השתייך אליה, על פי ייחוסו ,שולח בלק את השליחים שלו.


והם מצווים לפנות אל בלעם במטרה שיקלל את ישראל.


רש"י  מסביר: כי בלק שלח את השליחים אל ארץ  בני עמו  שלו ובלעם היה מתנבא ואומר לו: שהוא עתיד להיות מלך.


נשאלת השאלה: מדוע הקב"ה נתן לבלעם הרשע את כוח הנבואה?


ותשובתו: לפי שלא יהיה פיתחון פה לאומות העולם: אילו היו לנו נביאים- היינו חוזרים למוטב.,  לכן ה' העמיד להם ,מלכים ,שרים ונביאים.


אלא שישנו הבדל בין נביאי ישראל- לנביאי אומות העולם.


בעוד שנביאי ישראל מזהירים את העם מפני עבירות כמו שנאמר: "צופה לגויים נתתיך" [ירמיהו א, ה]  לעומתם נבאי אומות העולם מאפשרים פרצה לאבד את הבריות מן העולם הבא על ידי עבירות.


לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניתן להסיק: כי בלק הבין כי כוחו של עם ישראל אינו  בכלי המלחמה ובעוצמה הגשמית ,אלא יש להם איזה סוד רוחני עם עוצמה מיוחדת וגם  משה מנהיג ישראל- כוחו המיוחד בפיו, לכן בלק חיפש אדם כדוגמת בלעם שידע מתי וכיצד להפעיל את קללותיו  ובתור נביא מתוך אומות העולם היה לו ידע ובקיאות בנושא. על כן שלח בלק את המלאכים אל בלעם כדי שיפעיל את כוח קללותיו  כלפי ישראל.


אולם אלוקים האוהב את בניו- לא אפשר לבלעם לקלל את ישראל, אלא  יצא מברך.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 ביוני 2015

פרשת בלק-"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"-כיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו קרויה על שם בלק מלך מואב והדבר מעורר פליאה רבה, כיצד מלך רשע זה- ששנאתו הייתה  רבה לעם ישראל, עד כי כה התאמץ בכל כוחו לקלל את כל האומה, זכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו ?"

חז"ל עונים על קושייה זו - ומבססים את דבריהם על מאמר המופיע במסכת סוטה [מ"ז, ע"א]

"בשכר ארבעים ושניים קורבנות, שהקריב בלק מלך מואב- זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דוד ושלמה"

מכאן שבזכות צאצאיו- דוד המלך ובנו שלמה - זכה בלק שתיקרא פרשה  על שמו.

שנאתו של בלק נובעת מקנאה ופחד מפני כוחם של ישראל, הוא רואה את ניצחונותיהם  כנגד סיחון מלך האמורי, והניצחון כנגד עוג מלך הבשן, דבר הגורם לו לרצות ולהפעיל כוח רוחני כנגד ישראל באמצעות       בלעם נביא הגויים שיקלל את עם ישראל.      דברי בלעם: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן—עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב: מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל.." [במדבר כ"ג, ט-י]   

                       

    ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו מול המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין

 (c) [שמן על בד]



למרבה הפלא קללותיו של בלעם הופכות לברכות ולנבואות לגבי ישראל ואין הדבר עולה בידו לבצע את זממו.

השאלות הן:

א] כיצד הביט בלעם  בעם ישראל?

א] מה המשמעות: "עם לבדד ישכון"?

ב] "מנה עפר יעקב"- למה התכוון בלעם?

התשובות:

בלעם מביט בעם ישראל.

על פי האבן עזרא: בלעם עומד במקום גבוה- על ראש צורים וכך משקיף על עם ישראל.

רש"י סובר: כי בלעם מסתכל על שורשיהם של עם ישראל והוא רואה אותם -היינו האבות והאימהות- שמשם נובעת  חיותם הנצחית.

הוא גם רואה את כל ההתפתחות  שלהם במשך ההיסטוריה והוא מגיע לנקודה היסודית: "עם לבדד ישכון.."

הכלי יקר מסביר: כי בלעם מתחיל להתייחס אל עם ישראל החל מאברהם אבינו ולא מתרח, שהרי אברהם נקרא: "צור"-  והוכחה - שנאמר: "הביטו אל צור חצבתם.."[ישעיהו נ"א, ,א-ב]

הכוונה: הביטו אל אברהם אביכם וצור תמים זה- עשה מהפכה- הוא שרף את העבודה הזרה מן הארץ.

והגבעות- הן משל לאימהות של עם ישראל.

עם לבדד ישכון.

הרידב"ז [רבי יעקב דויד בן זאב וילבסקי]  מסביר: בני ישראל משולים לאש כפי שנאמר: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה"[עובדיה י"ח]  ואומות  העולם נמשלו למים כפי שכתוב: "הווי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון"[ישעיהו י"ז, י"ב]

והרעיון הוא: כי כל עוד קיימת מחיצה בין המים לאש- כמו מים המתבשלים בסיר על האש- הרי האש גוברת על המים.  ואחרי בישול ארוך- המים מתאדים עד הטיפה האחרונה. אך לעומת זאת - כאשר אין שום דבר המבדיל בין המים לאש, בסופו של דבר המים  מתגברים על האש ומכבים אותה.

הנציב מוולוזין  מתרץ  את הנושא באופן דומה: כאשר עם ישראל אינו מתערב עם הגויים בעודו יושב בתוכם הוא זוכה לשכון במנוחה בקרב  הגויים עד בוא הגאולה. אבל ,כאשר הוא כן מתערב בקרב הגויים ,נאמר עליו "לא יתחשב" כלומר הוא מגיע למצב שהוא אינו חשוב והדבר גורם לזלזול מצד הגויים כלפיו.

רש"י אומר: כי בלעם מסתכל בראשיהם ובתחילת שורשיהם של עם ישראל והם נראים חזקים ומיוסדים כצורים וגבעות על ידי האבות והאימהות-  האבות זכו לשכון בדד -שאינם מתערבבים עם שאר האומות,

פירוש נוסף: כשעם ישראל שמח אין אומה אחרת שמחה עימם, שנאמר: "ה' בדד ינחנו "[דברים ל"ב, י"ב]

אונקלוס מסביר: כי עם ישראל לבדם עתידים לרשת את הארץ.

דעת מקרא מסביר: כי עם ישראל אינו מונה את עצמו כאחד הגויים ואינו לומד ממידותיהם ומעשיהם ,הוא מתנשא  לגובה מוסרי מעל כולם.

אבן עזרא אומר: כשם שעם ישראל בודד בזמן  שבלעם משקיף עליו, כך יישאר בודד לעד. לעומת זאת שאר העמים מתמזגים ומתבוללים זה בזה במהלך הדורות ומשנים את תורותיהם והחוקים שלהם ואילו ישראל יישאר לבדו עם תורתו לנצח ושום מדינה ,או עם  מסוגלים להתגבר עליו.

אברבנאל טוען: בעוד שכל הדתות האחרות אספו תחת חסותם עמים רבים, שנהגו לשמור על לאומיות נפרדת, עם ישראל- דתה ולאומיותה  אחת  היא  ואיננה יכולה להפריד בין שני הדברים.

העמק דבר אומר: כי המצב של : "עם לבדד ישכון " מכוון לתקופת הגלות של ישראל. בעוד שכל עם אחר  אם היה  נקלע למצב כזה- היה נעלם מבמת ההיסטוריה.

ואילו עם ישראל, למרות כל הייסורים שעבר- חי  וקיים לעד.

ה"כלי יקר" מסביר: כי המשמעות של: "עם לבדד ישכון"- מיום שנאמר לאברהם אבינו: "לך- לך מארצך.." חלה  עליו התבודדות מכל אומה ואינו מצטרף לא לבית אביו ולא לשום אומה, כי אלוקים לקח אותו לחלקו.

"מי מנה עפר יעקב"

הרמב"ן מפרש : בלעם  אומר: אני רואה את עם ישראל מראש ההרים, הם שוכנים לבדם ולא מתאפשר לספור אותם- כי הם כה רבים כמו עפר הארץ שלא ניתן למנות.

 וגם אין אפשרות לספור את רובע ישראל הכולל מחנות ודגלים, וכאן התנבא עליהם  שיתרבו כחול על פני הים לבדם ולא יהיה ניתן למדוד או לספור אותם.

אור  החיים מסביר: כי בלעם הרשע חיפש באיזו דרך ניתן להרע לעם ישראל ,הוא  ניסה להיכנס בהם דרכם ובדרך אבותיהם, ללא הצלחה,   לכן חיפש  לפגוע בהם דרך ענף שהוא מספרם, כדברי חז"ל: "אין הברכה שורה לא בדבר מנוי.." לכן רצה הרשע להכניס עין הרע על ידי שיספור אותם ,אך לא עלה בידו ואז הגיע למסקנה: שלא ניתן למנות את ישראל שנמשלו לעפר הארץ- כלומר-הם  כה מרובים כעפר הארץ והברכה הזו שהובטחה לאברהם אבינו בפועל נתקיימה ביעקב, ולכן אמר: "מי מנה עפר יעקב"

ה"כלי יקר" אומר: כי הקב"ה לא נתן מספר לשום אומה, אלא רק לישראל וזה מוכיח את גודל מעלתם. ועל זה אמר בלעם: "מי מנה עפר מיעקב" וזה מופת שאין  לו צירוף עם כל אומה ולשון.

דעת מקרא מתרץ : כי המשפט: "מי מנה עפר יעקב"?- זוהי שאלה רטורית. ומשמעותה: שלא ניתן לספור את זרע יעקב-כלומר את בני ישראל שהרי נתקיימה בהם הברכה: "ושמתי  את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה"[בראשית י"ג, ט"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי ישראל- היא אומה בודדה ומיוחדת עוד מימי אברהם אבינו, לא ניתן לפגוע בה ולהחריבה, על אף  ניסיונות נשנים וחוזרים בכל דור מצד האויבים.

וזה מתוקף כוחה הנובע  משורשיה- האבות והאימהות . לאורך ההיסטוריה השכילה לשמור נאמנות לשורשים , לא שינתה את: לשונה, לבושה ושמה.

גם עתידה טמון בקיום התורה ומצוותיה,  כמו שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה.."              
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם לבדד ישכון /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם לבדד ישכון


שיר מאת: אהובה קליין ©

עם לבדד ישכון

לעיני כול יכון

יציב ואיתן כסלע

לעד מעל הטבע.

 

סודו גנוז בשורשים

טמון בעומק רגבים

מכוח האבות ואימהות

עוצמת הרים וגבעות.

 

בים סוער ניצב

ניצחון  בכל מצב

עיניו נושא למרום

נאחז בכוח עליון.

 

ציץ זהב לראשו

שריד מקדש בליבו

נר לרגליו תורתו

כהרף עין גאולתו.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר