‏הצגת רשומות עם תוויות פרעה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרעה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 בינואר 2024

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לִפְנֵי פַּרְעֹה./ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  לִפְנֵי פַּרְעֹה./ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אַחִים

בִּפְנֵי פַּרְעֹה נִצָּבִים

אֲלֵיהֶם נוֹשֵׂא פָּנָיו

אַךְ לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו.

 

שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי  הַמַּנְהִיגִים

מְזַלְזֵל בָּאֱלוֹקִי הָעִבְרִים

נוֹעֵל פִּיו בְּמַנְעוּלִים

גַּאֲוָתוֹ מַרְקִיעָה שְׁחָקִים.

 

 

מֹשֶׁה מַנְהִיג נֶאֱמָן

לַה' מְצַיֵּת בְּכָל זְמַן

הוּא וְאָחִיו מְשַׁדְּרִים

כַּוָּונָתָם -אַחְדוּת דֵּעִים.

 

מֹשֶׁה כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן

אַהֲרֹן לְצִדּוֹ יַהֲלוֹם

לוֹ יְשַׁמֵּשׁ כְּלִי דִּבּוּר

עָצְמַת- שְׁנֵיהֶם צוּר.

 

ה' צִלָּם  עַל יַד יְמִינָם

רוּחוֹ מְלַווָּה דַּרְכָּם

בִּינָה וְדַעַת לָהֶם מַעֲנִיק

אוֹצָר נִצְרָךְ לְכָל מַנְהִיג.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת בָּא [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 בינואר 2024

פרשת שמות- "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמות-  "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



 "וְלֹא    יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר

 וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד"  [שמות ב, ג]

ציורי תנ"ך/ יוכבד ומרים ומשה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה-מאזינות לגזרותיו / ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המיילדות מספרות את סיבת הצלת הבנים לפרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ משה הקטן נמסר לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה הקטן גדל בבית פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׁ)



ציורי תנ"ך/ משה רועה צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ משה יוצא לראות  בסבלות אחיו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה  בדרך  למצרים- לידו- ציפורה והבנים רכובים על החמור/ ציירה: אהובה קליין (c)



"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל אינם שומעים למשה/ ציירה: אהובה קליין.(c) 

פרשת שמות - הפרשה הראשונה בספר פותחת  בפסוקים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.  רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ִשָּׂשכָר זְבוּלֻון, וּבִנְיָמִן.  דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.  וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.  וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם". [שמות א, א- ח']

המילה הראשונה "וְאֵלֶּה" מתחילה בוו החיבור - במטרה לרמוז: כי ספר בראשית - הוא ספר האבות ואילו ספר שמות- הוא ספר הבנים.

התורה מתארת את פרעה - כמלך  חדש המתרשם מקצב התרבות עם ישראל במצרים והדבר מהווה בעיניו  בעיה המטרידה  את מחשבותיו . הוא גוזר גזרות קשות על עם ישראל, אך הדבר אינו מועיל  כפי שהכתוב מתאר:

"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות א', י"ב]

לכן הוא פונה אל המיילדות העבריות בבקשה :

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.   וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת -הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים-

וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ  הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד. וַיְהִי, כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת -הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים.  וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן". [שמות א, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מה מאפיין את פרעה מלך מצרים?

ב] מאין שאבו המיילדות את כוחן?

תשובות

פרעה מלך מצרים.

נאמר: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס.  וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [שמות א', ח'- י"ג]

רש"י סובר: יש מחלוקת  בין רב ושמואל: "אחד אמר: שמדובר במלך חדש ממש – לפי שכתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ"

ואחד אמר: שאותו מלך היה ,אלא התחדשו גזרותיו וההוכחה לדבריו: שלא כתוב "וימת וימלוך" [סוטה י"א]

לגבי המלך החדש שנאמר עליו: "אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף".  על כך מתעוררת השאלה: כיצד יתכן שאותו מלך חדש לא הכיר את יוסף? וכי לא שמע על יוסף שהציל את מצרים מהרעב ? והיה מישנה למלך  "והיה לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" ? מתברר שאותו מלך חדש עשה את עצמו כאילו לא ידע על יוסף,

אונקלוס אכן - כך סובר: שאותו מלך חדש - עשה את עצמו כאילו לא ידע את יוסף , וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

על פי שמות רבה [א', ט'] "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם"

חז"ל שואלים : מדוע נקרא "מלך חדש" הרי זה היה פרעה? אלא שבאו המצרים ואמרו לפרעה: בוא ונזדווג  לאומה זו ! אמר להם: שוטים אתם, עד עכשיו משלהם אנחנו אוכלים, והיאך נזדווג להם? אילו לא יוסף - לא היינו חיים! כיון שלא שמע להם [המלך לא הקשיב לדבריהם] הורידוהו מכיסאו שלושה חודשים, עד שאמר להם: כל מה שאתם רוצים לעשות, הריני עושה, והשיבו אותו[השיבו אותו למלוך] לכן כתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ",

בהמשך המלך פרעה מטיל גזרות על עם ישראל, אך הוא מבחין שהדבר אינו מועיל : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

על כך אומרים חז"ל: הרי כתוב "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹוץ";

זוהי לשון עתיד: מכאן לומדים כי אין התורה מדברת על בני ישראל במצרים בלבד , אלא על עם ישראל בכל דור ודור כאשר האויבים  מציקים לעם ישראל ורוצים חלילה להשמידנו- ככל שירצו לענות ולהצר לנו-"כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ";עם ישראל יצא מכור הסבל ועינויים – יותר מחושל ומלוכד שבעתיים!

מקור כוחן של המיילדות.

ישנו פירוש מעניין המסביר: פרעה ידע כי כל זמן שהמיילדות היו נקראות בשמותיהן העבריים: "יוכבד" ו"מרים" לא יהיה  ביכולתו לבקש  גזרה כה אכזרית - להמית, חלילה את ילדי ישראל לכן, תחילה  ציווה לשנות את שמותיהן ל"שפרה" ו"פועה" היה בטוח כי בשמות מצריים - הדבר עשוי  לשנות את מהותן ואופיין עד כי תהיינה מוכנות לרצוח  את ילדי ישראל ורק אחרי זה נתן להן את הציווי" אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה." 

השם של האדם - זו המהות שלו - טמיעת השם משפיעה על הטמיעה הפנימית של אופיו ורוחו של האדם. [הה"צ רצ"א מדינוב]

למרבה הפלא, המיילדות סירבו לקיים את גזרתו של פרעה- סוד כוחן היה טמון ביראת האלוקים שלהן, וההוכחה לכך- שנאמר: "ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את – הילדים"[שם ,א, י"ז]

מסיבה זו - גם היה להן כוח ואומץ לענות לפרעה כאשר שאל אותן מדוע החיו את הילדים ?"ותאמרנה המיילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות  -  העבריות כי חיות הנה בטרם אליהן המיילדת וילדו"  [שם, א, י"ט]כאן המיילדות משמשות סמל ודוגמא מוחשית לעבודה רוחנית.

לכן קיבלו את שכרן על יראת האלוקים שלהן כפי שנאמר: "ויהי כי  יראו המיילדות את האלוקים ויעש להן בתים" הדבר מוסבר גם במדרש רבה על הפסוק: "וייטב אלוקים למיילדות" [פרשה א, ט"ז]

הרי נאמר: "ויאמר לאדם: הן יראת ה' היא חוכמה" [איוב כ"ח, כ"ח] ושכר היראה- היא תורה והיות ויוכבד הייתה יראה מהקב"ה - העמיד ה' ממנה את משה שניתנה התורה על ידו.

התורה  נקראת גם על שמו: "זכרו תורת משה עבדי" [מלאכי ג]

מרים יצא ממנה בצלאל  - שהיה מלא חוכמה כפי שכתוב: "ואמלא אותו רוח אלוקים" ועשה ארון לתורה שנקראת: טוב.

ורש"י אומר : כי השכר שהמיילדות קיבלו - בתי כהונה, בתי- לוויה ובתי מלכות.

מכאן לומדים :לאיזה  כוח עצום זוכה אדם בעל יראת אלוקים

ולאילו מעלות הוא מגיע.

גם דוד המלך מזכיר את עניין היראה:

"ראשית חוכמה יראת אלוקים, שכל טוב לכל- עושיהם, תהילתו עומדת  לעד".  [תהילים קי"א, י]

לסיכום לאור האמור לעיל:  ניתן להסיק: כי באמצעות יראת שמים - ניתן להפוך גזרות לברכות וישועות בכל עת! כאז כן עתה בימים אלו בה אנחנו  נלחמים כנגד אויבים אכזרים –כדברי דוד המלך:

"יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים י"ט, י']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בדצמבר 2023

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה  זו קורה דבר מדהים, פרעה מגלה את חכמתו של יוסף - לאחר שפותר לו בהצלחה את חלומותיו והוא מתפעל בפני עבדיו על כך – כפי שנאמר:   "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל -צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".[בראשית, מ"א, ל"ז- מ"ב]

השאלות הן:

א] כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומות פרעה?

ב] באיזה אופן פרעה מבחין בחכמת יוסף?

תשובות.

חרטומי מצרים מנסים  לפתור את חלומות פרעה.

על פי ספר הישר: ניסו חרטומי מצרים לפתור את חלומות פרעה בכמה אופנים.

להלן כמה דוגמאות:

א] "אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן וְתִבְלַעְנָה אוֹתָן וְעֵינְךָ רוֹאוֹת לָאוֹת - כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּבָּנֶה- יֶחֶרְבוּ כֻּלָּנָה  בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ".

ב] "שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת - שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר יַעַמְדוּ עַל מִצְרַיִם מִזֶּרַע  הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת- שֶׁבַע שָׂרִים יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהִשְׁחִיתוּם. וְשֶׁבַע הַשִּׁיבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵם שִׁבְעָה שָׂרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִפְּלוּ בְּיַד שִׁבְעָה שָׂרִים אוֹיְבֵיהֶם בִּלְתִּי חֲזָקִים בְּמִלְחַמֶות אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ"

מַסְקְנַת פַּרְעֹה: "וְיֶדַע הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו נְכוֹנָה, בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יַחַד כִּי מֵאֵת ה' הָיְיתָה זֹּאת לְסַכֵּל אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי מִצְרַיִם, לְמַעַן צֵאת יוֹסֵף מִן בֵּית הָאֲסוּרִים וּלְמַעַן גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם.

וְיָרֵא הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין דּוֹבֵר אֵלָיו נְכוֹנָה בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, וְיַחַר אַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְחָכְמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיוֹצִיאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים מִלְּפָנָיו. וְיָצְאוּ כֻּלָּם בְּבֹשֶׁת וּכְלִמָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיַעבְירוֹ קוֹל בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר יָמוּתוּ כָּל הַחֲכמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֹא יִחְיֶה מֵהֶם אִישׁ, וְיָקוּמוּ שָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלְפוּ כֻּלָּם אִישׁ חַרְבּוֹ ,וְיָחֵלּוּ לְהַכּוֹת בְּחַרטֻומֵּי מצָּרִים וַחֲכָמֶיהָ"

פרעה מבחין בחכמת  יוסף.

רש"י  מסביר: פרעה שואל בפני עבדיו : גם אם נתאמץ לגלות אדם דוגמת יוסף, האם יעלה בידנו למצוא כמוהו?

פרעה אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" את זאת אומר פרעה לאחר שיוסף  אמר לו בסוף פתרון  שתי החלומות: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

כלומר- מן הראוי שפרעה ימנה איש חכם על  מצרים, לכן אומר פרעה ליוסף: הרי לא נמצא אדם הראוי לכך בחכמה ובתבונה כמוך ולכן אני ממנה אותך בעצמך לתפקיד זה - של ניהול הכלכלה במצרים.

על פי המדרש: השרים טענו: כי לפי חוקי מצרים אין עבד זכאי למשול ולכן ענה  להם פרעה: שאין יוסף עבד ככל  העבדים- היות והוא יוצא מן הכלל ואין חוק זה חל עליו כלל. על כך שאלו השרים את פרעה: אם כך הדבר- היה מתבקש סעיף מיוחד בחוק הזה- שעבד מחונן בכישרונות  מיוחדים זכאי למשול? ענה להם פרעה: גם אם נלך עד סוף העולם לחפש- לא נמצא  אדם כמותו והרי  מחוקקי החוק לא ידעו לציין  את החוק הזה? משום שלא העלו בדעתם שניתן למצוא אדם מהסוג הזה בעולם.

גדולי המוסר טוענים: מסתבר שגם פרעה הבין שאדם שיש בו יראת שמים ודעת אלוקים - הוא  גם נבון וגם חכם ו"מדיניאי" משובח ...

הגאון מהר"ל חריף: מתמקד בסיבה לשם "צופנת פענח"- כפי שכתוב: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ,"

מתברר שהייתה  טענה בפי המצרים כלפי פרעה שהמשיל עליהם עבד לכן פרעה נקט בשני רעיונות:

א] הוא חשב על רעיון שיקרא ליוסף בשם: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ", הכוונה שהוא מסוגל  לפענח צפונות ברוח הקודש שלו ואם כך דרגתו גבוהה- לא ניתן להחשיבו לעבד כי " אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל" [קידושין ע']

ב] פרעה נתן ליוסף את ביתו של אדונו- פוטיפרע: וזאת מהסיבה: שדין בעבד שאם "השיאו רבו אישה יוצא לחרות" [מסכת גיטין] כי האדון לא היה משיא את ביתו לעבד,

"וַיִּתֶּן - לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת - פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

והיות ובמצרים  לא היה  מן הנימוס לשחרר עבד ,מכאן הראיה שפוטיפר השיא ליוסף את ביתו - שמעולם לא היה עבד.

"שפת אמת" סובר: יוסף זכה להגיע לדרגה גבוהה של גילוי צפונות- היות והיה מאד צנוע ומסתיר את צדקותו מעיני הבריות. וזו הכוונה למילה: "צָפְנַת"- מהטעם שהיה מסתיר ומצניע עצמו,

"פַּעְנֵחַ"- זכה להגיע למדרגה של גילוי צפונות.

ה"נתיבות שלום"  מסביר: פרעה הבחין  - לאחר שיוסף פתר את החלומות - כי יוסף הגיע להשגת הדעת - הכוללת חכמה ותבונה - חכמת המוח ובינת הלב,

כי יוסף הוא מידת היסוד -  הוא היה כה צדיק וטהור שהשיג  בלי שום פגם  את מידת הדעת - הכוונה שהמוח  היה בשלימות וגם הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה- כי יוסף היה חכם ונבון ופרעה שהבחין בכך - קיבל את עצותיו ולכן, אֵין -נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּך"[להלן מ"א, ל"ט- מ']

נראה שה' תמיד היה לימינו של יוסף כנאמר:

"יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ." [תהלים  קכ"א, ה']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר