פרשת וישלח- הנחייה
לדורות - כיצד?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל:"הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ציירה:אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הפרשה פותחת בשליחת מלאכים על ידי יעקב- אל עשיו:
"וישלח יעקב
מלאכים לפניו אל- עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: ויצו אותם לאמור כה תאמרון
לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקב עם- לבן גרתי ואחר עד עתה: ויהי לי שור וחמור, צאן
ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא- חן בעינך" [בראשית ל"ב, ד- ה]
נראה שישנו קשר הדוק בין פתיחת פרשה זו לבין סוף פרשת ויצא , שם
נאמר: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי
אלוקים: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחניים"
[בראשית ל"ב, ב- ג]
השאלות הן:
א] מהיכן ההוכחה שהמלאכים לא היו בני אנוש ?
ב] מדוע חושב יעקב
שבהודעתו :"עם לבן גרתי" עשוי הוא לפייס את עשיו?
ג] יעקב מדווח לעשיו על רכושו, מדוע ? ומה רצה להשיג בכך?
שליחת מלאכים לעשיו.
רש"י מפרש: כי מדובר במלאכים ממש והוא מסתמך על סוף פרשת ויצא, שם נאמר שהמלאכים
באו לקראתו, מכיוון שהתקרב לארץ, מלאכים
של ארץ ישראל באו לקראתו כדי ללוות אותו ומסתבר שיעקב ראה שתי קבוצות של מלאכים, קבוצה
של מלאכי חוץ לארץ שליוו אותו עד הכניסה לארץ ישראל ומחנה שני של מלאכים – שהם
מלאכי ארץ ישראל הבאים לקראתו .
ועל כן מוכיח
רש"י: כי המלאכים שנשלחו- היו אכן מלאכים אמיתיים ולא בני אנוש.
חז"ל מסבירים: כי אין להעלות על הדעת שיעקב
שהיה צדיק ותמים - ישלח אנשים כדי שיסכנו את חייהם ,בו בזמן שהוא בעצמו
חושש לחייו מפני עשיו. ולא ניתן לחזות מראש את התוצאות, מכאן המסקנה כי יעקב שלח
מלאכי שמים שאין חשש שיפגעו מרשע זה.
האדמו"ר רבי
שמחה בונים מפשיסחה מסביר: כי בזמן שיהודי נמצא בסכנה וזקוק שיעזרו לו בדחיפות כדי שינצל- הוא בהחלט
יכול להטריח את מלאכי המרום.
הצדיק רבי
מאיר"ל מפרימישלן אמר לחסידיו: נאמר במסכת אבות [ד, י"א]:"העושה
מצווה אחת- קונה פרקליט אחד" מכאן שיעקב שלח מלאכים שנבראו ממעשיו הטובים
ולכן היו אלה ממש מלאכים.
ראשי תיבות של המילה: "ממש"
הוא- מלאכים ממצוות עשה.
רבינו בחיי מפרש: כי יעקב שלח מלאכים ממש עם
שלוחי בני אדם – עבדיו ואנשי ביתו- כי רצה לפייס את עשיו ,אבל צרף אליהם גם מלאכים
ממש מאותם שנפגש עימם כאשר באו לקראתו מלאכי ארץ ישראל.
הדבר דומה למעשיו של
אברהם, כאשר שלח את עבדו אליעזר להביא ליצחק אישה ,אמר לאליעזר: "ישלח מלאכו לפניך" ואכן המלאך הקדים את אליעזר
על עין המים.
אור החיים מסביר: כי היו אלה מלאכים ממש, יעקב הטיל עליהם שליחות בדבר שאין בכוחות
בני אדם לעשות כן, כי אם היה יעקב שולח שלוחי בשר ודם אל עשיו, שהוא אדם גדול, עשיו
לא היה מעריך להשיבם, או עלול היה אפילו להכותם מבלי לתת תשובה ליעקב ,אבל על ידי שיראה עשיו את
המלאכים- יפחד להרע להם.
הספורנו מפרש: כי היו אלה ממש מלאכים. כי יעקב רצה לדעת מה בלב אחיו, מה הוא מתכנן לעשות
לו?
המסר: "עם לבן
גרתי"
רש"י מביא שני
פירושים:
א] כוונת יעקב הייתה להגיד:
כי הוא לא נעשה איזו אישיות חשובה, אלא גר ולכן לא כדאי לעשיו לשנוא אותו על ברכות האבא ,שהרי יצחק בירך את יעקב בברכה: " הווה גביר לאחיך.." וברכה זו לא התגשמה.
ב] המילה: "גרתי"-
בגימטרייה- תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי
מהתנהגותו הרעה.
אך כאן טמונה השאלה,
מה זה מעניינו של עשיו שיעקב שמר תרי"ג
מצוות?
הדבר יובן על ידי
מדרש : כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו : לבן היה רמאי ולמרות זאת ניצחתיו . בדרך
זו יעקב מנסה להרתיע את עשיו מלהילחם בו,
כי אם הוא התגבר על לבן זה מוכיח את חוסנו
ובכך ששמר את תרי"ג המצוות זכות זו תעמוד לימינו של יעקב נגד כל מי שירצה להרע
לו.
רבינו בחיי מסביר: כי כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו שלושה עניינים:
א] כי מה שהתרחק
מאביו במשך כ"ב שנים לא היה מפחד ויראה ממנו מעשיו ,אלא דר עם לבן והיה עסוק
בעבודה קשה.
ב] הודיע לו שהוא
עשיר וה' העניק לו עושר בשכר לעמלו. ולכן עושרו לא ירושת אביו, אלא יגיע כפיו.
ג] הוא הודיע לעשיו:
כי הוא דורש בשלומו ומבקש את אהבתו ושואל את חינו, לכן נאמר : "ואשלחה להגיד
לה' למצוא חן בעינך"
"ויהי לי שור
וחמור"
ה"כתב
סופר" שואל: מדוע חושב
יעקב כי במידה ויודיע לעשיו כי יש
ברשותו רכוש רב –על ידי כך ימצא חן בעיניו בזמן שעשיו שואף להתנכל לו עם
הגעתו ארצה?
התשובה לכך היא: מאז
ותמיד עמי הארץ סבורים שתלמידי ישיבות – הם עצלנים וחפצים לחיות ללא מאמץ ועמל
ולהיות תלויים בזולת, לכן יעקב חפץ לבאר לעשיו, כי במשך התקופה הארוכה בה שהה
בחרן- הוא עמל בזיעת אפו וכך הגיע לכמות גדולה של רכוש ונתעשר.
רש"י מפרש: יעקב שאף להרגיע את עשיו אחיו בכך שברכות אביהם יצחק לא נתקיימה בו .לכן
הודיע באמצעות המלאכים: " ויהי לי
שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" והרי הברכה שאבא בירך אותי הייתה: "ויתן לך
מטל השמים ומשמני הארץ" [בראשית כ"ז, כ"ח] אם כן הרכוש שצברתי במשך התקופה הארוכה אצל לבן - "
לא מן השמים ולא מן הארץ"
וראיתי פירוש יפה
בספרו של הרב אליהו שלזינגר- "אוצר התורה"- המביא את דברי -
המדרש רבה: כאשר יעקב מודיע לעשיו: "ויהי לי שור
וחמור.."- כוונתו: שור זה - יוסף שעליו נאמר: "בכור שורו הדר לו". חמור
– זה יששכר שעליו נאמר: "יששכר חמור גרם בין המשפתיים"- ויש לשאול מדוע
הזכיר יעקב את שני בניו אלה דווקא?
התשובה היא: כי שניהם
עסקו בלימוד תורה.
החשש של יעקב
היה: מהשפעתו ההרסנית של עשיו ופמלייתו על החיים הרוחניים של
יעקב ומשפחתו . מטעם זה שלח מלאכים ממש-
כי רק להם ישנה את היכולת לעמוד מקרוב ולבחון את מצבו הרוחני של עשיו.
ומשום כך הודיע לעשיו
כי שמר את כל המצוות בצידו של לבן הרשע, המשמעות היא שהוא צבר כוח רוחני רב.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: ניתן להסיק. כי כשם שיעקב הבין שהכוח מול האויב- איננו רק כוח
פיסי ,אלא בעיקר כוח רוחני-דהיינו יראת שמים ולימוד תורה- מתכון זה מהווה חוסן
מפני כל האויבים השואפים לכלות את עם
ישראל גם בימינו - ימים בהם האויבים
מרימים ראש במטרה לפגוע בעם ישראל, מן הראוי שנאמץ את המסר שיעקב הבין וניישם את הפסוק:
כי לא על הלחם לבדו
יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" [דברים ח, ג]
