פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוקים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:[בראשית ל"ז, א-ג]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש את ישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען?

ב] מה היה הרקע  לקשר המיוחד שבין יעקב  ליוסף בנו?

תשובות.

ישיבתו של יעקב.

רש"י אומר: כי יעקב ביקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.

הכוונה היא: כשצדיקים שואפים לשבת בשלוה בעולם הזה ,  אומר להם ה' : אינכם מסתפקים במנוחה המובטחת  לכם בעולם הבא ? ואתם מבקשים כבר לנוח בעולם הזה?

חז"ל מפרשים: יעקב בניגוד לאברהם ויצחק - שחייהם היו יחסית שקטים ורגועים –עבר חיים של תלאות ומאבקים. חכמי המדרש  ביטאו את המציאות הקשה הזו על הכתוב בספר איוב [ג, כ"ו]: "לא שלוותי, ולא שקטתי, ולא נחתי, ויבוא רוגז"

ההסבר:

 "לא שלוותי"- מעשיו.

"ולא שקטתי"- מלבן .

"ולא נחתי"- מדינה.

"ויבוא רוגז" - מיוסף.

הצרה הגדולה ביותר הייתה:  צרת יוסף  שהיא נמשכה זמן רב, יעקב נתבשר בידיעה הקשה: "טרוף טורף יוסף" [בראשית ל"ז, ל"ג] תקופה ארוכה עברה על יעקב בייסורים קשים. הוא היה משוכנע שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.

במסכת מגילה [י"ז, ע"א] חז"ל מדגישים כי יוסף היה מרוחק מאביו במשך 22 שנה  [מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ותשע] והדבר מקביל להיעדרותו של יעקב מאביו למשך עשרים ושתיים שנה.

חז"ל רואים בכך עונש: מידה כנגד מידה. היות ובתקופה זו יעקב לא קיים מצוות כיבוד הורים, לכן נענש בכך שיוסף בנו האהוב לא עסק בכיבוד הורים  מספר  זהה של שנים.

 על פי המדרש : התורה מדגישה שתי נקודות: א] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" וזאת כדי לחפות על התקופה הארוכה שהיה מחוץ לבית ולא קיים את מצוות כיבוד הורים.

ב] "וישב יעקב בארץ כנען" על מנת לתקן את מצוות ישוב הארץ- מצווה שלא קיים אותה בתקופה הארוכה  בה נעדר מביתו.

דורשי רשומות: מוצאים במילים: "וישב יעקב" ראשי תיבות למילים- ויבקש יעקב שבת בשלוה, יוסף עליו קפץ ברוגזו....."

רבינו בחיי מביא שני פירושים:

א] נאמר על יעקב: "וישב" ולא נאמר: "ויגר" מהסיבה שנאמר  בסוף פרשת וישלח: "וישב עשיו  בהר  שעיר.."[בראשית ל"ו, ח]  והרי תולדות עשיו- המלכים והאלופים שיצאו ממנו  ישבו בארץ אחוזתם. היא האחוזה שלהם לעולם.

 לכן הכתוב מדגיש שיעקב התיישב בארץ הקדושה שהיא – ארץ מגורי אביו. כמו שאלוקים הבטיח לאבות, שנאמר: "וארא אל- אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר  גרו בה " [שמות ו', ב-ג]

ב] על פי המדרש: כל מקום שנאמר: "וישב" אינו, אלא לשון  צער.

דוגמאות:

1] בהתנהגות העם במעשה חטא  העגל  נאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק" [שמות ל"ב, ו]

2] התנהגות  אחי יוסף בזמן השלכתו לבור: "וישבו לאכול לחם ויישאו עיניהם, ויראו.."    [בראשית ל"ז, כ"ה]

3] "וישב ישראל בשיטים ויחל לזנות .." [במדבר כ"ה]

אף כאן, יעקב מבקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף. יעקב ראה את האלופים  של עשיו נתיירא וחשב: מי יכול לעמוד כנגד כל אלה?

למה הדבר  דומה ? הנה  משל : גמלים היו עמוסים קש ,עמד הצורף ושאל- היכן ניתן לאכסן את כל הקש הזה? שמע זאת פיקח אחד ענה לו: מה אתה כל כך מתפלא? ניצוץ אחד - יכול לחסל את כל הקש הזה .

והנמשל: כאשר יעקב ראה את האלופים שיצאו מעשיו, נתיירא, אמר לו הקב"ה: ניצוץ אחד שלך יכלה אותם, כמו שנאמר:" והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום" [עובדיה א']

לכן כתוב : "אלה תולדות יעקב יוסף" ניצוץ אחד יוצא  מתולדות יעקב והוא יוסף - שעתיד לכלות את כל תולדותיו של עשיו.

יעקב ויוסף. הקשר ההדוק.

הכתוב מציין: "אלה תולדות יעקב יוסף.."

מדוע רק יוסף הוזכר ביחד עם  יעקב?

רבינו בחיי מציע שני פירושים:

על דרך הפשט: הוזכר  רק יוסף, לציין כי יוסף כולל את כל המעלות  של אחיו. וגם רז"ל מציינים: כל המעלות- מידות השבטים היו בו:

 בכורתו של ראובן, שנאמר: "ובחללו יצועי אביו בכורתו ליוסף" [דה"א, ה]

מלכותו של יהודה שנאמר: "ויוסף הוא השליט על הארץ" [בראשית מ"ב]

נבואתו של לוי, שנאמר:" ויהי כאשר פתר לנו כן היה" [בראשית מ"א]

חכמתו של יששכר, שנאמר: "אין נבון וחכם כמוך" [שם] דברי פרעה ליוסף כשראה כי בחכמתו פטר את חלומותיו.

על דרך המדרש: קישר את יעקב ויוסף יחד משום : שיוסף היה דומה בפניו ליעקב אביו,

כפי שנאמר:" כי בן זקונים הוא לו " שהיה זיו  איקונין שלו דומה לו.

כמו כן, היה דומה בכל מה  שעבר עליו :כשם שיעקב היה  נרדף על ידי עשיו שהיה שואף להורגו, כך גם  אחי יוסף רדפו אחריו  "ולא יכלו לדברו לשלום"

כשם שאמו של יעקב –רבקה  הייתה תחילה עקרה גם אמו של יוסף [רחל]  הייתה תחילה עקרה.

כשם שיעקב נולד מהול שנאמר: "ויעקב איש תם שאינו  נקרא תם אלא מי שמהול, שנאמר:

"התהלך  לפני והיה  תמים " [שם, י"ז] גם יוסף נולד מהול וההוכחה שנאמר: "יעקב יוסף"

אצל יעקב התקשתה אמו בשעת הלידה. גם אצל יוסף- אמו- רחל התקשתה בזמן  הלידה..

כמו שאצל יעקב –אמו ילדה שניים, גם אצל יוסף אמו ילדה שניים- יוסף ובנימין.

יעקב היה רועה, גם יוסף היה רועה. מה יעקב נשא את נשותיו בחוץ לארץ גם יוסף נשא את אשתו במצרים והוליד שם בנים.

מה יעקב  זכה לליווי  מלאכים, אף יוסף זכה שילוו אותו מלאכים.

א"ר ינאי: שלושה מלאכים התלוו את יוסף וזאת לומדים מהמילים:

 "וימצאהו איש", "וישאלהו האיש", "ויאמר האיש".

כשם שיעקב  נתעלה על ידי  חלום [סולם יעקב] גם יוסף התעלה  על ידי חלום.

כשם שיעקב נתברך כשהיה בבית לבן, כך יוסף התברך בבית פוטיפר.

 כשם שיעקב ירד למצרים לשבור את הרעב בארץ, כך גם יוסף ירד למצרים כדי לשבור את הרעב. יוסף נפטר במצרים  בדומה- לאביו יעקב שגם נפטר שם.

יעקב נחנט אחרי מותו וכך גם יוסף נחנט במצרים. גם יעקב וגם  יוסף העלו את עצמותיהם לארץ..

רש"י מביא שני הסברים לקשר בין יעקב ליוסף:

א] כפשוטו: הסיבה הראשונה שגרמה לשינוי מקום ישיבתם של יעקב ובניו-מעשה מכירת יוסף בידי אחיו.

ב] ומדרש אגדה: עיקר תולדותיו של יעקב הוא- בנו יוסף ,כי מטרת יעקב לעבוד אצל לבן הייתה לקחת את רחל  לאישה כדי להקים ממנה בן ושאר התולדות נמצאו בזכות יוסף.

רש"י  בדומה -לרבינו  בחיי - מזכיר את כל העניינים המשותפים בין יעקב ליוסף כנ"ל.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להזכיר  את מסקנתם החינוכית של חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים.."[מסכת שבת ע"ב] לכן התובנה המתבקשת: ההורים חייבים לגלות יחס אהבה שווה לכל ילדיהם ללא הבדל.

אך מנגד אין להתעלם : כי כל ההתרחשויות בפרשה עם יוסף ואחיו יש בהם  בראש וראשונה מטרה אלוקית: לקיים  את השבועה של הקב"ה לאברהם: "ידוע תדע כי- גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" [בראשית ט"ו, י"ג].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות- מסעי,מה היעד של עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות- מסעי , מה היעד של עם ישראל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת מסעי מתוארים מסעיהם של עם ישראל מאז יצאו ממצרים. התורה מציינת ארבעים ושתיים תחנות במשך ארבעים שנות נדודים במדבר.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבטי גד ,ראובן וחצי מנשה בעבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מסע  במדבר/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ניתוץ האלילים בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוקים:

"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:

ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על- פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם"[במדבר ל"ג, א-ג]

אחת מתחנות עם ישראל הייתה בערבות מואב על הירדן:

"..ויחנו בערבות מואב על ירדן יריחו: ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב: וידבר ה' אל משה בערבות מואב על— הירדן יריחו לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את- הירדן אל ארץ כנען..."[שם ל"ג, נ"א]

השאלות הן:

א] מה המשמעות למספר: ארבעים ושתיים תחנות שבני ישראל חנו?

ב] היכן ממוקם: המקום: ערבות מואב?

ג] מהו היעד של כל המסעות?

תשובות

מסעות ותחנות בחיי האדם ועם ישראל.

 על פי ספר התמצית למאיר ינאי: עניין המסעות והחניות אצל עם ישראל - משקף את האדם במשך חייו-  שגם הוא- עובר תחנות בתוך מסע ארוך ,ותחנותיו הם גם בסך ארבעים ושתיים במהלך החיים .

לכל מסע יש מוצא ותכלית, המסר אל האדם הפרטי- הוא תמיד לשאוף לנסוע קדימה- על מנת להתקדם למטרה, כמו שנאמר: "דבר אל בני ישראל ויסעו" [שמות י"ד, ט"ו]

מטרת המסע- היא לעלות ולהתעלות, דוגמת ארון הברית, כמו שנאמר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר  משה: קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו  משנאך  מפניך"

[במדבר, י ל"ה]

המשמעות היא:  כאשר עם ישראל- בכלל ובפרט דבק בקב"ה- דבק בתורה ובמצוותיה-התוצאה היא: ניצחון  על כל האויבים אשר ינוסו מפנינו, הכוונה: גם לאויבים פנימיים בתוכנו וגם לאויבים חיצוניים בפועל- המאיימים השכם והערב להשמידנו.

כאשר האדם שואף לעלות  ולהתעלות ולהגשים את מטרותיו בחיים, טוב יעשה עם יעבור את מסעותיו במרכבתו של בורא עולם, כאשר הוא מחובר לתורה ומצוות ועושה זאת בבחינת: "יגעת ומצאת  תאמין" התוצאה : השגת המטרות הנעלות שהאדם הציב לעצמו בסייעתא דשמיא.

על פי חז"ל [בתענית  ט, ע"א]: מ"ב המסעות של עם ישראל מרומזים בפסוק השני שבפרשת: "מסעי" שנאמר: "ואלה מסעיהם  למוצאיהם"-"ואלה"- בגימטרייא = ארבעים ושניים.

מכאן שאין דבר שאינו רמוז בתורה.

דעת מקרא: מעיר על תיאור המסעות של עם ישראל: כי עצם החזרה על המילים:"ויסעו  ויחנו"- משווים למסע העם כתיבה בצורת שירה.

וזה בדומה לתיאור שלושים ואחד המלכים שהיכה יהושע  ועם ישראל, כפי שמתואר ב:[יהושע י"ב,, ט, כ"ד] על כך אמרו- כי היא כשירת ניצחון. שכל אחד משלושים ואחד חרוזיה פותח במילה: "מלך" ומסיים במילה: "אחד" .מילים אלו משמשות כפזמון חוזר.

ספורנו אומר: כי עצם תיאור מסעותיהם של עם ישראל- בא במטרה לשבח אותם: שהלכו אחרי הקב"ה בארץ לא זרועה.

כמו שנאמר: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב, ב]

אברבנאל אומר חידוש מעניין בשם בעלי המדרש: בעת  הגאולה העתידית , עתיד ה' להעביר את עם ישראל את כל ארבעים ושניים מסעות שעברו בשנות נדודיהם במדבר - כדברי נבואתו של הנביא יחזקאל: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים"

על כך מרמזת לנו התורה במילים: "ואלה מסעיהם למוצאיהם" הכוונה כי מסעות אלה יהיו גם לאלה היוצאים מגלותם האחרונה.

רבינו בחיי  מרחיב רעיון זה ומסביר: כי בגאולה האחרונה יהיו הרבה  מקרב ישראל שיצאו אל המדבר ויעברו בתחנות אלה  ושם הקב"ה יכלכל אותם וידאג להם -ממש כשם שדאג להם בזמן שיצאו מגלות מצרים ,ולכן הכתוב מזכיר פעמיים את המילה: "מוצאיהם"- זהו רמז לשתי יציאות- הראשונה גלות מצרים- והשנייה הגלות האחרונה.

ערבות מואב.

על פי דעת מקרא: ערבות מואב- משמש כינוי לעבר הירדן המזרחי [ממקום ים המלח  צפונה] ואזור זה הוא סמוך לירדן.

כאן הקב"ה פונה אל משה ואומר לו:

"דבר אל – בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען: והורשתם את –כל יושבי הארץ מפניכם.."

רש"י שואל: כמה פעמים עם ישראל הוזהרו על ידי הציווי: "כי אתם עוברים את הירדן..."?

אלא, כוונתו של משה הייתה: כשאתם עוברים בשטח הירדן , זאת במטרה לעבור את מי הירדן ולכבוש את תושבי ארץ כנען .שאם לא כן, המים יבואו וישטפו אתכם. בדומה לכך אמר להם יהושע במסכת סוטה ובתוספתא  דסוטה.

נאמר:" והכוהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תום כל הדבר אשר ציווה ה' את יהושע לדבר אל העם ככל  אשר ציווה משה את יהושע, וימהרו העם ויעבורו" [יהושע ד, י]

ובתוספתא:"עודן בירדן אמר להם יהושע: דעו שלא נכנסתם לארץ, אלא על מנת שתורישו את יושביה, שנאמר: "והורשתם את  כל יושבי הארץ מפניכם וגו'  ואם לא תוריש וגו' ,אם אי אתם מקבלין – באים מים ושוטפין אתכם"[סוטה ח.ה]

היעד של עם ישראל בתום המסעות.

היעד הוא: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם"

הרמב"ן אומר: כי זוהי מצוות עשה מן התורה- לרשת תמיד את הארץ ולהתנחל בה.

רש"י טוען: כי יש לגרש את שבעת העמים מארץ כנען. עם ישראל יוכלו לשבת בארץ ישראל, הישיבה בארץ תהיה יציבה לאורך  זמן בתנאי שיורישו את כל יושבי הארץ.

חז"ל אומרים :כי פרשת מסעי נקראת בדרך כלל בתקופת בן המצרים, כלומר בין שבעה עשר לתמוז לבין  תשעה באב והסיבה היא:

 כדי לעודד ולחזק את עם ישראל בתקופה זו של אבלות - במטרה שידעו  כי בתום ימי אבלות וימי החורבן- יבואו לעם ישראל ימים טובים ועם ישראל יזכה להגיע לשלווה ובטחון.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל בתום מסע המדבר המלווה בניסים ואותות -מתבשר על היעד: הכניסה לארץ ישראל.

אך המאבק על חיי האומה בארץ ישראל עדיין לא תם,

מי ייתן ונזכה  במהרה להגיע למנוחה ונחלה- עם בוא הגאולה. אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ אנשי מדיין נלקחים בשבי על ידי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח- מאין לנו- כי הפוגע בארץ ישראל- אין לו מחילה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח- מאין לנו – כי הפוגע בארץ ישראל-אין לו מחילה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו כוללת את השתלשלות מעשה המרגלים, פעילותם תגובתם ותוצאת מעשיהם ,היינו- עונשם.

כבר בתחילת הפרשה מתוארת שליחותם לתור את ארץ ישראל ,את הדרך בה הלכו והמקום בו קטפו את פירות הארץ : "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו  במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים : למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל: וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום": [במדבר י"ג, כ"ג-כ"ו]

ציורי תנ"ך/ המרגלים נושאים עימם מפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מאין לנו כי הפוגע בארץ ישראל - אין לו מחילה?

ב] היכן היה נחל אשכול?

תשובות:

דין הפוגע בארץ הקודש ובעם ישראל.

רבי יצחק אלחנן ספקטור אומר:

 חלק גדול מהחטאים שעם ישראל חטאו , כגון: חטא העגל, המתאוננים, מחלוקת קורח, ישראל זכו למחילה על חטאם הכבד.

אך כאשר המרגלים  הוציאו – על ארץ ישראל את  דיבתה רעה ושאפו להשיב את עם ישראל מצרימה, הקב"ה  לא מחל להם, אלא גזר על דור המדבר כיליון, כפי שנאמר: "במדבר הזה יפלו פגרכם"[שם י"ד, כ"ט]   ואת המרגלים ה' המית מיתה משונה [שם ל"ז]

מכאן ניתן ללמוד :שבעוד שהקב"ה מוחל על חטאים כאשר נעשתה תשובה, בין אם מדובר בחטאים בין אדם למקום ובין אם מדובר על חטאים בין אדם לחברו.   הרי כאשר פוגעים בארץ ישראל אין על כך כפרה לעולם.  ולא  תועיל שום חרטה על החטא, או אפילו תשובה.

"בעל העקדה" מדגיש:  כי חטאם העיקרי של המרגלים היה: המאיסה בארץ חמדה, כפי שהתורה מתארת זאת בברור: " וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והבאתי אותם, וידעו את הארץ אשר מאסתם בה"

נושא המאיסה בארץ הקודש היה מאז ומתמיד  עומד עלינו לכלותינו  בכל הדורות. ולכן גלינו מארצנו והיינו מושפלים בגלות .

לכן, אחרי החטא הקשה שהמרגלים חטאו, הקב"ה מבטיח: "אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו" [במדבר י"ד, ל"ה]

במשנה [סנהדרין ק"ח, א] מובא : "אמר רבי עקיבא, דור המדבר אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", רבי אליעזר אומר: עליהם הוא אומר [תהלים נ, ה] "אספו- לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח".

ובגמרא[שם קי, ב ]:"אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן, שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: "הלוך וקראת באוזני ירושלים לאמור זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה" ומה אחרים באים בזכותם, הם עצמן לא כל שכן"

וההסבר לפי רש"י: שרבי עקיבא היה רגיל תמיד ללמד זכות את עם ישראל אבל לגבי דור המדבר אמר  –  אין להם חלק לעולם הבא.  והרי דברי רבי עקיבא  תמוהים, הרי דור המדבר זכה לגילויים נשגבים-קיבלו את התורה במדבר סיני וזכו לראות את הקולות  ובכל זאת בגלל החטא איבדו את עולם הבא.

"קדושת הלוי" מסביר מדוע דור המדבר, למרות כל מעלותיו, לא זכו לעולם הבא: נושא עולם הבא מופיע בגמרא:[ברכות י"ז, א]

"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה. אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן,-  ונהנים מזיו השכינה". אך דור המדבר שזכו בחייהם ליהנות מזיו השכינה בזמן מעמד הר סיני, כאשר הם שמעו את קול ה' מתוך ברקים ורעמים לא היו צריכים לחכות עד שיגיעו לעולם הבא. כי בחייהם כבר זכו למעין עולם הבא.

ועוד מוסיף "קדושת הלוי" כי נאמר בשירת הים: "זה אלי ואנווהו"

 ולפי הסבר רש"י: הכוונה שה' בכבודו ובעצמו נגלה לעם ישראל והיו מראים אותו באצבע "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו  נביאים" יוצא, איפוא, שכבר בימי חייהם זכו לראות את השכינה מה שלא ראו נביאים.

ולכן דור המדבר השלימו את עצמם בעולם הזה  שזכו להתענג מהשכינה כמו בעולם הבא.

נחל אשכול.

על פי דעת מקרא: נחל אשכול – זו הייתה התחנה השנייה של המרגלים ושם המקום הוא על סמך מעשה המרגלים ,לפי שכרתו שם ענף עם אשכול ענבים.

סביר להניח שהמקום נמצא קרוב לעיר חברון, אשכולות הענבים שם היו  גדולים במיוחד עד עצם היום הזה. לכן היה צורך ששני אנשים יישאו את הענף עם הענבים, הרימונים והתאנים.

לגבי שם המקום: נחל אשכול, הרי שם זה היה ידוע גם קודם מעשה המרגלים,

והראיה שכתוב: "ויבואו עד נחל אשכול"

משמו של הגר"א מובא : כי לפני זה המקום נקרא בשם זה על פי שמו של איש בשם אשכול חברם של - ענר וממרא,,אך לאחר שהמרגלים כרתו את אשכול הענבים והביאוהו  להראותו  למשה ולבני ישראל, נקרא המקום גם על סמך האשכול שקטפו.

מסיבה זו, בראשונה המילה אשכול כתובה בלי וו ובפעם השנייה המילה אשכול כתובה בכתיב מלא: "אשכול" 

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי על מאיסה והכפשת ארץ ישראל -אין כפרה ולכן דור המדבר לא זכה להיכנס לארץ ישראל- הארץ המובטחת.

מי ייתן ועם ישראל ילמד מוסר  השכל ממעשה המרגלים ומתוצאותיו ,ויקפיד רק לדבר בשבחה של הארץ המובטחת ולקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה והתוצאה תהיה כהבטחת ה':    

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. [ ויקרא כ"ו, ו ]

עוד נושא חשוב המוזכר בפרשה: מצוות ציצית.

ציורי תנ"ך/ מצוות ציצית/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

 ההפטרה לפרשת שלח:

מתוך יהושע ב,א.

"וישלח יהושע בן- נון מן השיטים שניים אנשים מרגלים חרש.."[יהושע ב,א]

ציור תנ"ך/ יהושע  שולח מרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת בחוקותיי]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..ועץ השדה ייתן פריו"[ויקרא כ"ו,ד]


הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings by :Ahuva Klein

Blessed tree gives fruit

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותי-כוחה של ברכה- מהי?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחקותי- כוחה של ברכה- מהי?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו היא האחרונה בחומש ויקרא, ומתארת כיצד ניתן להגיע לעולם טוב יותר ויפה יותר – אם רק נקיים ונשמור את המצוות הכתובות בתורה:

"אם בחֻקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם" [ויקרא כ"ו, ג  -ז]

ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] לְמַה נועדו הברכות ומה כוחן ?

ב ] מה משמעות הברכה: "ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו" ?

ג] מה הקשר בין האכילה לשובע - לבין הישיבה בבטחה בארץ ישראל ?

הברכות וייעודן.

בעל העיקרים סובר: כי הברכות מכוונות לאומה כולה באופן כללי , אין הכוונה לייעוד רוחני בעולם הבא, אלא לעם ישראל  ולבניו שיהיה מושרש בארצו בעודו מבורך ומאושר.

בעל העקדה מסביר: כי לברכות יש ייעוד רוחני נעלה ביותר והכוונה להבטחה: "ונתתי משכני בתוככם"- כלומר עצם העניין שהקב"ה ישכון בתוך עם ישראל - זהו דבר מרומם ובעל עוצמה לעם כולו.

דעת הרמב"ם [בפירושו למשניות במסכת אבות]  שאם עם ישראל יקיים את המצוות הכתובות בתורה-הלכה למעשה, באופן מושלם, הקב"ה יסיר מעלינו את כל המכשולים שעשויים לפגוע בחיים התקינים, וכך חיינו יהיו על מי מנוחות יתאפשר לנו לקיים את שאיפותינו ונוכל  להתברך בשכר שה' מבטיח, אך שכר זה משמש כאמצעי בלבד לקיום התורה בשלמות.

רבי דוד צבי הופמן [בספרו על חומש ויקרא]  סובר: כי יש חמישה סוגים  של ברכות:

א] ברכה המתארת את פוריות הארץ: "ונתתי גשמכם בעתם" לפי הרמב"ן: זוהי ברכה שורשית המבטיחה בנוסף על השובע  -גם אויר נקי ומים טובים שהם הצרכים היסודיים לחיי האדם. לא יהיה הפסק בין יבול ליבול, הדיש ימשך עד הבציר  והבציר ימשך  עד עונת הזריעה וכך השובע הזה יהווה ליהודי את מחייתו.

ב] ברכת השלום - משמעות ברכה זו: שעם ישראל יזכה לשבת לבטח בארצו ולא יאלץ לעזוב חלילה את ארצו - על מנת לחפש מקומות פרנסה אחרים בארצות שמעבר לים.

החיות לא יפריעו למהלך החיים בארץ, היות והארץ תהיה מיושבת וגם אויבים מבחוץ לא יטרידו את העם היושב בארצו.

ג] ברכת הניצחון על האויב, אם בכל זאת האויב ינסה להטריד את עם ישראל התוצאה תהיה: שאנחנו  נרדוף  אותם והם: "ונפלו לפניכם בחרב".

ד] ברכת הריבוי וההשגחה הפרטית על העם. הדבר יתבטא -  בריבוי יושבי הארץ ומנגד צמצום התמותה בקרבו.

בנוסף הבטחה: "ואכלתם ישן נושן" שהמשמעות- כלכלה פורחת הפירות לא ירקבו ויהיו מזן משובח.

ה] ברכת השראת השכינה בקרב עם ישראל, כפי שנאמר: "ונתתי משכני בתוככם", זוהי השגחה לעיני כול.

 ולא תהיה שום עילה לסילוק השכינה מתוך האוכלוסייה  בארץ. הדבר מתבטא במשפט:" והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים"

הברכות המובטחות לעם- הן בתנאי שילכו לאורה של תורה ויקיימו את המצוות ככתבן ולשונן, הדבר יביא לקיום ויציבות ביטחונית לאומה כולה בארץ ישראל.

משמעות ברכת היבול והפרי.

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

מדרש ספרא אומר על הפסוק: "ונתנה הארץ יבולה" אין הכוונה שהעץ נותן פירות כמו בימינו, אלא המשמעות למציאות שהייתה קיימת בגן העדן ,שם באותו יום שהעץ היה נזרע- היה נותן גם  פירות.

המלבי"ם  מדגיש רעיון  זה-ביתר שאת: הברכות  המובטחות לעם- הן ברכות בגדר נס- מעל הטבע. ועל כן מיותר היה לכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" שזה בגדר הטבע ומתקיים  בימינו-לכן אמרו חז"ל: כי  הארץ תיתן יבול כפי שהיה מצוי -טרם הקללה שבאה על האדם הראשון בעקבות חטאו, והכוונה שבו ביום שהזרע נזרע- צמח העץ ונתן את פריו.

רש"י אומר: כי משמעות ההבטחה: "ועץ השדה ייתן פריו" היא: שגם עצי סרק  ייתנו פירות.

רש"י מסתמך על כך שכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" וגם נאמר בדברים: [י"א, י"ז] "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן יבולה" הבטחה זו כוללת את ברכת הפירות. אם כן, מדוע נוסף המשפט: "ועץ ייתן  פריו "הרי זה מיותר? מכאן המסקנה: אפילו עצי הסרק ייתנו  פירות כאשר ברכה זו תתקיים.

הקשר בין האכילה לשובע והישיבה בבטחה בארץ.

"הכתב והקבלה" מסביר: כי האכילה לשובע והישיבה בביטחון בארץ - הם דברים הקשורים זה בזה, כי אם אדם אינו מוצא את מחייתו בארץ ישראל, הוא נאלץ לנטוש את מקום מולדתו ולנדוד אל ארץ רחוקה, כפי שמסופר על אברהם אבינו - שנאלץ בזמן הרעב  בארץ לעזוב את גבולותיה ולרדת למצרים ,כנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד  הרעב בארץ"  [בראשית י"ב, י]

לכן בפרשתנו ישנה  הבטחה כפולה:" ואכלתם לשובע בארצכם" והמשמעות שהארץ תיתן  יבול ולא יהיו דאגות פרנסה.

וכתוצאה מכך שיהיה יבול בשפע ,לא יצטרך האדם לנדוד לארצות רחוקות, אלא ישב בארץ  בבטחה ויזכה באכילת פרייה.

האבן עזרא  מסביר רעיון זה כך: בזמן שיש רעב בארץ ישנו הכרח לעזוב ולצאת את גבולותיה ממש  כמו הקללות שקיבל קין , שתי קללות הקשורות אחת בשנייה: "כי תעבוד את האדמה, לא  תוסף תת כוחה לך: "נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד, י"ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל, התורה מבטיחה כי אם עם ישראל ילך בדרך התורה יקיים וישמור את מצוותיה – האומה כולה תזכה לברכות  של חיים שלווים ובטוחים.

המשך חוכמה אומר על כך: כי על ידי שמירת המצוות , הטבע יהיה מבורך וזוהי התגלות אדירה מאד וברכות טבע אלו – הן מטרתן של העולם המתנהל  ביד ה' בחוקת השמים והארץ.

מי ייתן ועם ישראל יקיים את כל הציוויים וכך יזכה לחיי אושר ושלוה והשכינה תשרה תמיד בקרב עם ישראל, כפי שמובטח. :"ונתתי משכני בתוככם"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)