פרשת וארא מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת במקנה של ישראל/
ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד
Biblical painting
Israel pray to God in Egypt
"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה' במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)
פרשת שמות מסיימת בדברי ה' אל משה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר
אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה: כִּי בְיָד חֲזָקָה,
יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. [פרק ו' פסוק א'] וממשיכה
בפרשת וארא : וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי
יְהוָה. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם
אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי
לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי
אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ
בָהּ........ וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.,". [פרק ו' פסוקים ב'-ח']
כל מפרשי התורה
סבורים: שפרשת וארא היא המשך פרשת שמות, לפי שהקב"ה עונה למשה
על שאלתו המופיעה בפרשת שמות. "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה
הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"? [שמות ה' פסוק ח']
השאלות הן:
א] באיזה אופן פנה ה'
אל משה?
ב] מה הייתה הבטחת ה'
אל משה?
ג] במה שונה משה משאר
הנביאים?
תשובות.
אופן פניית ה' אל
משה.
על
פי רש"י: ה'
דיבר עם משה במשפט - מפני שמשה ערער אחר דברי ה' באומרו: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה
לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"?
בהמשך רש"י מביא את דברי שמות רבה : "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק" הדא הוא דכתיב
(קהלת ב, יב): "ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי
המלך את אשר כבר עשוהו"?
פסוק זה נאמר על שלמה
המלך וגם על משה - לפי ששניהם ערערו אחרי דברי אלוקים.
שלמה המלך טען : מדוע
נאסר על המלך "שלא ירבה לו נשים" בזמן
שהוא יכול להמשיך לקיים את התורה?
משה שאל: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"? למרות שה' הכין את משה לקראת מה הוא הולך: שיחזק ה' את לב פרעה ומשה לא לקח לתשומת
ליבו את הדברים.
על
זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה , הוללות וסכלות היו: "כי מה האדם שיבא אחרי
המלך" "וכי מה היה לו להרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר
עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם
בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים
אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן ,חזר ונהג עמו
במידת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה' "
רש"י מדייק בדבריו: הקב"ה פונה אל משה
בשתי צורות: "וידבר" ומיד: "ויאמר" ויש הבדל בין שתי הלשונות. "וידבר" -
לשון קשה , "ויאמר"- לשון רכה. תחילה ה' ענה למשה על דבריו הקשים בלשון קשה
- במידת הדין, אבל היות וה' התחשב בצער עם ישראל- בהיותם שרויים במצב קשה של עבדות
במצרים חזר ופנה ה' אל משה במידת הרחמים.
הבטחת ה' אל משה:
ה' מבטיח למשה את הבטחת
הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם
הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ
מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".
רש"י מסביר: לפי שה' מבטיח כי הוא נאמן לשלם שכר טוב - לקיים את מה שהבטיח לאבות
הראשונים.
חז"ל מסבירים:
במסכת ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך
הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם
הבא"
כלומר שלושת הדברים:
ארץ ישראל, התורה ועולם הבא- נקנים על ידי ייסורים.
"הנצי"ב
מוולוז'ין בפרושו לתורה, טוען: כי הבטחת הארץ ניתנה לא רק
לדור יוצאי מצרים, אלא לכל הדורות העתידיים שיגורו בארץ ישראל. לכן כתוב: "ונתתי לכם
מורשה" ירושה מיועדת לעם ישראל ועליהם להמשיך להוריש אותה לבנים וכן הלאה.
"הכתב
והקבלה" אומר דברים דומים: כשם שהתורה לא ניתנה רק לדור שעמד לרגלי הר
סיני-אלא לכל הדורות הבאים- בדומה לכך ניתנה ארץ ישראל כמורשה עולמית לכל הדורות
שיקומו גם בעתיד- בארץ ישראל.
בעל הטורים מפרש: כי בכל התורה כולה מוצאים פעמיים את המילה "מורשה" בפרשתנו
נאמר: "וְנָתַתִּי
אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה...... "
בפרשת וארא זה נאמר
על ארץ ישראל ובפרשת "זאת הברכה" זה נאמר על התורה: "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ,
מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". מכאן ניתן ללמוד על הקשר בין עם ישראל לתורה - שבזכות שמירת התורה-
יזכו לרשת את ארץ ישראל. כמו שאומר דוד
המלך: "
וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;
וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו -- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
רבינו בחיי מבהיר: כתוב "מורשה" ולא כתוב: ירושה, כדי לרמוז שיוצאי מצרים לא
ירשו את הארץ - לפי שעתידים למות במדבר, אבל יהיו מורישים את ארץ ישראל לבניהם ובניהם
יכנסו לארץ.
בדומה לכך נאמר על
התורה [דברים ל"ג] : "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". ולא נאמר: "ירושה"-
היות והתורה לא תהיה ירושה כי אם לאותו הדור שקיבלו את התורה בלבד ולכן
נאמר: "מוֹרָשָׁה"-
כי תפקיד האבות ללמד את בניהם תורה ובאופן זה להוריש אותה הלאה, כפי שכתוב: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" [דברים ו, ז]
היות וגם הדורות הבאים חייבים לקיים את התורה
כאותו דור שקיבלוה.
וזאת מהטעם שכתוב: "וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי,
כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ
פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר
אֵינֶנּוּ פֹּה," עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ג—י"ד]
משה שונה
משאר הנביאים:
חז"ל במסכת
יבמות שואלים " מה בין נבואת משה
רבנו לנבואת שאר הנביאים?
משה נסתכל באספקלריא
המאירה [ראי], ושאר הנביאים לא נסתכלו באספקלריא המאירה"
רבינו בחיי מסביר: כי אספקלריא המאירה- היא
המידה, בה יעשו נסים מפורסמים ביצירה. השגת האבות הייתה באספקלריא שאינה מאירה,
היינו בא-ל שד-י, שהוא
משדר מערכות, אבל בשמו המיוחד ,בו נהיה כל הוויה, לא נודעתי להם, לברוא להם חדשות
ונצורות בנסים מפורסמים" ההסבר:
הקב"ה התגלה
לאבות באמצעות חלומות, וזו המשמעות של המילה:"וארא"-אבל המילה
"נודעתי"- היא התוודעות פנים אל פנים.
הרמב"ם [בספר
מורה נבוכים חלק ב', פרק ל"ה] וכן
בספר המדע מסביר- ארבעה הבדלים בין משה לשאר הנביאים:
א] בעוד שאצל שאר
הנביאים- ה' התגלה באמצעות חלום ,אצל משה התגלה כאשר הוא ער. כפי שכתוב: "בבוא
משה"
ב] אצל יתר הנביאים
המלאך היה מביא את הנבואה ואילו אצל משה- פנים אל פנים.
ג] בעוד שכל הנביאים
בזמן הנבואה- נרעדו והתמוגגו, אצל משה הייתה הנבואה בדומה לנבואה הנמסרת על ידי
איש לרעהו.
ד] בעוד שאצל שאר
הנביאים הנבואות מגיעות אליהם בזמנים מסוימים אצל משה- בכל עת ובכל שעה כאשר רצונו
של ה' היה לדבר עמו. שנאמר: "עמדו ואשמעה" מעלתו של משה הייתה מעלה
גדולה מכולם כמו שנאמר: על צד ההגדה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ
יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים". [דברים
ל"ד, י']
לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי משה
היה מנהיג מיוחד אשר נבחר על ידי ה' ושליחותו המיוחדת מתבטאת במסירות נפש
לעם וגם כאשר מתרעם על ה' בשאלה : "למה הרעותה..." ? ה' אינו כועס-
אומנם הוא פותח במידת הדין ,אבל ממשיך במידת הרחמים ,היות ורואה ומבין כי משה חס
על עמו בצרתם.
הבטחת הארץ ניתנת
למשה בהמשך להבטחה שניתנה לאבות ומכאן שזוהי הבטחה נצחית ועל פי הפרשנים משה הוא
גדול הנביאים אשר זוכה לקבל מסרים ונבואות מפי ה' פנים אל פנים- בניגוד ליתר
הנביאים.
