‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 2 באפריל 2017

ברכה עד בלי די / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


.

ברכה עד בלי די

שיר מאת: אהובה קליין©



עם ישראל קיבל תורה

על הר נשגב עטור אורה

ענה יחדיו נעשה ונשמע

כאיש אחד לא נרתע.



 לוחות הברית עשרת דיברות

 לעם סגולה דרכים מאירות

 משכן להשראת שכינה

 אנשי לוויה ואנשי כהונה.



אך אם סטו מהדרך

 מתוך אי הבנת הערך

אלוקים מושיט ידיים

  לבניו נושא עיניים.



שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם

אתם בניי ואני אלוקיכם

במהרה יבנה מקדש בירושלים

ַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה מארובות  השמים.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת צו-חומש ויקרא  וההפטרה מספר מלאכי.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 במרץ 2017

חכמת הלב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)





חכמת הלב./ שיר מאת: אהובה קליין ©

חכמת הלב ניטעה ממרומים

 לאמנים המושכים בחוטים

מלאכת מחשבת   אדירה

זוהרת טהורה ונדירה.



מתכון בדוק ומנוסה

להתפלל לייחל לבורא

למלא הלב  באמונה

 בחכמה דעת ותבונה.



כך נהג החכם באדם

 התפלל לבורא עולם

זכה בלב כביר וחכם

וכן   זכו נשות המשכן.



נשים אשר נשא ליבן

מלאכתן  ידי אומן

 טוו  את יריעות העיזים

 בכישרון  מתנת אלוקים.
 הערה: השיר בהשראת פרשת ויקהל- פקודי [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 12 במרץ 2017

אסתר המלכה וחכמתה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אסתר המלכה וחכמתה

 שיר מאת: אהובה קליין ©



 הסכיתו ושמעו  ישראל

על הדסה היא אסתר

 אחייניתו של מרדכי

 מלכת פרס ומדי.



שמוע שמעה שמועה

על בכי וצער בעמה

ותתחלחל מאד המלכה

על מספד שק ומצוקה.



ותשלח בגדים להלביש

 את מרדכי דודה בן קיש

להסיר שקו מעליו

להלבישו בטוב ובמיטב.



אך מיאן ממנה לקבל

 כי  חפץ בנהי ואבל

אלוקים הכריעה דעתה

 באחרית גילה גדולתה.



המן נענש בביזיון

המית על עצמו  אסון

מרדכי לבש מלכות

השמחה הניסה בכות!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 6 במרץ 2017

משה מקדש כוהנים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה מקדש כוהנים



שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום ימי המילואים

 משה מצווה  ציווים

 לקדש אהרון ובניו

 לכוהנים במשכן החדש.



 יחיש צעדיו בין הסלעים

 בתוך חולות ואבנים

 יילווה פר ושני אלים

סל מצות סולת חיטים.



  השמים מאירים פנים

העבים מחול מחוללים

 מרבד הרקיע מתקדש

השכינה זורעת אש.



הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה [פרשת יתרו חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 בפברואר 2017

שלמה המלך והברית/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך  והברית.

שיר מאת: אהובה קליין ©



שלמה המלך  מימש נבואה

מפי אלוקים  לאביו הובאה

 בניית בית הבחירה

 מקום השראת  השכינה.



ראשית  משכן  קדוש

אותו העם לא ייטוש

עשוי עצי שיטים

מיני  מתכות ובדים.



בהמשך בניית מקדש

 מעלתו אור חדש

מציון  יאיר למרחקים

 אליו עולים  ברגלים.



בזכות מתנת שמים

חכמת  שלמה כמים

כרת ברית שלום

 עם חירם מלך צור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה וההפטרה מלכים-א, ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 26 בפברואר 2017

הילכו יחדיו- הראיה והשמחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

  הילכו יחדיו - הראיה והשמחה ?

מאת: אהובה קליין.

אחד החושים שלנו - הוא חוש הראיה, אמנם בעזרת חוש זה ניתן להגיע לשמחה ואושר - אך מנגד ניתן חלילה להיכנס גם לעצבות, הכיצד ?

כבר אמרו החכמים במשנה:

"כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.

עַיִן טוֹבָה, רוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.

עַיִן רָעָה, רוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע." [מסכת אבות]

הבה נעיין בספר הספרים כדי לבדוק את הדברים.

עפרון אשר מכר את חלקת הקבר במערת המכפלה - לאברהם היה בעל עין רעה:  תחילה לא ביקש כסף מאברהם - אך אחרי שאברהם התעקש לשלם, עפרון מבקש סכום נכבד: נמצא כי ערכן המספרי של שתי המילים: "רע עין" הוא ארבע מאות. "רע" = 270, "עין" = 130,  סה"כ 400- להורות שמידה זו היא שהובילה  להתנהגותו של עפרון .

כמו כן, עפרון  מופיע באחת הפעמים בתורה ללא האות ו',  זוהי הוכחה לחיסרון ברוחניות שאירע לו עקב עינו הרעה. ואמנם, ערכו המספרי של השם "עפרן" (ללא ו'), גם הוא ארבע מאות.

עשו מתבונן בעין רעה באחיו - יעקב, הוא  כעס מאד על הברכות אשר ברכו אביו, ולכן מאוחר יותר, כאשר יעקב חוזר עם פמלייתו מחרן- הוא בא לקראתו עם ארבע מאות איש, מסמלי אותה רע עין , כדי להילחם בו.

גם אחי יוסף מתבוננים  בו בעין רעה וכתוצאה מכך מתעללים בו וגורמים לאביהם סבל בל יתואר, עד כדי כך שיעקב כאשר לעת זקנתו מגיע למצרים הוא אומר לפרעה: "...יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה:  מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם".[בראשית מ"ז, ט]

כאן יעקב חטא  בראיה שלילית , כי הוא פסח על כל הטוב שהיה לו בחייו.

אך מנגד ניתן לראות תוצאה של ראיה חיובית המביאה לשמחה: להלן כמה ראיות:

עם ישראל כאשר יצאו ממצרים והים נבקע להם לשניים, ראו בכך ישועה גדולה והיא גרמה להם לשיר ולשמוח:

"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.   וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".[שמות י"ד, ל'- ל"א]

יתרו- חותן משה  היה רואה את ההתרחשויות בעין טובה כפי שהכתוב  מתאר: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ 'בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרָיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם'.[שמות י"ח-ט-י] הראיה הטובה של יתרו- גרמה להודות לה' מתוך שמחה על כל הטוב.

דבורה וברק שרו לה' אחרי שראו והכירו בניצחון הגדול  על  יבין מלך כנען: "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:   בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם, ברכו ה'... " [ שופטים ה, א]

במגילת אסתר מסופר לאחר שהיהודים ראו את הנס הגדול שקרה להם:      קבעו את חג הפורים לזכר ניצחון על אויביהם: "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה;   כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מאויביהם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב;   לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה ומשלוח מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לאביונים".[אסתר, ט, כ"א-כ"ב]

מכאן שראיה נכונה מתוך הבנה ואמונה – מביאה לידי שמחה.

יהי רצון שניטיב לראות תמיד את הטוב בכל דבר ונזכה תמיד לשמחה מתוך ראיה חיובית.

יפה כתב הצדיק - רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל:  "תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך" ~ (מתוך תפילה שלפני התפילה שחיבר).

בידוע שמי שמתבונן בעין טובה על כל מה שיש לו ומודה על כך לאלוקים - אלוקים מעניק לו עוד ועוד דברים טובים ועל כן נייחל ונתפלל שנשכיל להתבונן בעולמנו בדברים הטובים ונזכה לשמחה כפי שהתפלל דוד המלך:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.[תהלים  ל', י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 בפברואר 2017

דבורה אשת לפידות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דבורה אשת לפידות.

 שיר מאת: אהובה קליין©



דבורה אשת לפידות

נביאה דְּגוּלָה  כַּנִּדְגָּלוֹת

יושבת בצל התומר

משוררת בצליל ואוֹמֵר.



שופטת  עם  ישראל

בין הרמה לבית אל

אליה  נוהרים רבים

להישפט כדת וכדין.



 פונה לברק בן אבינועם

 בדברי שכנוע ונועם

להילחם בסיסרא וחייליו

 להביסו  ולנטרל כוונותיו.

 הערה: השיר בהשראת הפטרת פרשת בשלח[שופטים  פרק ד']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביום ההוא ישועה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביום ההוא ישועה

 שיר מאת: אהובה קליין©

ביום ההוא ישועה

אלוקים מגשים נבואה

ישראל במעלות מגביה

האויב במצולות מטביע.



השמים פוצחים ברינה

עננים מחוללים בדיצה

ישראל  רואים ניסים

ביד אלוקים חוזים.



 שמאלם וימינם מים

מזדקרים כחומה לשמים

רגליהם פוסעות ביבשה

בפיהם יסלסלו שירה.



הדורים בלבושם

עולזים בצאתם

 מרוממים בנפשם

מודים לבורא עולם.

הערה: השיר בהשראת פרשת: בשלח[חומש שמות.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 29 בינואר 2017

משה ואלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואלוקים.



שיר מאת: אהובה קליין©



משה ניצב  בין הסלעים

 לפתע  מולו יחזה אלוקים

 יצווהו לבוא עמו למצרים

לכבול  הרוע  בנחושתיים.



 משה נושא עיניו לרקיע

רואה קולות ושומע

 שתי אותיות זעירות

כסלע אותו מעצימות.



 משה מתנתק מבדידותו

 לא עוד בודד בשליחותו

 מעתה אביו  שבשמים

יישאהו באהבה  על כפיים.



 בשרו נעשה חידודים

 דמו בעורקיו   הומה  כגלים

 נשמתו חשה  התעלות

נחישות לקראת המנהיגות.



 הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 בינואר 2017

משה ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ותפילתו/ שיר מאת: אהובה  קליין©

הברד  היכה במצרים

יחדיו - אש ומים

פרעה איבד עשתונות

לשמע  רעש וקולות.



ביקש  ממשה המנהיג

קולות הברד להפסיק

להעתיר לפני האלוקים

הגם שהוא ועמו רשעים.



משה נושא כפיים

כלפי יריעת השמים

ממעמקים נושא  תפילה

כהרף עין   פסקה מכה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת וארא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 17 בינואר 2017

פרשת שמות- משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת שמות - משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה קורא  למיילדות/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמות - היא הפרשה הפותחת את חומש שמות.


בתחילתה , היא מתארת את  ירידתם של בני יעקב ומשפחותיהם  למצרים כשהם מונים סך הכול שבעים נפש .בהמשך את  נישואי משה לציפורה בת יתרו ואת תחילת צמיחתו של משה כמנהיג:

"וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.  וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.  וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.  וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.  וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם:  כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".         [שמות, ב, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ברח משה ממצרים למדין וכיצד ניצל ?

ב] מה ניתן ללמוד על אישיותו של  משה?

תשובות.

בריחתו של משה ממצרים.

משה ראה שני אנשים עבריים מתקוטטים ביניהם - כפי שהכתוב מתאר:              "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי? וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".[שם, ב, י"ג-ט"ו]

משה הבין, שפרעה רוצה להורגו בשל הריגתו את האיש המצרי.

רבינו  בחיי מסביר: כי דתן ואבירם הלשינו עליו ולכן פרעה ביקש להורגו  ומטעם  זה - נאלץ לברוח למדין.

ומדרש אגדה: פרעה מסר אותו  לסייף - כדי שיהרגהו- אך לא עלה בידו ולא שלטה בו החרב וההוכחה: שמשה בעצמו אמר: "ויצילני מחרב פרעה"              [ שמות י"ח]

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי מכאן למד דוד המלך וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" [שמואל- א ,י"ט]

כמו כן נאמר: "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" [ישעיהו כ"ו]

מדרש רבה מסביר: בזמן שברח משה מפני פרעה, על כך-"אמר ר' יהושע בן לוי נעשו כל הסנקליטין שהיו יושבין לפני פרעה מהם אלמין מהן חרשין מהן סומין, [נעשו כל אנשי מצרים  מהם אילמים, מהם חרשים, ומהם עיוורים] והיה אומר[פרעה]   לאילמים היכן משה? ולא היו מדברים, לחרשים ולא היו שומעין, לסומין ולא היו רואין, זה שאמר הקב"ה למשה מי שם פה לאדם, מי שם פה לפרעה שאמר בפיו הביאו את משה לבימה להרגו, או מי ישום אלם, מי שם הסגנים אילמים חרשים וסומין שלא הביאוך, ומי עשה עצמך פקח שתברח, הלא אנכי ה', שם הייתי עמך, והיום אני עומד לך. (שם ,שם לה ולו)

לפי הסבר זה: הקב"ה הגן על משה באופן שכל אנשי מצרים לא יכלו לגלות  את בריחתו לפרעה, לפי שחלקם היו עיוורים, חלקם - חרשים וגם אילמים.

רש"י מסביר את המילים:" אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" [לפי מדרש תנחומא]- כאשר ראה משה שהאנשים העברים מספרים לו כי ידוע להם שהוא הרג את המצרי, התחיל משה להרהר מדוע דווקא עם ישראל נענש בשעבוד מבין כל האומות ? כנראה שיש ביניהם לשון הרע ועל כן איך יהיו ראויים לגאולה?

אישיותו של משה.

נאמר על משה:" וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם"    [שם, ב, י"א]

רש"י אומר: כי משה בצעירותו היה נותן עיניו וליבו על עם ישראל המשועבדים והיה מרחם עליהם.

כאשר משה משתקע במדין - הוא מוצא שם מנוחה.

הרב  שמשון רפאל הירש מבהיר: כי משה ישב שם זמן רב ,שהרי בשובו אחר כך למצרים כבר לא היה צעיר, אלא בן  שמונים שנה ואז  נולד לו גם הבן השני.

הכתוב מתאר  את עזרתו של משה  לבנות מדיין: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם". 

על כך אומר הרש"ר: כי משה הבחין שבנות יתרו  הן חסרות ישע, לפי שהרועים באו ודחפו אותן והתנהגותם הייתה  נוקשה כלפיהן - כאילו הן  באות מתוכם וזאת ,למרות שאף אדם גס שבאנשים- יודע כיצד לנהוג עם נשים ביתר רכות.

ומשה עזר להן משום שהיו  חסרות אונים, נשים חסרות ישע שניתן בנקל לפגוע בהן, מעשהו היה מעשה חסד, כאשר ראה שהנשים היו שרויות בפחד וחוסר אונים.

הרמב"ן אומר: כי רועי המקום היו באים תמיד לבאר ומשקים את צאנם לפני בוא בנות יתרו.

ורק אחר כך הנשים היו באות לשאוב את המים, אבל אותו יום באו בנות יתרו טרם אותם רועים ואז באו הרועים וגרשו אותן -היות ורצו הם קודם להשקות את צאנם.

למשה כאב הדבר ובא להצילן.

הספורנו מסביר: כי משה לא הטיף מוסר  לאותם רועים אלא :"קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהן"

רבי אברהם סבע[ ממגורשי ספרד] בפירושו: "צרור המור" מסביר: כי המקרה שמשה הציל את בנות יתרו  מוכיח שהוא סיכן את  נפשו.

לפני כן הציל את  אחד מאחיו ממכהו המצרי, אחר כך התערב  בריב של שני אנשים עבריים והפעם הציל עשוק שלא מבני עמו- כך הוכיח שהוא ראוי להיות רועה ישראל.

רש"י מסביר : כי עצם העניין שמשה ישב על הבאר- לשון ישיבה שלמד מיעקב שמצא את זיווגו בבאר.

ועל פי שמות רבה: "קלט דרך אבות, שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר.

יצחק ,יעקב ומשה. ביצחק כתוב: "ויצחק בא מבוא באר.." [בראשית כ"ד, ס"ב.]

מעניין כי בנות יתרו סיפרו לאביהן: "אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים";

על כך ראיתי  הסבר יפה בספר: "מעיינה של תורה"

מסופר במדרש: "הוא עברי ולבושו מצרי" היות והיה משה לבוש כמצרי- לכן בנות יתרו אמרו לאביהן: כי איש מצרי סייע להן.

בזמן שממשלת הצאר ברוסיה יצאה  נגד היהדות בגזרה קשה לא ללבוש לבוש בסגנון יהודי, הצדיקים באותה תקופה ניסו להילחם נגד גזרה זו. שאל אחד מהיהודים המשכילים את הרבי הזקן מוורקי - הצדיק ר' יצחק ז"ל: מדוע צדיקי הדור נלחמים במלוא כוחם נגד גזירה זו על הלבוש, הרי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה לבוש כמצרי? ענה לו הרבי מוורקי ז"ל: כשראה משה שיתרו רוצה להשיא את בתו רק לאיש עברי, אך חשש מפני אומות העולם , לבש מיד  לבוש מצרי וזאת על מנת שיוכל לתת לו את בתו לאישה, ללא חשש מן המדיינים  - דבר זה נעשה כדי שהמדיינים יחשבו שמדובר באיש מצרי.

זה מקרה חריג ונדרש לאותן הנסיבות בלבד, אבל שיהודי ילבש לבוש נוכרי באופן קבוע –הדבר הוא איסור מוחלט.

ועל פי "אבני אזל" אדם כמשה - שהיה מוכן לחרף את נפשו למען נרדפים ומעונים כדי להצילם ,אינו מצרי רגיל וזאת למרות מראהו -הלבוש כאיש מצרי. על מצרי כזה יש להתבונן בהתפעלות ובאופן של פליאה...

כשמוע יתרו על עזרתו של משה לבנותיו,: " וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"

רש"י מסיק מכאן: כי יתרו  הבין שמדובר לא סתם באיש מצרי, אלא  באחד שהוא מזרע יעקב לפי שכאשר דלה לבנותיו מים מן הבאר- המים עלו לקראתו.  והרי בזכות יעקב כאשר היה במצרים עלו מי הנילוס לפרעה.

עוד מוסיף רש"י ואומר על פי שמות רבה:  כי כוונת יתרו הייתה להזמין את משה לאכול לחם לא רק כדי שיאכל, אלה ע"מ  שיישא את אחת מבנותיו.

רבינו בחיי  מביא מדרש: בזכות יתרו שאמר לבנותיו לקרוא למשה לאכול לחם, זכה שבניו ישבו בלשכת הגזית .

על כך אמר שלמה המלך: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".   [קוהלת י"א]

פירוש נוסף לדברי שלמה המלך : "שלח לחמך"- זהו יתרו שאמר לבנותיו שתקראנה למשה שיבוא לאכול לחם. "על פני המים"- זה משה, שנאמר: "כי מן המים משיתיהו". "כי ברוב הימים תמצאנו"  הכוונה לאהרון, שנאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם" [שמות י"ח]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על אישיותו  המיוחדת של  משה- וזאת על פי התנהגותו לאורך כל הדרך, מסירות נפש לזולת והגדיל לעשות כאשר טרח גם לעזור לבנות יתרו שלא השתייכו לעמו, ומעניין כי יתרו בעצמו שם לב כי משה הוא אדם מיוחד ועל כן לא ייפלא אפוא -  שהוא אמר לבנותיו להזמין אותו  אליהם - כדי שייתן לו לחם מתוך כוונה שמשה יישא  את אחת מבנותיו.

לכן כמה נכון משפט  זה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה "
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בנות מצרים מתבוננות ביוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה שור"


[בראשית  מ"ט, כ"ב]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.



העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בינואר 2017

פרעה והצעותיו ליוסף/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)







פרעה והצעותיו- ליוסף.

שיר מאת: אהובה קליין©

בתום  התוודעות יוסף לאחיו 
השמועה חדרה  למלך ועבדיו
פרעה בוטח ביוסף המשביר
חיש עזרה מציע למכביר.

הצעות  ברוכות כמים
מטוב ארץ מצרים
מקפלות מילות נבואה
גנוזות בתוצרי תבואה.

יושב  על כיסא מלכותו
מתבונן ביוסף מכובדו
נדיבותו זורעת גלות
סוללת לעמנו עבדות.
 
 הערה: השיר בהשראת: פרשת ויגש [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בדצמבר 2016

מה גנוז במספר השמיני- על פי התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני-על פי התנ"ך?

מאת: אהובה קליין

את חג החנוכה אנו חוגגים במשך שמונה ימים, מעניין מה ייחודו של מספר זה בתנ"ך?

העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ נס כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציור לחנוכה/ חנוכיית זהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


מתוך התבוננות בכתובים ניתן ללמוד על סיפרה זו - שהיא מתאפיינת בשלמות ובכוח שמעל הטבע ובדרך כלל גם מייצגת נס, בניגוד לסיפרה שבע המייצגת את הטבע - שבעה ימים בשבוע.

התורה מצווה אותנו  לערוך ברית מילה דווקא ביום השמיני כפי שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" [ויקרא  י"ב, ב]

מחקרים מדעיים גילו כי בגיל שמונה ימים לתינוק יש רמת קרישת דם הטובה ביותר לכן ניתן להבין מדוע זה הזמן המדויק של עריכת ברית המילה.

מתוך קריאת המקרא ,אנו לומדים כי ביום כלות משה להקים את המשכן.... ויקריבו נשיאי ישראל...המופיע בפרשת נשא [במדבר ז' א-ב] היה ראש חודש  ניסן והוא: יום חנוכת המשכן , היום השמיני למילואים , אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת המשכן עם הנשיאים. מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]

הרמב"ן סובר : שהכוונה לנרות חנוכה וכך הוא מפרש : "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך : מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת , מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש  שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב - אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי  החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון -בברכת  כוהנים - שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה  [ט"ו, ו] בזו הלשון:  "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא ! לגדולה מזאת אתה מתוקן [מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים, אבל בנרות [נרות חנוכה] - קיימים לעולם וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"- הכוונה לברכת כוהנים  - שהכוהנים מברכים את ישראל גם בימינו.

לפי דברי רבינו בחיי: רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה: לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם: ציץ ,חושן ,אפוד ,מעיל ,כותונת תשבץ, מצנפת, אבנט ומכנסי בד.

ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני: "ויעש ירבעם: חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח: אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב, כ"ב-כ"ג]

שלמה המלך סיים לבנות את המקדש: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".

[מלכים-א, ו, ל"ח]

השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה: "וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן: עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה, כ"ב]

שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים: "למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו, א]

המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמונותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"

האות ח'- בגימטרייא =8 והיא מופיעה במילה: משיח, חירות, חשמונאי.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו. הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.

שמיני בגימטרייה = "שמע"- ראשי תיבות: שאו מרום עינכם..."

ובע"ה נזכה לניסים ונפלאות, כנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר