‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 במאי 2018

פרשת בחוקותיי- המתכון האמיתי להשגת שלום!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחקותי המתכון האמתי להשגת  שלום !

מאת: אהובה קליין.


ציורים לפרשה:
העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ש אם בחוקותיי תלכו"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן עלבד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/


מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)




בפרשה זו מגלה לנו התורה: מהו המתכון האמתי להשגת שלום: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת- מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"  ..........וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם, אֶת - אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.  וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". [ויקרא כ"ו, ג-ט]

השאלות הן:

א] המתכון להשגת שלום- מהו ?

ב] ברכת שלום , מהי ?

תשובות

המתכון להשגת השלום .

רש"י מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"- שתהיו עמלים בתורה , לשמור ולקיים את מצוותיה - הלכה למעשה, כפי שנאמר: "..,. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".  [דברים כ"ו, ג]

רש"ר  מבהיר: למעשה ישנם שני מישורים: "החוקות נצרכות לטהרתו המוסרית של האדם, "והמצוות" קובעות: לאדם את תפקידיו"

הוא  חייב לקיים תפקידים אלה מתוך שמירת  הציווי שהופקד בידיו מאת ה', וחייב ללמוד אותם בשכלו ולעמוד על המשמר במצפונו- שניהם  קרויים: "שמירה" ולקיימן בעשייה נאמנה".

רש"ר מסביר: אם נלך  בחוקות ה' ונקפיד לשמור את המצוות, הרי בכך אנו מקיימים את כל הנדרש מאתנו על ידי ה' -במטרה לכונן את ההישגים הגשמיים החברתיים והמדיניים – כל היתר יגיע מהקב"ה.

אם נהיה טהורים מבחינה מוסרית ומתוך שנשכיל נקיים  ונדקדק בקיום המצוות נקיימם הלכה למעשה וכן את הצדק והחסד בעולם- בזכות דרכינו, זו הטובה -ה' ישחרר מעלינו את כל  המערכת המדינית של העולם - כך- הקב"ה ישרה שלום- בין השמים לארץ. שום מכשול לא יעמוד בדרכינו והקב"ה ידאג להצלחתנו. ואם ההצלחה תשרה בארצנו הדבר ישפיע על כל העולם סביבנו.

על פי פירוש "מלא עומר": אם עם ישראל יהיו עמלים בתורה ,קל יהיה להם להתרחק ממצוות  לא  תעשה –כי עצם העיסוק בתורה- מציל את האדם מן היצר הרע  כפי שאומרים חז"ל:

"בעידנא דעסיק בה אגוני ומצלא" [כשעוסק בתורה היא מגינה ומצילה אותו]

 ר' משה- ליב מססוב מבהיר  באמצעות משל: אדם הנכנס לארמונו של מלך ומתייצב לפניו כדי לבקש בקשה - הוא  חש יראה ופחד. לא כן, כאשר מגיע  בעל מלאכה אל הארמון ועליו לבצע פעולה מסוימת בהתאם לדרישת המלך, אילו היה עושה זאת מתוך יראה ואימה- הדבר היה מפריע לו לבצע את מלאכתו כראוי.

הנמשל: כאשר אדם מקדיש את כל פעולותיו למטרת התורה הוא חש חירות כדברי חז"ל: "אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה"

אך, אם אדם עוסק בעניינים גשמיים- גם אם עושה תפקידיו לשם שמים, עליו לאורך כל הדרך לנקוט בזהירות מתוך מורא מתמיד- כדי שלא יעשה עיסוקיו למען  תועלתו בלבד, זוהי דרך הדורשת עמל רב- כדי לא להיכשל בדרך האמת והיושר. לכן משמעות המילים: "שתהיו עמלים בתורה" - לעמול רבות כדי שכל הפעולות יותאמו לתורה הקדושה.

בעל "חידושי- הרים"- מביא הסבר יפה: כל אדם נועד לשם מילוי שליחות ספציפית לתקן דבר שאין בכוחם של אחרים לבצע. ולכן הוא חייב לבטל את עבודתו שלו בפני כל ישראל- בלי ביטול בפני הכלל אין אפשרות  לקיים את שליחותו המיוחדת, כפי שנאמר: "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" [מסכת אבות ו, י"ד] הכוונה: את השליחות שלי מישהו אחר לא יוכל למלא, אך מנגד כשאני לבדי בלי הכלל- לא אוכל לפעול מאומה.

וזהו  הסבר המדרש:" בכל יום ויום הייתי מחשב למקום  פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך" הייתי מחשב איך אבצע את שליחותי הבלעדית-"והיו רגליי מוליכות אותי לבתי כנסיות"- אך רגליי הוליכו אותי לכלל ישראל שאם לא כך ודאי לא הייתה בי היכולת למלא את תפקידי.

 בעל הטורים מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"-הכוונה ללכת בדך האבות .

ברכת שלום

רש"י מבסס את הסברו על  תורת כוהנים: "שמא תאמרו: הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר: "ונתתי שלום בארץ- מכאן שהשלום שקול כנגד הכול. משום כך נאמרה ברכת השלום אחר ברכת השובע, מפני שהשלום הוא שקובע את ברכת השובע וללא שלום ודאי שאין משמעות לשובע. מכאן שברכת השלום משלימה את ברכת השובע.

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום פנימי והמשמעות – שרק על ידי  קיום התורה בארץ תהיה שביעות רצון בקרב יושביה ושלום בין איש לרעהו כך יתברכו כל עם ישראל בשלווה ושמחה - מתוך  ברכת ה'.

אור החיים הקדוש ומפרשים נוספים אומרים: הכוונה לשלום בתוך העם- בין הפלגים השונים, ,אם יהיה שובע ואושר בארץ - השלום בתוך העם יהיה יציב יותר. ואם אין שלום בעולם- אין שלום בארץ, התורה מבטיחה: כי למען השלווה בארץ ישמר גם השלום העולמי.

"מלאכת מחשבת" לר' משה חפץ מגביל את השטח, שלום יהיה בין הגויים מסביב -  הם לא יסתכסכו בינם לבין עצמם, ועל ידי כך לא יהיה פחד ואימה בארץ. והשלום  של  עם ישראל ייתן השפעתו גם על האויבים סביב.

"החת"ם סופר" מבהיר: "ונתתי שלום בארץ"- הכוונה שאנשים יסתפקו במה שיש  להם  ולא תהיה להם שאיפה אחר הישג נוסף של דברים גשמיים.

"בעל ליקוטי כתר": - "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"- הכוונה להבטחת השלום בקרב היסודות  הטבעיים  של אדמת הארץ- והמשמעות: שלא תתרחש רעידת אדמה והארץ  תקבל את  שלוותה.

והשלום הזה -  מבטא גם את הרעיון: "וגר זאב עם כבש" – כלומר גם בין החיות ישרור שלום.

ה"כלי חמדה" מביא רעיון מעניין: חז"ל מספרים: שדוד המלך מעולם לא ראה חלום טוב מהטעם שכל ימיו ידע מלחמות -  והן גזלו את מנוחתו גם בלילות מכאן  למדים: שהאדם בזמן שלום נם את שנתו בשלווה ואינו חולם חלומות רעים - הגורמים  לו לחוסר מנוחה בשנתו.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.

ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה" [ישעיהו נ"ב, ז]

לסיכום לאור האמור לעיל: ישנה הבטחה לעם ישראל – שאם ילך  בדרך התורה- הלכה למעשה- יזכו לכל הברכות – כולל ברכת השלום המובטחת: ויפים דברי  דוד המלך: "שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלָ֑‍ִם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ" [תהלים קג"ב, י]

יהי רצון שיתקיימו במהרה - ובא לציון גואל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הברכה בשנה השישית/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הברכה המובטחת בשנה השישית/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד

Biblical paintings

The blessing in the sixth year

 "וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת:  הֵן לֹא נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ.  כא וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים.  כבוּזְרַעְתֶּם, אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם, מִן-הַתְּבוּאָה יָשָׁן; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד-בּוֹא תְּבוּאָתָהּ--תֹּאכְלוּ, יָשָׁן".

 [ויקרא כ"ה,כ- כ"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 30 באפריל 2018

ברכת ה'/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת ה'.

 שיר מאת: אהובה קליין©



 הוא איכר נקי כפיים

 בוטח בברכת שמים

מצוות שביעית  מקיים

יבוליו לנצרכים תורם.



שש שנים  עמל

חרש זרע קצר

בזיעת אפו אכל

לא החסיר דבר.



עתה בשנת השמיטה

האדמה  נחה מנוחתה

סומך ובוטח באלוקים

מרומם כאחד המלאכים.



 זוכה לברכת בורא עולם

 תבואתו  רבה כמי הים

 יגיע כפיו אוכל לשובע

 לבוראו מודה על השפע.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  בהר [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נרות שבת מול נרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 19 באפריל 2018

ארץ חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין©



ארץ חמדה

לעם ישראל ניתנה

דרכי אבות שורשיה

משתבחת עם שנותיה.



 אלוקים בה מתבונן

 לבבות בניו בוחן

למען  הקדושה לוחם

בכל עת עליה מגן.



מתעב חוקות גויים

עובדי אלילים בזויים

מחבק בניו הקדושים

משמחם בפירות מגדים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  אחרי מות- קדושים [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 17 באפריל 2018

מולדתי חוגגת עצמאות/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מולדתי חוגגת עצמאות.

אהובה קליין ©

מולדתי חוגגת עצמאות

בליבה  צל שנות גלות

ציפתה לבניה בכיליון עיניים

אדמתה נשמרה  בחסדי שמים.



מארבע כנפות  מתקבצים

עם שרידי חרב מיוסרים

בזרועות פתוחות מתקבלים

בקשיים ומאבקים  נתקלים.



חזון הנביאים קורם עור וגידים

יהודים חוגגים שנת השבעים

שבעים פנים לתורה

ישראל מפיצה אורה.



כיונה אינה  יודעת מנוח

לאורך הדרך אוגרת  כוח

 מייחלת לשלום  וגאולה

שואפת לשמוח ומתעלה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Washing a dress with leprosy

" וְהַבֶּגֶד אוֹ-הַשְּׁתִי אוֹ-הָעֵרֶב אוֹ-כָל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר תְּכַבֵּס, וְסָר מֵהֶם, הַנָּגַע--וְכֻבַּס שֵׁנִית, וְטָהֵר".
 [ויקרא, י"ג, נ"ח]
ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 באפריל 2018

העם מבכה את מות בני אהרון / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 העם מבכה את מות בני אהרון

 שיר מאת: אהובה קליין.



כרעם ביום בהיר

משה את העם מסעיר

בשורה נוגעת ללב

לבכות בלב אוהב.



מות נדב ואביהוא

בני אהרון  שחטאו

אש זרה הקריבו

בשרפת מוות נענשו.



עתה כל העם בוכים

בדמעות שליש כואבים

ליבם כהמיית פטישים

דמם בעורקיהם קופאים.



 חשים כאב האובדן

 חלק מדמם ובשרם

כאיש אחד מתאחדים

מוחים דמעה   ומתאבלים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני- [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 במרץ 2018

הכוהן בעבודתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכוהן בעבודתו

שיר  מאת: אהובה קליין©

הוא כהן מבטן ולידה

עטור בגדי כהונה

מקיים  שליחותו   נאמנה

מהיר רגליים כאיילה.



 הדשן  אסף מהמזבח

  ממקום אפר התפוח

 עתה  חוצה שלוש מחנות

 אל שפך הדשן  הרחוק.



 פוסע  בין חולות וסלעים

 עליו  משקיף אלוקים

 מלאכים אותו מלווים

 ישפוך הדשן למקום הסתרים .

 הערה: השיר בהשראת פרשת : צו [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העני מגיש קורבן מנחה לכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

And a soul sacrifice a sacrifice

The victim of a poor man

" וְנֶפֶשׁ, כִּי-תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה--סֹלֶת, יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ."


ציורי  תנ"ך/ העני מגיש קורבן מנחה לכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

[

העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 במרץ 2018

"ונפש כי תקריב"/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ונפש כי תקריב"


שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא עני  לבוש קרעים

מזונו דל שבדלים

אל הכהן מחיש  צעדים

ליבו כהמיית גלים.



שמח בזכותו  הנפלאה

 להקריב מנחת נדבה

מביע תודתו לאלוקים

על כל הטוב והחסדים.



הכהן מקבלו בחיבה

מחייך אליו בשמחה

העני  כביכול נפשו הקריב

את מסירותו אלוקים החשיב.


הערה: השיר בהשראת פרשת  ויקרא- [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 27 בפברואר 2018

שבט לוי/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבט לוי.

שיר מאת אהובה קליין©



בתום  מעשה העגל

תר משה נושאי הדגל

אש בליבם בערה

למען הצלת  התורה.



 בשער המחנה  מחכה

 שמא  אותו שבט יתגלה

מי לה' אלי! בעוצמה זועק

 לפתע, שבט לוי אותו מרתק.



ברי לבב ונקיי כפיים

לאורך  הדרך - יראי שמים

מתאספים הם בהמוניהם

עורגים לה' בליבותיהם.

 הערה: השיר בהשראת:  פרשת: כי- תישא, חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ושתי המלכה, מי הייתה ומדוע נענשה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

מאת : אהובה קליין .

המלכה ושתי מוזכרת  בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה  מפואר , רב משתתפים.

ושתי אינה נענית לבקשתו ומסרבת להופיע, כפי שהדבר מתואר במגילה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ושתי מסרבת בפני הסריסים לבוא למשתה מלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


"גם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ.  בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן , בִּזְּתָא,  חַרְבוֹנָא , בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים.."   [מגילת אסתר א, ט-י"ג]


השאלות הן:

א] מי הייתה ושתי ? באיזה יום ערכה משתה ?

ב]  מדוע סירבה ושתי למלא את בקשת המלך ?

ג] מה הייתה תגובת אחשוורוש ומדוע ?

ושתי המלכה.

היא הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל, בעלת ייחוס מכובד במיוחד, הרבה יותר מאחשוורוש, ושתי הייתה, בעצם, נצר לגזע תרשישים - הלוא הוא נבוכדנצר הרשע אשר מלך בכל תבל. לעומתה - אחשוורוש היה שומר אורוות סוסים בארמונו של מלך בבל עד שלקח לעצמו את מלכות פרס.

כעת כאשר שמעה ושתי - שהמלך אחשוורוש עורך משתה לכל תושבי עיר הבירה, החליטה גם  היא - לערוך משתה מקביל למשתה שהוא ערך והודיעה- את דבר המשתה אשר תכננה לקיים בארמון  ,אשר אליו הזמינה את נשות הבירה כולן.

המשתה היה מותאם להתעניינות הנשים , המוצאות נושאים אחרים לעומת הגברים - כגון: קישוטים נאים, תכשיטים, בתים יפים ועוד..  לכן ושתי ערכה את המשתה  במקום  מעוטר במיני קישוטים מעניינים  וביצירותיהם של אומנים משובחים וידועים.

למעשה המשתה נערך בחדרו האישי של המלך, זהו חדר שהכניסה אליו אסורה בימים רגילים. אלא הייתה מותרת למלך בכבודו ובעצמו.

אך ושתי רצתה להראות את מידת שליטתה וערכה בארמון המלוכה.

כנראה משמים גרמו לה להתגאות ומשם להשפילה ,להורידה  ולהשליכה למעמקי הביזיון. במהלך המשתה- הוגשו לנשים מיני מתיקה מאכלים עדינים האהובים  עליהן במיוחד.

בנוסף לכך, ושתי הכירה את סקרנותן של הנשים  באשר למתרחש בבתים אחרים ובפרט בביתו המפואר של המלך ואת הידע הזה  ושתי סיפקה להן בשפע.

הנשים התעניינו על אורחותיו של המלך בארמון והן קיבלו לכך תשובות מהמלכה ושתי.

בתוך כל זה, ושתי לא ויתרה על שוויון הזכויות שלה- בהשוואה למלך, לכן בנוסף לכל הכיבוד העשיר שסיפקה לנשים, היא הציגה בפניהן ,אף את אוצרות המלך. ואף וגם  הייתה  עוטפת את עצמה בבגדי הכהן הגדול לכבוד ולתפארת.

 על פי "עין  יוסף"  אסת"ר ג', ט – מבואר: כי מחצית בגדי הכוהן הגדול היו אצל המלך אחשוורוש והמחצית השנייה אצל ושתי.

אך ניתן גם לשער: כי החלוקה הייתה בזמנים, ולא בבגדים, בחלק מהזמן הבגדים היו אצל המלך ובחלק אחר של הזמן היו אצל המלכה.

זה דבר שמתקבל יותר על הדעת- היות ובגדי הכהן מרשימים רק כאשר מופיעים בשלמותם על כל חלקיהם.

ואכן בשל סירובה להופיע לפני המלך נענשה בעונש מוות.

התנהגותה הייתה קלוקלת, היות ומטרתה הייתה: להושיב את הנשים מול האנשים שישבו בחצר הגינה של ארמון המלך וזאת על מנת -שהאנשים יתבוננו בנשים  ועל ידי כך יפלו ברשת יצר הרע  ויבואו לידי עבירה, חלילה.

 על פי רש"י, היא ערכה את המשתה בשבת.

במסכת מגילה נאמר: "אמר רבא:  שביעי שבת היה...שבמידה שאדם מודד בה  מודדין לו, מלמד שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטתן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, היינו דכתיב: "אחרי הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש ,זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה " - כשם שעשתה כך  נגזר עליה"

ושתי מסרבת לבוא בדבר המלך.

במסכת מגילה [י"ב, ב] נאמר:  "מאי טעמא לא אתאי?..... במתניא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב" את זאת לומדים מ הגימטריא של השם:"ושתי"= 716 כמניין: "גבריאל עשה לה זנב"  [לפי הסבר הגמרא]

 כדי להבין מה מקור סירובה של ושתי לבוא לפני המלך, נתבונן בכתוב:"

"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -" [אסתר א', י]

 מה שהכעיס את המלכה הוא:  המלך אחשוורוש  היה יכול לקרוא לה בכבודו ובעצמו כדרך שהבעל קורא לאשתו! מה ההתנשאות הזאת? חשבה.

אלא המלך אחשוורוש שלח אליה את שבעת הסריסים כדי להוכיח את יחסו אליה שעצם התואר: "מלכה"  נובע  מכוחו ועוצם ידו. וגם אם היא עורכת משתה, הרי בעיניו, היא לא יותר מאשר עבד או נתין בשושן  ולכן שלח אליה את סריסיו כדי שתציית לפקודות !

המגילה מציינת את סירובה של ושתי להגיע אליו: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". [מגילת אסתר, א', י"ב]

ושתי הרהרה על התנהגותו של המלך ויחסו המזלזל אליה, הוא מתנשא כמלך והרי בסך הכול תפקידו הקודם היה: שומר סוסים של אביה בלשאצר שהיה מסוגל לשתות יין כנגד אלף אנשים ולא להשתכר -ואילו אחשוורוש רק שתה מעט יין וכבר נשתטה משתייתו.

תגובת המלך

על כן ניתן להבין את כעסו של המלך אליה לפי שהיא פגעה בנקודה הרגישה שלו  דהיינו, בעברו הלוא מחמיא למעמדו כעת וכל מלכותו נבעה מעושרו . גם עריכת המשתה שערך הייתה במטרה - להוכיח את גדולתו ואת היותו ראוי למלוכה. ואימתי? דווקא בתום מאה ושמונים ימי משתה שערך לכל שריו ועבדיו ובסופם שבעת ימי  משתה לכל  המוזמנים בשושן הבירה.  בכך שאף להשלים את כל ההוכחות לגדולתו כמלך  ואילו ושתי זלזלה ללא מורא ופחד מפניו ועל כן תגובתו הייתה כעס בעוצמה גדולה!

בתחילה התייעץ המלך עם החכמים היהודים כיצד לנהוג בושתי.

אך הם לא ידעו כיצד לפסוק בנידון ,שכן אם יפסקו את ושתי למיתה, למחרת כאשר המלך יתפקח מהיין יאשים אותם שהם הרגוה על לא עוול בכפה ואם יפסקו: לא להרוג את ושתי ,יתלונן שהם מזלזלים בכבודו .לכן החליטו לא לפסוק כלל ואמרו לו: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו אין לנו היכולת לדון בענייני נפשות, והם הפנו אותו לגשת אל עמון ומואב שנשארו באדמתם ומסוגלים מתוך צלילותם לפסוק את דינה. בעקבות זאת שלח המלך את שבעת הסריסים לצוות עליה שתבוא לפניו.

 כפי שכתוב:  "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

לסיכום, ושתי שהייתה מזרע מלוכה וממעמד גבוה יותר מאחשוורוש, זלזלה בכבודו -  בנוסף לכך ,היא פגעה בבנות ישראל והייתה משעבדת אותן בשבת  כשהן בלבוש בלתי הולם[ מסכת מגילה י"ב, ע"ב] בעבודות בזויות, כגון: לנפץ פשתן וצמר, לכן  אין פלא שהיא נענשה בסופו של דבר – בעונש מוות!

על כך כבר נאמר : "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה" [ שופטים ה, ל"א]

ציורים  שלי מתוך מגילת אסתר:



ציור מתוך מגילת אסתר/אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן/


ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


 Drawing from the Book of Esther / Esther the queen, pointing to 

the Haman / painted: Ahuva Klein (c) [oil on canvas]




העלאת תמונות 

ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בשער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציור למגילת אסתר: מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מרדכי רכוב על הסוס והמן מוביל אותו בחוצות שושן/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אסתר המלכה מצביעה  אל עבר המן הרשע במשתה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר