‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין.. הצג את כל הרשומות

יום שני, 17 ביולי 2017

מלחמת מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מלחמת מדיין

שיר מאת: אהובה קליין ©

עם נבחר אלוקים

גם אם נפל בכשלים

אכל פירות באושים

נפל רוחו למעמקים.



 כארי יקום  יתנשא

ישוב לתורת משה

ינקום נקמת המדיינים

למען  הסר כתמים.



בראשו יתייצב פנחס

על אויב אכזר אינו חס

כלי הקודש בידו

אלוקים מושיע עמו.



כי לא ייטוש ישראל

אותם לעד ירומם

מדיין נעלם באומות

לבניו  ניצחון וישועות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת מטות[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 9 ביולי 2017

משה והר נבו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה והר נבו


שיר מאת: אהובה קליין ©

משה משתעשע בתעתועים

מחשבות   סובבות כשעשועים

עת חלוקת נחלות לשבטים

שמא גזרתו בטלה לעולמים?



בפניו יפתחו השערים

בשרביט מלך המלכים

 יזכה להיכנס לארץ מחמדים

לפסוע על סלעים ורגבים?



לפתע קולות אלוקים

 מבין  אש וערפילים

עלה  אל הר העברים

טפס על  חולות וסלעים!



זהו אחד מההרים

נבו ייקרא בכתובים

 שוכן על המעברים

משם  ישקיף  בציווי אלוקים.



 הערה: השיר בהשראת פרשת  פינחס [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / בלק- מלך מואב שולח מלאכים אל בלעם / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

העלאת תמונות 

ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

- Balak send angels to Balaam

By Ahuva Klein

הטכניקה: שמן על בד.

"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.   וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.   וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר".
[במדבר  כ"ב,ב-ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 3 ביולי 2017

פרשת בלק- שליחת מלאכים- לשם מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק-  שליחת מלאכים- לשם מה?

 מאמר מאת: אהובה קליין

הציורים שלי לפרשה:

   

    ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בלק פונה אל המלאכים, טרם יציאתם לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים אל בלעם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו מול המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד






ציורי תנ"ך/ דברי בלעם על ישראל:"הן-- עם כלביא  יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין

 (c) [שמן על בד]




הפרשה פותחת בדאגתו של בלק מפני עוצמתם של  ישראל - דבר שעשוי לשמש איום לו ולארצו ועל כן חששותיו מרובים וכך הכתוב מתאר זאת:


"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא.  וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי.  וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.  וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק". [במדבר כ"ב, ב- ח]


 השאלות הן:


א] מדוע ירא בלק מישראל ?


ב] מהי מטרת שליחת המלאכים אל בלעם ?


התשובות :


בלק ירא מישראל.


על פי רש"י: בלק  הבין לאחר - שעם ישראל נצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן - שני מלכים - אשר נחשבו לבעלי מעמד עם עוצמה - כי יש לו  סיבה לפחד, שהרי הוא  לא שיער במוחו שעם ישראל יגבר עליהם,  לכן הוא הסיק מכך קל וחומר: אם ישראל הצליחו לנצחם יש לו סיבה לדאוג מאד.


הרש"ר- הרב שמשון רפאל הירש סבור:  כי המילה: "וַיָּגָר"- מביעה את האימה הגדולה שאחזה במלך מואב - עד כי חש שאבדה לו כל תחושה של יציבות וכאילו הקרקע נשמטה מתחת רגליו.


במדרש רבה: "הם  כבר ראו את עצמם כגרים בארצם שלהם, כאילו הארץ אינה שייכת להם עוד וכבר נכבשה על ידי ישראל"


תחושה זו נגרמה למואב- כפי שנלמד מהמשפט:" וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא"  עם ישראל הצטייר בעיניו כעם חזק מאד ולא רק מבחינה מספרית, אלא כביטוי לכוח – משהו רוחני בעוצמתו ,כפי שדוד המלך אומר: "קריית מלך רב" [תהלים מ"ח, ג]


 או כפי שנאמר :"וישלח  להם מושיע ורב והצילם" [ישעיהו י"ט, כ]


ועל הביטוי: " וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אומר   רש"ר:  מואב הרגיש שכל כוח שיפעילו נגד ישראל , יהיה חסר ערך והמילה: "קוץ"  הוא הדרגה הגבוהה ביותר של בוז , כל מה  שהיה להם ,נעשה בזוי לפי ראות עיניהם ואף מתועב מעוצמת קיומם של עם ישראל.


עצם העניין שמואב פונה לזקני מדיין בדבר טענתו: כי ישראל  מהווים מצב הדומה ל:" כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" -תמוה מאד?


כוונתם: שהשור אוחז בלשונו את העשב ואחר  כך תולש אותו -באופן זה המואבים וכל סביבתם ייעלמו על ידי ישראל.


הם בכוונה לא מכנים אותם :"עם", או בשם: "גוי"  היות ולא מכירים בכך שיש לישראל אדמה משלהם - כמתבקש אצל כל אומה אחרת. אך רואים אותם כקהל מאוחד על בסיס  בלתי ידוע להם.


ומדוע פונים דווקא לזקני מדיין?


יתכן ,כיוון שמדיין הייתה קרובה למצרים ובמיוחד לאזור המדבר שם נדדו ישראל תקופה ארוכה ,לכן העלו במחשבתם  כי המדיינים מכירים מה טמון בכוחם של ישראל?


בהמשך מובא דברי מדרש רבה [ במדבר רבה כ, ד.]  הם התייעצו עם המדיינים - היות והם הכירו את משה - מנהיג ישראל אשר בעבר חי במדיין ולכן רצו לדלות מהם פרטים על אישיותו.


הספורנו מסביר: כי המילים: " וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- מתארים את המון מואב- שקצו בחייהם מפני בני ישראל השוללים אותם.


רש"י שואל ומסביר: הרי המואבים ומדיין בעבר לא חיו בשלום כפי שנאמר: "המכה את מדיין בשדה מואב" [בראשית ל"ו, ל"ה] אלא מרוב ששניהם פחדו מישראל- השלימו ביניהם. ומדוע רצו להתייעץ דווקא עם זקני מדיין? התשובה: הם ראו שישראל מנצחים שלא כדרך העולם, ניצחונם הוא משהו מיוחד.


לכן אמרו: משה – מנהיג ישראל גדל במדיין לכן ישאלו במה כוחו של מנהיג זה, אמרו המדיינים: כי כוחו של משה הוא בפיו מכאן יצאה ההחלטה לפנות לאדם שגם כוחו בפיו.


בלק שולח מלאכים אל בלעם.


בעל הטורים מסביר: "אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה"- בגימטרייה- זה פותר חלומות [ במדבר רבה כ, ז]


רבינו בחיי מפרש את שם המקום :באמצעות שני פירושים:


א] על דרך הפשט: שם מקומו הוא לכן נאמר: "ארץ בני עמו" והם היו ארמים כפי שכתוב: "מפתור  ארם נהריים" [דברים כ"ג]


ב] ומדרשו: ""פתורה"- נקרא כך מלשון- פתרון. לפי שבלעם תחילה היה פותר  חלומות ומאוחר יותר  פעל כקוסם,  בשלב הבא- עלה לדרגה  של נבואה.


וידוע שקללתו הייתה  חלה על המקולל כדברי חז"ל שהיו אומרים:


"אל תהיי קללת הדיוט קלה בעינך"


ובהמשך מביא רבינו בחיי את - דעת רבי אברהם ז"ל: שהדבר המיוחד שאפיין את בלעם: שהיה בקי בתורת המזלות ומתוך כך כאשר היה רואה שמזלו של אדם נמצא במצב של ירידה ושרוי  בזמן שהוא רע לגביו, אז היה רואה זאת כשעת כושר לקלל את אותו אדם וכאשר הרעה הייתה תוקפת את אותו אדם- האנשים בסביבה היו מאמינים וסבורים שקללתו גרמה למצב הזה.


לכן כשהגיעו המלכים אליו הוא  הערים עליהם וטען : שלא יוכל לעבור את פי ה'.


הרש"ר מפרש: כי בלק שלח שליחים לארם שבמחוז  הפרת - למולדת אבותיו של עם מטיל- אימה עושה נפלאות זה, הם נשלחו לארץ המזרח –"ארץ בני קדם"


[במדבר  כ"ג, ז] כי שם נשלחו צאצאי אברהם אבינו להתיישב בימים עברו. ובעקבות זה, לצד העבודה הזרה נשארו שם גם רעיונות טהורים על אלוקים- כאחד ויחיד. [ישעיהו  ב, ו] וזו הייתה גם המולדת של איוב ומרעיו [כפי שמסופר באיוב א, ג] אל ארץ זו שגם הוא השתייך אליה, על פי ייחוסו ,שולח בלק את השליחים שלו.


והם מצווים לפנות אל בלעם במטרה שיקלל את ישראל.


רש"י  מסביר: כי בלק שלח את השליחים אל ארץ  בני עמו  שלו ובלעם היה מתנבא ואומר לו: שהוא עתיד להיות מלך.


נשאלת השאלה: מדוע הקב"ה נתן לבלעם הרשע את כוח הנבואה?


ותשובתו: לפי שלא יהיה פיתחון פה לאומות העולם: אילו היו לנו נביאים- היינו חוזרים למוטב.,  לכן ה' העמיד להם ,מלכים ,שרים ונביאים.


אלא שישנו הבדל בין נביאי ישראל- לנביאי אומות העולם.


בעוד שנביאי ישראל מזהירים את העם מפני עבירות כמו שנאמר: "צופה לגויים נתתיך" [ירמיהו א, ה]  לעומתם נבאי אומות העולם מאפשרים פרצה לאבד את הבריות מן העולם הבא על ידי עבירות.


לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניתן להסיק: כי בלק הבין כי כוחו של עם ישראל אינו  בכלי המלחמה ובעוצמה הגשמית ,אלא יש להם איזה סוד רוחני עם עוצמה מיוחדת וגם  משה מנהיג ישראל- כוחו המיוחד בפיו, לכן בלק חיפש אדם כדוגמת בלעם שידע מתי וכיצד להפעיל את קללותיו  ובתור נביא מתוך אומות העולם היה לו ידע ובקיאות בנושא. על כן שלח בלק את המלאכים אל בלעם כדי שיפעיל את כוח קללותיו  כלפי ישראל.


אולם אלוקים האוהב את בניו- לא אפשר לבלעם לקלל את ישראל, אלא  יצא מברך.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בלק שולח מלאכים/ שיר מאת אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בלק שולח מלאכים.

 שיר מאת: אהובה קלין ©

ויהי היום ובלק נחרד

מעם קטן ומיוחד

חש אימה בליבו

עתה קץ בנפשו.



ישראל ידמה לשור

 מכוחו הרוחני יגור

קרקע נשמטת מרגליו

חוזה קץ מואב.



חיש יקרא למלאכים

יבקש להפעיל קסמים

לגשת לארם נהריים

להזיק ליוצאי  מצרים.



 מבלעם בקשה לבקש

להפעיל עוצמה כאש

קללות ודאי יועילו

כוח ישראל ימיסו.



אך לא צלחה דרכו

כי אין עוד מלבדו

 מלך מלכי המלכים

הופך   קללות לניסים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  בלק [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 ביוני 2017

מרגלי ארץ ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרגלי ארץ ישראל / שיר מאת: אהובה קליין©



משה ניצב על אחד הסלעים

רוח מדברית ומעליו עננים

מאזין לשכינה  לקול  ציוויים

לארץ ישראל  לשלוח  מרגלים.



הישר ממדבר פארן נשלחים

במאמץ אל ההר מעפילים         

איש, איש ומחשבותיו הנלווים

נגיעות אישיות  כבוד ותעתועים.



ביניהם ,שני אנשים נעלים

מתוך יושר ואמת פועלים

יהושע וכָלֵב כסלע איתנים

בבינה ועין טובה ניחנים.



דרך ארוכה בחולות ואבנים

מטרה נכספת לגלות פלאים

בתום הסיור רובם מאכזבים

במילות דיבה משה מכעיסים.



 הערה: השיר בהשראת פרשת :שלח [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


Biblical paintings

  The  second Passover in the desert

By Ahuva Klein


  
" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.   דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַיהוָה.  בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם--יַעֲשׂוּ אֹתוֹ:  עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ".
אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 ביוני 2017

פסח שני/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח שני

שיר מאת: אהובה קליין©

ויהי היום   וילכו אנשים

למשה גדול המנהיגים

לשטוח  בפניו דין ודברים

כי לנפש אדם טמאים.



בליבם כאב נוצרים

מדוע  מפסח ראשון נמנעים

כשאר אחיהם הישראלים

החוגגים ברמ"ח  איברים?



משה  חש צער השואלים

חיש  ידרוש מענה אלוקים

כהרף עין  מלך המלכים

משיב פתרון לשואלים.



בחודש השני חוגגים

על מצות ומרורים

בהידור מצווה אוכלים

 פסח שני מקיימים.



 הערה: השיר בהשראת: פרשת בהעלותך [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 במאי 2017

פרשת נשוא- מי היו משפחות הגרשוני- ומה תפקידם?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא- מי היו מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--ומה תפקידם?



מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הנזיר ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ ברכת כוהנים- הכהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


 בתחילת הפרשה- התורה מונה את משפחת הגרשוני  ומייעדת להם תפקיד:

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:  כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא.  וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ.  עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

[במדבר ד, כ"א- כ"ט]. 

השאלות הן:

א] מי היו בני גרשון ומה היה תפקידם?

ב] מהי משמעות המילה: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן"?

תשובות.

בני גרשון



גרשון: היה הבן הבכור של לוי בן יעקב ואחיו היו: קהת ומררי.

הוא מוזכר בכמה מקומות בתנ"ך:

לדוגמא :בחומש בראשית:

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, יַעֲקֹב וּבָנָיו:..... וּבְנֵי, לֵוִי--גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי".

[בראשית מ"ו, ח- י"ב.]

בדברי הימים-א, ו, נאמר:

 "בְּנֵי, לֵוִי:  גֵּרְשֹׁם, קְהָת וּמְרָרִי.  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹם, לִבְנִי וְשִׁמְעִי"

על פי הנאמר בתחילת הפרשה, תפקידם של בני הגרשוני היה:

לשאת אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם.

ציווי ה' אל משה למנות את שבט לוי מופיע בפרשה הקודמת- פרשת במדבר ושם נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. פְּקֹד אֶת-בְּנֵי לֵוִי, לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם:  כָּל-זָכָר מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, תִּפְקְדֵם.  וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה, עַל-פִּי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צֻוָּה. וַיִּהְיוּ-אֵלֶּה בְנֵי-לֵוִי, בִּשְׁמֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי.  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן, לְמִשְׁפְּחֹתָם--לִבְנִי, וְשִׁמְעִי. .....מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי.  פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל-זָכָר, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; פְּקֻדֵיהֶם, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.  מִשְׁפְּחֹת, הַגֵּרְשֻׁנִּי, אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה.  וּנְשִׂיא בֵית-אָב, לַגֵּרְשֻׁנִּי, אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל."

במדבר ג, י"ד-כ"ה]

על פי פסוקים אלה : מספרם של בני גרשון: שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. הם היו חונים בצד מערב למשכן ונשיא  השבט היה: אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל.

 התורה מגדירה את כפיפותם של בני גרשון[וגם בני מררי]- לאהרון ובניו.

הרמב"ן מסביר כפיפות זו: אהרון ובניו היו קובעים את תפקידו של כל אחד מבני גרשון [וגם מררי]  כגון: מי יהיה הגזבר, או המשורר, או השוער, או מי ימלא את תפקיד סחיבת המשא ,כמו כן הם היו קובעים את מועד התחלת התפקידים בכל מסע, אלעזר היה ממונה על כל שלושת הנשיאים ואיתמר  היה גזבר של גרשון ומררי והיה דואג- שכל אחד ישיב את כליו בזמן  החניה - ומכאן ניתן לראות כמה היה  הסדר מופתי ומדויק הן  בנשיאת המשא וגם בחנייה.

רבינו בחיי מדגיש: כי משאם של   בני גרשון היה קל- כי היו נושאים  את  הבגדים שכללו את יריעות המשכן והמכסאות והקלעים.

ועל פי דעת  רז"ל-  בני גרשון היו ממונים על  האריגים וזוהי עבודה קלה יותר יחסית לעבודת מררי- כי עבודתם הייתה כבדה בהרבה לפי שהיו אחראים על נשיאת הנחושת והעצים וקרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.





משמעות המילה: "נָשֹׂא"

על פי דעת מקרא: קיים בביטוי  זה מעין פיוס כלפי בני גרשון  על שהוקדמו להם אחיהם, בני קהת, במפקד הזה בו בזמן שגרשון היה בכור ומטעם זה היה מן הראוי להזכיר אותו תחילה ועל כן השימוש במילה: "נָשֹׂא"- משיב להם את כבודם- במידה מסוימת בעוד שיתכן שנפגע .

רעיון יפה ראיתי בספר: "מעיינה של תורה": שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות -בהם היו שרויים עם ישראל:

קהת: מרמז על התקופה בה עם ישראל מקובצים יחדיו בארץ,

 קהת מלשון: "ולו יקהת עמים" היו עומדים בדרגה נעלה שנאמר: "ובני קהת עם רם" הם היו מאירים את העולם["יצהר" מלשון "צוהר"]- הם היו עזים וחזקים בקדושה בהתחברותם לקב"ה-[חברון ועוזיאל"].

לתקופה כזו  מתאימה מאד נשיאת ראש.

גרשון מסמל את  התקופה- בה עם ישראל נמצאים בגלות, גירשון מלשון גירוש לכן תיאר הכתוב ,למרות שעם ישראל גלו מארצם בכל זאת הם נעלים ונשואי ראש- :"נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:"  מהטעם שהם מבטלים עצמם מפני חכמיהם ולומדים תורה מפיהם והדבר נחשב- כאילו היו מקריבים קורבנות כמו שאמרו חז"ל: "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה- אלה תלמידי חכמים שבבל שעוסקים בתורה כאילו הקריבו כל הקרבנות"

["ובני גרשון לבני ושמעי"- שנתלבנו ונתכפרו חטאיהם על שום ששמעו בקול חכמיהם].

 מררי: מסמל את התקופה הקשה של עם ישראל- בה מיררו את חייהם- בתקופה זו עם ישראל מושפל ונרמס עד עפר. ולמרות זאת מוסרים את נפשם בעד ה' ותורתו.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גרשון היה הבן הבכור של לוי-בן יעקב  ולו שני אחים- קהת ומררי, בני גרשון - נועדו להשתתף בעבודת אהל מועד ,בעיקר היו אחראים על משא הבדים והיריעות של המשכן ,הם הצטיינו בענווה , באופן  שהיו  מבטלים עצמם בפני חכמיהם ולומדים מהם תורה.

והרמב"ן אומר באיגרתו: כי מידת הענווה- "מידה טובה מכל המידות".

ועל כן  הגיעו למקום רם ונעלה והביטוי: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן" נאה וגם יאה להם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 במאי 2017

יום ראשון, 7 במאי 2017

הבאת העומר למקדש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הבאת העומר למקדש.

שיר מאת: אהובה קליין ©



בארץ מובטחת לעם

 מאת בורא עולם

 בזיעת אפם  עמלים

חמה מבשילה שיבולים.



עתה למקדש עולים

ראשית הקציר מביאים

שמחתם מרקיעה שחקים

עומר יגישו לכוהנים.



בחדרי ליבם זיכרונות

על לכתם במדבריות

מגש הכסף קיבלו

מלחם אבירים שבעו.



עתה נהנים מעמל כפיים

בזכות חסדי שמים

 בפיהם תפילת הודיה

לאלוקים המספק מחיה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת אמור [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 23 באפריל 2017

היולדת וקורבנותיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


היולדת וקורבנותיה.

שיר מאת: אהובה קליין ©



היולדת  נרגשת ושמחה

לדור המשך זכתה

מתנת אוצר  עליונים

רגשי אושר אותה מציפים.



היא אוחזת בידה

קורבן חטאת ועולה

 כבש צעיר ובן יונה

אותם לכהן מגישה.



בפתח המשכן נעצרת

ברגשות מעורבים מתייסרת

מתחרטת על מחשבות ומעשים

באמצעות הקרבנות מתכפרים.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת- תזריע- מצורע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 באפריל 2017

מה נשתנה?/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 מה נשתנה?

שיר מאת: אהובה קליין ©



 האביב  הגיע בתום הגשמים

האילנות  עטורי פרחים וניצנים

בין ענפיהם כנפי רננים

את חג החירות מבשרים.



הלילה ליל שימורים

השמים זרועי כוכבים

 סביב השולחן  כולם מסובים

המשפחה המורחבת והאורחים.



בהגדת הפסח קוראים.

 מה נשתנה  שואלים הילדים

 הלילה הזה כולו מרור

על שום מה מצה לאכול?



מדוע מנהגי העבדות

ומנגד ישיבה בחירות?

מתוך ההגדה  יוצאות התשובות

 עם נבחר זוכר נסים ונפלאות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר