‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם אבינו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם אבינו. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 בנובמבר 2022

פרשת חיי שרה- רכישת מערת המכפלה בידי אברהם- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  חיי שרה - רכישת מערת המכפלה בידי אברהם - כיצד?

מאת: אהובה קליין


יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)
ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]



ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}





ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת בתיאור מותה  של שרה אימנו:

"ויִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.   גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.   וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ"  [פרק כ"ג, א- י"ב]

בהמשך  אברהם רוכש את מערת המכפלה - לקבורת שרה:

"וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.  וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ.  וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם—לַאֲחֻזַּת -קָבֶר:  מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת". [להלן: כ"ג, י"ג- כ']

השאלות הן:

א] במה ייחודה של שרה?

ב] מה תכנן אברהם כשרכש – בכסף מלא את מערת המכפלה?

תשובות.

ייחודה של שרה.

רש"י טוען: שכל חיי שרה היו שווים לטובה, אך הדבר מעלה תימהון, הרי שרה עברה גם תקופות קשות בחייה? במהלך חייה ירדה למצרים עם אברהם -בתקופת הרעב בארץ ישראל ושם נלקחה לבית פרעה, הייתה תקופה שהיא נלקחה לבית אבימלך בגרר , בנוסף הייתה גם עקרה עד היותה בגיל תשעים.

ההסבר לכך הוא על פי דברי חז"ל [מסכת ברכות ס']: רבי עקיבא  אומר:' לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד' [כל מה שעושה הקב"ה - לטובה הוא עושה זאת]

מנגד, מובא בחז"ל [מסכת תענית כ"א] ' נחום איש גמזו היה אומר: על כל מה שעובר עליו,' גם זו לטובה'

נשאלת השאלה, מה ההבדל בין שתי דעות אלה?

הרב מפולנאה בספרו "תולדות יעקב יוסף", [פרשת ויחי]עונה לשאלה זו: ההבדל בין דעת ר' עקיבא לבין  רבי נחום איש גמזו הוא: ש'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' הכוונה: שאם נראה לאדם במבט ראשון שקרה לו משהו רע,  הוא צריך להאמין שהתוצאה הסופית תהיה טובה.

מנגד ,  דעתו של רבי נחום איש גמזו הייתה: במילותיו: "גם זו לטובה" כל מה שקורה לאדם בחייו – זה כבר טוב! ולא רק להאמין שהתוצאה  לעתיד תהיה טובה.

מתוך דברים אלה, ניתן להסיק: כי שרה הייתה בדרגה מרוממת של אמונה בה' בבחינת: "גם זו לטובה" ,למרות כל המורדות שעברה בחייה אמרה - שהכול לטובה לכך התכוון  רש"י : שכל שנותיה היו שווים  לטובה. [על פי הספר :"אור שלום" של הרב שלום ברגר].

האגדה מספרת:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִרְחִיק אַבְרָהָם לָלֶכֶת וְתִיקַץ שָׂרָה, וְיָבוֹא הַשָּׂטָן וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: הַגִּידִי נָא לִי אַיֵּה אִישֵׁךְ? וַתַּעַן שָׂרָה וְתֹאמַר: אִישִׁי הָלַךְ לְדַרְכּוֹ ,וְיוֹסֵף הַשָּׂטָן לְדַבֵּר וְאָמַר: וְיִצְחָק בְּנֵךְ הַנֶּחְמָד אַיֵּהוּ? וְתֹאמַר שָׁרָה: יִצְחָק בְּנִי הָלַךְ עִם אַבְרָהָם אִישִׁי אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת לִלְמֹד שָׁם מוּסָר וּבִינָה! וַיֹּאמֶר הַשָּׂטָן: מַדּוּעַ נְתַתִּיהוּ לָלֶכֶת עִם אַבְרָהָם אִישֵׁךְ? הֵן לֹא תִּרְאִי עוֹד אֶת בְּנֵךְ  לְעוֹלָם! וִימָרְרוּ דִּבְרֵי הַשָּׂטָן הָאֵלֶּה אֶת שָׁרָה מְאֹד וְתֹאמַר: הַתְאֻנֶּה לְאָדָם רָעָה בִּלְתִּי אִם חָפֵץ ה' ? יֵלֵךְ נָא בְּנִי אֶל דַּרְכּוֹ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו וְיֵמַר הַמַּעֲנֶה הַזֶּה לַשָּׂטָן מְאֹד וַיֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי שָׁרָה וְיָבוֹא אֶל אַבְרָהָם....."

על פי תגובתה של שרה - אל השטן - נראה, כי שרה הייתה חזקה באמונתה בה' ועל כן היא גברה על השטן - באמצעות  כוחה הרוחני והעוצמתי.

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: על פי דברי חז"ל: שחיי שרה נחלקים לשלוש  קבוצות גיל נפרדות ואין הכוונה שרה חיה מאה  ועשרים ושבע שנים, אלא מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים - שלושה מספרים  אלה מייצגים – את המהלך  השלם של החיים האנושיים: הילדות, תחילת שנות הבגרות, הזקנה המלאה, יש כאן סיכום של שלמות  מוסרית עוצמתית - ומי שחי את חייו כשממלא  אותם באופן מקסימלי - לוקח מכל תקופת גיל של חייו  את התכונה המפארת אותה - המשך לתקופה הבאה , זוהי הכוונה למילים: "בא בימים"

האדם שומר בכל תקופה ותקופה את הישגיו הרוחניים והמוסריים ונוטל אותם עמו הלאה  בהמשך חייו. כך שרה לקחה את יופי ילדותה לתחילת שנות הבגרות ושמרה על תמימות של אישה בת עשרים לכל תקופת חייה.

כל חיי שרה היו שנים  מלאות בחיוניות ושמחה - חיים טובים מלאי משמעות לא היה בו רגע מבוזבז.

לא היה יום בחייה שהיה חסר חשיבות ,על כך אומרים חז"ל: ,יודע ה' חיי תמימים" כלומר אנשים החיים עם ה' בשלמות - ו"כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים" , אין יום מחייהם שאינו נרשם בספר הזיכרונות לפני ה'!

רבינו בחיי מבאר: בכך שאברהם קבר את שרה:

"בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" בא הכתוב להודיע: כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל - מיתתה וקבורתה הייתה במקום אשר שם עתיד להיות בית אלוקים - ושם שער השמים, והמקום נקרא: קריית ארבע - על שם ארבעת הזוגות שנקברו שם : אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

עוד יתכן שקריית ארבע הנקראת חברון - על שם שכל מי שקבור שם -  נפשו  מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה ומשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשיהן-  שהוא כיסא הכבוד.

אברהם רוכש את מערת המכפלה.

על פי הכתוב: מתברר שאנשי חת הציעו - לאברהם  את מקום הקבורה של שרה בחברון חינם.

כדברי הכתוב:

"שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ".

רש"ר מסביר: למרות שאברהם היה במעמד של זר ביניהם , הם היו מכבדים אותו  ופונים אליו בשם: "נְשִׂיא אֱלוקים" מהטעם: שהיה גר שנים רבות ביניהם ובתקופה זו עשה פעולות רבות על פי ציווי ה' ולכן לא דרשו ממנו תשלום- עבור קבורת שרה במקום  מנוחתה הקבועה. אלא הוא רק הוצרך   לבחור את מקום הקבורה  הטוב ביותר בעצמו.

הם נתנו לו להבין שאיש מתוכם לא ימנע מהענקת הקבר עבור שרה.

למרות הצעתם הנדיבה של בני חת להצעת קבורה לשרה ללא כסף, אברהם הציע לרכוש את הקבר בכסף מלא.

לכן ביקש לפגוש את עפרון ולרכוש את חלקת הקבר בכסף מלא כפי שהכתוב מציין:

"וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת- קָבֶר.

אברהם הציע לשלם את מלוא ערכה של השדה "בכסף מלא" מהסיבה שהפיכת המערה למקום קבורה עשויה להפחית את ערך השדה. כזר, לא העז אברהם  לבקש רשות לקנות את השדה עצמו.

בסופו של דבר  הציע עפרון לאברהם לרכוש באַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף.

המשמעות הייתה - בעבור סכום זה - אברהם רכש לא רק את מערת המכפלה, אלא גם את כל השדה ,כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ". 

רשי" מסביר באמצעות שני פירושים את משמעות הרכישה:

א] כתוצאה מהקנייה הייתה תקומה - מעלה וחשיבות לשדה עצמו שהשדה יצא מיד הדיוט - שהוא עפרון ועבר לידי אברהם - שהוא מרומם וחשוב כמלך.

ב] "ויקם"- הוא לשון קניין השדה וכל אשר היה בו  קם והיה לקניינו של אברהם אבינו.

חז"ל שואלים, כיצד הסיק אברהם אבינו כי עליו לשלם  ארבע מאות שקל בזמן שעפרון טען כי הוא מוכן להעביר את   מערת המכפלה בחינם?

החכמים אומרים: שאומנם רמז עפרון על המחיר בפני אברהם באומרו:

"אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא"  צא וראה מה האות האמצעית של אברהם וגם של עפרון היא: רי"ש שערכה המספרי:  מאתיים והאות האמצעית של אברהם גם רי"ש- שערכה : מאתיים - לכן אברהם שהיה חכם הבין את הרמז  במילים: "בֵּינִי וּבֵינְךָ" לכן שקל לו ארבע מאות שקלים.

בספר הישר נאמר: "וְיִשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּיַד עֶפְרוֹן וּבְיָד כָּל אֶחָיו. וְיִכְתֹּב אַבְרָהָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּסֵפֶר וְיַחְתֹּם. וְיַעַד אַרְבָּעָה עֵדִים .

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָעֵדִים: אָמִיגָל בֶּן אֲבִישׁוּעַ הַחִתִּי, אֱלִיחֹרֶף בֶּן אֲשׁוּנָה הֶחֱיוּ,

[עָדוּן [עַבְדּוֹן] בֶּן אָחִירִי הַגַּרְדִּי.עַקְדִּיל  בֶּן אָבִידִישׁ הַצִּידֹנִי . וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת סֵפֶר הַמִּקְנֶה וְיִשְׁמְרֵהוּ  בְּאוֹצְרוֹתָיו

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב אַבְרָהָם בְּסֵפֶר לֵאמֹר: כִּי הַמְּעָרָה וְהַשָּׂדֶה קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת עֶפְרוֹן הַחִתִּי וּזְרָעוֹ וְיוֹצְאֵי עִירוֹ וְזַרְעָם עַד עוֹלָם. לְאַבְרָהָם לְמִקְנֶה וּלְזַרְעוֹ וּלְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר עַד עוֹלָם, וְיַחְתֹּם וְיַעַד עֵדִים וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הַמָּקוֹם הַהוּא לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו מֵאֵת: בְּנֵי חַת, הִנֵּה לִפְנֵי מַמְרֵא בְּחֶבְרוֹן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן....."

לסיכום: לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי אברהם אבינו רכש את מערת המכפלה והשדה כולו: בארבע מאות שקל - במטרה לרכוש קניין נצחי לעם ישראל בארץ ישראל - למרות שהמקום הוצע לו על ידי עפרון בחינם.

לעניות דעתי, יתכן וראה ברוח הקודש כי לעתיד לבוא יבואו הישמעאלים  וידרשו את המערה והשדה לעצמם - מתוקף  היותם בני אברהם , לכן רכש בכסף מלא את המקום.

שרה אימנו הייתה אישה חכמה וצדיקה שחייה היו חיים טובים וגדושים במצוות ובמעשים טובים - לכן גם הפרשה נקראת על שמה : "חיי שרה" ,על כך אומרים  חז"ל: 

"צדיקים במיתתם קרויים חיים"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 1 בנובמבר 2022

פרשת לך- לך, מה ייעוד אברהם ובמה גדולתו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך- לך- מה ייעוד אברהם ובמה גדולתו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הציווי "לך- לך "- לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c


ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻולָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"

כך נאמר במסכת אבות [ פרק  ה, ג]

לראשונה אנו קוראים על אברהם בסוף פרשת נח ושם הכתוב מגלה לנו: מה מקורו של אברהם תולדותיו ושורשיו:

"וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח.  וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח, תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת- נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן.  וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת -נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט.  וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.  וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:  שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת -נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.  וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:  אֵין לָהּ, וָלָד.  לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן". [בראשית י"א,, כ"ד- ל"ב]

בהמשך לתיאור משפחתו של אברהם , בפרשתנו ה' מתגלה לאברהם בפעם הראשונה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן"  [בראשית י"ב, א- ו']

השאלות הן:

א]  מאיזו משפחה מגיע אברהם ומהי שליחותו ?

ב] מדוע  אין  התורה מפרטת  את הסיבה לבחירת אברהם לשליחותו?

תשובות.

תולדותיו של אברהם.

על פי הכתוב: אבי אברהם היה: תרח ולו שלושה בנים: אברהם, נחור והרן.

הם התגוררו באור כשדים ושם נפטר - הרן, כפי שנאמר: "וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים".

רש"י מסביר: הרן נפטר עוד בחיי אביו.

מובא במדרש אגדה: הכתוב רומז לנו :שעל ידי אביו מת הרן - לפי שתרח התלונן על אברם בנו לפני נמרוד - על ששבר את האלילים שלו בחנותו , נטל נמרוד את אברם והשליכו לתוך כבשן האש, באותו זמן ,הרן אחיו היה יושב וחושב בליבו:' אם אברם ניצל ואינו נשרף באש - אז אני משלו ואם נמרוד מנצח וממית את אברם - אני בצד של נמרוד. והנה כאשר אברהם ניצל אמרו אנשי נמרוד להרן: למי אתה שייך - לצדו של מי אתה?

ענה להם הרן: 'אני לצד אברם.' מיד נטלו אותו והשליכוהו לכבשן האש וכך נשרף. מכאן שמיתתו של הרן נגרמה על ידי- תרח אביו וזה משמעות המקום בהם גרו - "אוּר כַּשְׂדִּים" – רמז לאש [ב"ר]

פירוש נוסף לשם מקום זה: "אוּר " = בקעה- כמו שכתוב: "עַל-כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה" [ישעיהו כ"ד, ט"ו]

אברהם נשא לאישה את שרי שנקראה גם בשם: יסכה   על פי הכתוב: "וְשֵׁם אֵשֶׁת- נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה"

מדוע נקראה שרי- "יִסְכָּה"? על כך כמה הסברים מפי רשי":

א] מפני שהיא סוכה - מביטה ברוח הקודש.

ב] על כך שכולם סוכים- מביטים ביופייה. כפי שהיא מופיעה מאוחר יותר במצרים עם אברהם בתקופת הרעב בארץ:

"וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִישָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד.  וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִישָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה". [בראשית י"ב, י"ד- ט"ו]

ג] "יִסְכָּה"- מלשון נסיכות- כינוי של מלכות ושררה, מאותו הטעם שנקראה מאוחר יותר בשם: שרה כדברי חז"ל:

שרה לכל העולם כולו - לשון שררה - [לשון נקבה של שר] [ מסכת ברכות י"ג]

כפי שהכתוב מתאר: תרח לוקח את כל פמלייתו אל חרן- במטרה להגיע לכנען.

בפרשתנו  לראשונה ה' פונה אל אברהם וכאן מצווה עליו לעזוב את ארצו ואת משפחתו וללכת לארץ שה' יראה לו.

זהו הניסיון הראשון שהתנסה אברהם [על פי הרמב"ם]

 מדוע ניסיון זה כה קשה?

חכמי המוסר טוענים: הרי ה' הבטיח לאברהם ברכות  והבטחות בעלות עוצמה רבה ובאותו זמן ודאי יצר הרע ניסה  לפתות אותו בכך שכל הניסיון הזה משתלם מאד - הרי הוא יזכה לגדולה ודברים נעלים מאת: ה' בכבודו ובעצמו.

אך אברהם התגבר על כל  מחשבות אלה והחליט  לצאת מחרן - על פי ציווי ה' בלבד ! ולא בעבור כל הברכות והדברים הטובים שה' הבטיח לו.

התורה מעידה עליו שהוא עמד בניסיון זה:

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה.."

עפ"י  המגיד מדובנא:" כאשר שואלים על איש עשיר כמה רכוש יש לו? משיבים שיש לו אלפי מטבעות זהב. בתים ואפילו עבד לשמשו.

כאשר שואלים זאת על דוכס? זו פחיתות כבוד לענות שיש לו מטבעות זהב, בתים ועבדים, אלא יש להשיב :שיש לו כמה עיירות.

כאשר שואלים על גורלו של מלך, אין זה מכבודו לומר שיש לו עיירות, אלא יש להשיב שהוא מולך על כמה מדינות.

א"כ כאשר שואלים על גודלו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, לכאורה, היה ראוי להשיב שהוא מולך על כל היקום כולו ועל אינסוף שלמות. מולך על המלאכים והכל שלו....

אולם במדרש נאמר: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" וזה שאומרים: "אֱלהֵי אַבְרָהָם".  (בתפילת  שמונה עשרה) הכבוד של מלך מלכי המלכים הוא: אברהם אבינו ומכאן רואים: את גודל חשיבות אברהם אבינו בעיני ה'.

חכמי המדרש מציינים: גם הניסיון הראשון וגם הניסיון האחרון  נמסרו לאברהם במילים:" לך- לך"

הראשון: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ.."

ובניסיון האחרון נאמר: "וַיֹּ֡אמֶר קַח ־נָ֠א אֶת ־בִּנְךָ֨ וְלֶ֨ךְ ־לְךָ֔ אֶל ־אֶ֖רֶץ הַמֹּורִיָּ֑ה" [בראשית  כ"ב, ב]

 שליחותו של אברהם - היא: להפיץ את האמונה באלוקים האחד והיחיד בתבל.

ה"נתיבות שלום" מבאר: כי מטרת אברהם הייתה  להנאתו וטובתו ואין הכוונה להנאה  גשמית - אלא להתענג על ה' , זו הייתה הנאתו היחידה עלי אדמות. במסילת ישרים נאמר: שלהתענג על ה' - הוא התענוג הגדול  מכל התענוגות בעולם. וכול שכן אצל אברהם אבינו שמסר נפשו בלבד לה' וזו הייתה הנאתו וטובתו הגדולים ביותר.

אברהם ראוי להערכה במיוחד לאחר שגדל אצל תרח - והסביבה לא השפיעה עליו  , דווקא ממקום שלילי כזה  הגיע לגילוי ה' באמונה!

הוא עמד בכל הניסיונות - הוא נחשב לראש המאמינים וממנו התפשט  יסוד האמונה בעם ישראל - עד סוף כל הדורות..

יש להבין את המילים: "לך- לך"- במשמעות: שיהודי תמיד צריך להיות בתנועה ללכת ולהתעלות ברוחניות ולא לעצור במקום אחד. אלא לשאוף להגיע לייעודו.

כל יהודי נולד עם תכונות מסוימות ועל פי התכונות הייחודיות שלו - ידע לפעול כדי להגשים את עבודת ה'.

אין התורה מפרטת את סיבת שליחות אברהם.

הרמב"ם ב"יד החזקה" "הלכות עבודה זרה"- מתאר את התפתחות הרוח עד בואו של אברהם אבינו ש" השיג דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה . וידע שיש אלוקים אחד והוא מנהיג, הגלגל [העולם], והוא ברא הכול ,ואין בכל הנמצא אלוקים  חוץ ממנו  וידע שכל העולם טועה.  ודבר שגרם להם לטעות- זה: שעובדים את  הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם"

לכל המצב הזה אין תיאור,  במקרא, אך מוזכר ברמז:

"לָכֵ֗ן כֹּֽה ־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל ־בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת ־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא ־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶֽחֱוָֽרוּ" [ישעיהו פרק כ"ט, כ"ב]

דבר זה  הולם את מה שקרה - שהרי אברהם היה בסכנה גדולה מצד המתנגדים באור כשדים וניצול מהם, אך מלבד הרמז בספר ישעיהו - אין התורה מזכירה פעולה מיוחדת של אברהם ,טרם ציווה אותו ה' לצאת מבית אביו וללכת לארץ כנען.

הרמב"ן שואל: מה  הטעם שה'  מצווה את אברהם  לעזוב את ארצו ומולדתו ולהיות אוהבו  ונבחרו - מבלי שיודיע - כי אברהם היה עובד אלוקים, או צדיק תמים? אין טעם גם לעזיבת הארץ ,אין הסבר בתורה- שהיא במטרה לקרבת אלוקים בארץ הנבחרת - אין דבר כזה בכל התנ"ך, שהרי תמיד התורה מקדימה: "... הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים.."׃[בראשית  י"ז]

"התהלך לפני ושמע בקולי ואיטיבה  עמך", ואילו אצל אברהם אין הקדמה וסיבה לאמירת השם לצאת מארצו וממולדתו?

הרמב"ן עונה: התורה סמכה על הדברים המפורסמים, ידוע שאנשי אור כשדים עשו לו  רעות רבות בשל אמונתו באלוקים והוא ברח מפניהם אל ארץ כנען - אלא שבדרך התעכב בחרן ,לכן ה' אמר לו שיעשה את מה שחשב לעשות קודם. ללכת את הארץ הנבחרת , להשפיע שם  על בני האדם לעבוד את אלוקים. – מסיבה זו ה' מבטיח ששם יגדל שמו ויתברכו בו הגויים ולא יהיה מצב דוגמת אור כשדים- ששם הציקו לו- והיו  מבזים ומקללים אותו. ושמו אותו בכבשן האש.

הקב"ה הבטיח לו: "וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". 

רש"ר מסביר: אם מישהו יקלל את אברהם - הוא יואר - יקולל לא רק מבחינה חומרית ,אלא יותש כוחו הפנימי.

הרמב"ן מסכם את דבריו ומסביר בלשונו.: "אבל התורה לא רצתה להאריך בדעות עבודה זרה ולפרש העניין שהיה בינו ובין הכשדים - באמונה כאשר קיצרה בעניין דור אנוש וסברתם, בעבודה זרה שחידש"

לסיכום, לאור האמור לעיל - אברהם ידע לזהות את התכונות שלו שבעזרתן  הפיץ את האמונה באל אחד.

למרות שבא מסביבה עוינת ואלילית - כאור כשדים -  הגיע להכרה  כי האלילים אינם מועילים - אלא ישנו בורא אחד לעולם ולכן הוא הצליח להגשים את ייעודו- בהפצת האמונה בקרב הבריות - יחד עם שרה אשתו ובזכות גדולתו זו ראוי להיקרא: "אבי האומה"!


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר